הלכה ליום חמישי כ"א אלול תש"פ 10 בספטמבר 2020

חזרה בתשובה על לשון הרע, ועל הוראה בטעות

שתי שאלות: אם דיברתי על חבירי לשון הרע, האם עלי ללכת אליו ולספר לו מה שעשיתי, כדי לבקש את סליחתו? ומה הדין לגבי רב, שהחמיר בדבר שבאמת אפשר להקל, האם הוא צריך לבקש על כך סליחה?

תשובה: בהלכות הקודמות ביארנו, שעבירות ש"בין אדם לחבירו", אין יום הכפורים מכפר עליהם, עד שיפייס את חבירו.

דעת החפץ חיים
ומעתה לכאורה, מי שדיבר על חבירו לשון הרע, בודאי שעליו ללכת בעצמו אל חבירו, ולספר לו את מה שאירע, ולבקש את סליחתו. שאם לא כן, כיצד יוכל לבקש ממנו מחילה? וכן כתב הגאון בעל ה"חפץ חיים" (כלל ד סעיף יב), שצריך לגלות לחבירו מה שדיבר עליו.

דעת רבי ישראל מסאלנט
אולם מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, כתב (בספרו על ימים נוראים עמוד רמד), שאם אין חבירו יודע שהוא דיבר עליו לשון הרע, ונראה שאם יספר לו שדיבר עליו לשון הרע, אז יחרה אפו ויגדל צערו, אין לספר לו שדיבר עליו לשון הרע. והביא שכן פסק בספר שלמי מועד (עמוד נו) בשם הגאון רבי ישראל מסאלנט.

והדברים מסתברים, שהרי תכלית הדבר, שיהיה שלום ושלוה בין ישראל, ומתוך כך שיספר לחבירו מה שעולל לו, אדרבה, תגדל המריבה, ויסתלק השלום יותר. לכן נכון לשתוק, ולבקש מחבירו "סליחה" באופן סתמי, כפי שרבים נוהגים בערב ראש השנה. ולא יפרט לו מה שאירע. ומכאן ולהבא יחזור בתשובה שלא לעשות כן.

דברי רבי שלמה זלמן אוירבך
והוסיף הגאון רבי שלמה זלמן אוירבך זצ"ל (בשלמי מועד שם), שאם פגע  בכבודו של חבירו, וחבירו אינו יודע שהוא פגע בכבודו, ואם יסופרו לו הדברים כהוייתן יקפיד ויחרה אפו עליו, רשאי שלא לספר לו כלל, אלא יבקש ממנו סתם מחילה בלבד. ועל כיוצא בזה נאמר, "אשרי נשוי פשע כסוי חטאה". ומכאן ולהבא, יזהר שלא לשוב עוד לכסלה.

שגגת תלמוד – עולה זדון
ולגבי השאלה השנייה, רב שהחמיר לשואל, וכגון שפסק לו שהעוף שבידו טריפה, והיה הדבר טעות, כי באמת יש להקל בדבר. או רב שפסק לספרדי להחמיר בדבר שהספרדים מיקלים, או להיפך, וגרם לו נזק. האם הרב צריך לבקש מחילה?

יש אומרים שאין הרב צריך לבקש מחילה על כך, והביאו טעם לדבריהם. ומרן רבינו זצ"ל (עמוד רמג) כתב, שאין בדבריהם "לא טעם ולא ריח", ומכיון שאמרו חז"ל "שגגת תלמוד – עולה זדון", כלומר, מי שלא למד, ולכן חטא, הרי הוא כמי שעשה במזיד (בכוונה), לכן ודאי שעל הרב לרצות את השואל ולפייסו בממון, שיסלח לו.

ומרן הגאון רבינו צבי פסח פראנק זצ"ל, כשהיו באים לפניו עניי ירושלים ועוף בידם, לשאול עליו אם הוא טרף, והיה נראה בעיניו שיש להטריף את העוף, היה מטריף, ומשלם לשואל את כל דמי התרנגולת, כדי שלא יארע נזק על ידו. ולכן הורגלו כל עניי ירושלים לעלות לביתו של גאון וצדיק זה, ביודעם כי ממנו לא תצא להם תקלה...

שאלות ותשובות על ההלכה

שלום!
אם לאבא שלי אין הרבה זמן ללמוד ואני רוצה להקדיש רבע מהלימוד שלי בשבילו(שהוא יקבל את השכר).
זה אפשרי? כ"א אלול תש"פ / 10 בספטמבר 2020

לא, אין זה אפשרי. אם הוא מחזיק בידך, ומפרנס אותך, תוכל לומר לו מראש שתהיה לו זכות בלימודך. 

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילה ורחיצה ביום הכפורים

מדיני יום הכפורים  הכל חייבים להתענות ביום הכפורים, ובכלל החיוב גם נשים מעוברות ומניקות שחייבות להתענות בו. וכל אשה שיש חשש לבריאותה מחמת התענית, תעשה שאלת חכם הבקיא בדינים אלו, שיורה לה אם תתענה. ואסור לשום אדם להחמיר על עצמו, ולהתענות כאשר מצב בריאותו אינו מאפשר זאת. שהרי התורה הקדושה אמרה, ......

לקריאת ההלכה

דיני חג הסוכות

לפי בקשת מנויים רבים ולתועלת הציבור, הנה אנו מגישים קיצור דינים הנצרכים לימי חג הסוכות הבאים עלינו לטובה הסוכה צריכה להעשות משלש דפנות וסכך, ואת הדפנות ניתן לעשות מכל דבר העומד בפני רוח, למעט סדינים וכדומה שאינם כשרים לדפנות. אם עושים את הדפנות מברזל או פלסטיק וכיוצא בזה מדברים שאין......

לקריאת ההלכה

חודש הרחמים – חודש אלול

היום יום ראשון, בו חל ראש חודש אלול (היום הוא היום הראשון של ראש חודש אלול), שהוא תחילה וראש לימי הרחמים והסליחות. המקור לימי חודש אלול שנינו בפרקי דרבי אליעזר, ארבעים יום עשה משה בהר סיני, קורא במקרא ביום ושונה במשנה בלילה, ולאחר ארבעים יום לקח את הלוחות וירד אל המחנה, וביום י"ז בתמוז שבר ......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"א

אתמול, ביום שבת קודש, חל ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום ראשון (ממוצאי שבת), יחול יום תשעה באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים שיש לנ......

לקריאת ההלכה


דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"א), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים וְהָאֱמֶת וְהַשּׁ......

לקריאת ההלכה

תקיעת שופר

מצות עשה מן התורה, לשמוע קול תרועת שופר ביום ראש השנה, שנאמר "יום תרועה יהיה לכם". ומאחר וכל התקיעות, חובה עלינו לשומען, לכן אסור לדבר בין התקיעות, וכל שכן שאסור לדבר בזמן התקיעות עצמן, אלא יש להיות בשקט, ולהאזין לקול השופר. ומשעה שבירך את ברכת "לשמוע קול שופר", (או שיצא ידי חובת......

לקריאת ההלכה