הלכה ליום חמישי י"א אב תשע"ג 18 ביולי 2013

ההלכה מוקדשת לרפואתו השלימה של מרן עטרת ראשינו רבן של כל ישראל

רבינו עובדיה יוסף בן גורג'יה בתושח״י

שהשי"ת ישלח דברו הטוב וירפאהו רפואה שלימה
ונזכה לאורו של מרן עוד רבות בשנים
עד ביאת משיח צדקינו בב"א

הוקדש על ידי

אתר הלכה יומית

ט"ו באב - מצות הנישואין, ולאיזה איש להנשא

יום שני הבא עלינו לטובה, הוא יום ט"ו באב, שעליו אמרו רבותינו במשנה במסכת תענית (דף כו:) "אמר רבן שמעון בן גמליאל, לא היו ימים טובים לישראל כחמישה עשר באב וכיום הכפורים, שבהן בנות ירושלים יוצאות בכלי (בבגדי) לבן שאולין, ויוצאות במחולות בכרמים". ומבואר בגמרא, שביום זה היו באות רבות מבנות ישראל, בפרט מן העניות שבהן, לידי נשואין, ולכן יום ט"ו באב היה יום שמחה.
 
לפיכך, נבאר מקצת דינים השייכים למצות הנשואין, ולמצות פריה ורביה.
 
מצות פריה ורביה
כתוב בתורתינו הקדושה (בראשית א כז): "וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ, בְּצֶלֶם אֱלֹהִים בָּרָא אֹתוֹ, זָכָר וּנְקֵבָה בָּרָא אֹתָם. וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱלֹהִים, וַיֹּאמֶר לָהֶם אֱלֹהִים, פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ וְכִבְשֻׁהָ".
 
ובדברים הללו נצטוינו במצות עשה על כל איש ישראל, לישא אשה, ולקיים מצות פריה ורביה. שתכליתה, להוליד בן ובת.
 
ובטעם מצוה זו כתב בספר החינוך (מצוה א), שנצטוינו בה כדי שיהיה העולם מיושב, שהשם יתברך חפץ בישובו, כמו שנאמר (ישעיה מה): כִּי כֹה אָמַר ה' בּוֹרֵא הַשָּׁמַיִם, הוּא הָאֱלֹהִים יֹצֵר הָאָרֶץ וְעֹשָׂהּ, "לֹא תֹהוּ בְרָאָהּ לָשֶׁבֶת יְצָרָהּ". כי השם יתברך ברא את העולם מתוך כוונה שלא יהיה עומד שָמֵם, אלא שיתיישבו בו בני אדם. שמתוך כך מתקיימות כל מצוות התורה. ולכן מצוה זו נחשבת למצווה גדולה (ויש לכך גם השלכות הלכתיות), משום שעל ידה מתקיימות כל מצוות התורה.
 
לכוין לשם שמים
מפורש בדברי רבותינו הראשונים, ובפרט בדברי הרמב"ן והראב"ד, שצריך כל אדם מישראל, לכוין במעשיו לשם שמים, בפרט בענין הנשואין, כי מי שאין כוונתו בענין הנשואין לשם שמים, אלא כדרך הגויים, שמתחתנים רק כדי להפיק את רצונותיהם הפרטיים, וכבהמות נדמו, אינו מקיים המצוה כראוי.
 
אם האשה שייכת למצות הנשואין
שנינו במשנה במסכת יבמות (דף סה:) "האיש מצווה על פריה ורביה, ואין אשה מצווה על פריה ורביה". ובגמרא למדו כן מלשון הפסוק, שאין האשה מצווה על פריה ורביה. וכן פסקו הפוסקים ומרן השלחן ערוך (בתחילת חלק אבן העזר). והרמב"ם כתב, שמכל מקום אין לאשה להשהות עצמה לא נשואה. וכתב הר"ן, שאף שהאשה אינה מצווה על פריה ורביה, מכל מקום בודאי שהיא מקיימת מצוה על ידי נישואיה. ובספר מגן אברהם כתב שאשה חייבת במצות "לא תוהו בראה לשבת יצרה", שהרי פסוק זה מגלה לנו שרצון השם יתברך שאנשים ישאו להם נשים, והנשים תנשאנה לאנשים, ואין בזה כל חילוק בין איש לאישה. (ואי אפשר להאריך בענין זה עוד במסגרתינו).

8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

חג הפסח התשפ"ו

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה


קריאת המגילה – הברכה לנשים

כל אדם מישראל, בין אנשים ובין נשים, חייבים בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹקַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאייל......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים מצוות הפורים בעיקרן, ארבעה הן: מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, ושמחת פורים. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות – תשפ"ו

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"ו) השבוע, ביום חמישי,......

לקריאת ההלכה

תספורת, גילוח הזקן, שנת תשפ"ו

שלא להסתפר בימי הספירה פשט המנהג שלא להסתפר בימי ספירת העומר, למנהג האשכנזים עד יום ל"ג לעומר, ולמנהג הספרדים עד יום ל"ד לעומר בבוקר. (וכפי שנתבאר לעניין נישואין בימי הספירה). ויש מהספרדים שמיקלים לענין תספורת כמנהג האשכנזים, שבל"ג לעומר כבר מסתפרים, והמיקלים בזה (אף מבני עדות המזרח)......

לקריאת ההלכה