יום שני הבא עלינו לטובה, הוא יום ט"ו באב, שעליו אמרו רבותינו במשנה במסכת תענית (דף כו:) "אמר רבן שמעון בן גמליאל, לא היו ימים טובים לישראל כחמישה עשר באב וכיום הכפורים, שבהן בנות ירושלים יוצאות בכלי (בבגדי) לבן שאולין, ויוצאות במחולות בכרמים". ומבואר בגמרא, שביום זה היו באות רבות מבנות ישראל, בפרט מן העניות שבהן, לידי נשואין, ולכן יום ט"ו באב היה יום שמחה.
לפיכך, נבאר מקצת דינים השייכים למצות הנשואין, ולמצות פריה ורביה.
מצות פריה ורביה
כתוב בתורתינו הקדושה (בראשית א כז): "וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ, בְּצֶלֶם אֱלֹהִים בָּרָא אֹתוֹ, זָכָר וּנְקֵבָה בָּרָא אֹתָם. וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱלֹהִים, וַיֹּאמֶר לָהֶם אֱלֹהִים, פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ וְכִבְשֻׁהָ".
ובדברים הללו נצטוינו במצות עשה על כל איש ישראל, לישא אשה, ולקיים מצות פריה ורביה. שתכליתה, להוליד בן ובת.
ובטעם מצוה זו כתב בספר החינוך (מצוה א), שנצטוינו בה כדי שיהיה העולם מיושב, שהשם יתברך חפץ בישובו, כמו שנאמר (ישעיה מה): כִּי כֹה אָמַר ה' בּוֹרֵא הַשָּׁמַיִם, הוּא הָאֱלֹהִים יֹצֵר הָאָרֶץ וְעֹשָׂהּ, "לֹא תֹהוּ בְרָאָהּ לָשֶׁבֶת יְצָרָהּ". כי השם יתברך ברא את העולם מתוך כוונה שלא יהיה עומד שָמֵם, אלא שיתיישבו בו בני אדם. שמתוך כך מתקיימות כל מצוות התורה. ולכן מצוה זו נחשבת למצווה גדולה (ויש לכך גם השלכות הלכתיות), משום שעל ידה מתקיימות כל מצוות התורה.
לכוין לשם שמים
מפורש בדברי רבותינו הראשונים, ובפרט בדברי הרמב"ן והראב"ד, שצריך כל אדם מישראל, לכוין במעשיו לשם שמים, בפרט בענין הנשואין, כי מי שאין כוונתו בענין הנשואין לשם שמים, אלא כדרך הגויים, שמתחתנים רק כדי להפיק את רצונותיהם הפרטיים, וכבהמות נדמו, אינו מקיים המצוה כראוי.
אם האשה שייכת למצות הנשואין
שנינו במשנה במסכת יבמות (דף סה:) "האיש מצווה על פריה ורביה, ואין אשה מצווה על פריה ורביה". ובגמרא למדו כן מלשון הפסוק, שאין האשה מצווה על פריה ורביה. וכן פסקו הפוסקים ומרן השלחן ערוך (בתחילת חלק אבן העזר). והרמב"ם כתב, שמכל מקום אין לאשה להשהות עצמה לא נשואה. וכתב הר"ן, שאף שהאשה אינה מצווה על פריה ורביה, מכל מקום בודאי שהיא מקיימת מצוה על ידי נישואיה. ובספר מגן אברהם כתב שאשה חייבת במצות "לא תוהו בראה לשבת יצרה", שהרי פסוק זה מגלה לנו שרצון השם יתברך שאנשים ישאו להם נשים, והנשים תנשאנה לאנשים, ואין בזה כל חילוק בין איש לאישה. (ואי אפשר להאריך בענין זה עוד במסגרתינו).
