הלכה ליום שני כ"א סיון תשפ"ב 20 ביוני 2022

ברכו את ה' המבורך

שאלה: בשעה שהשליח ציבור אומר "ברכו את ה' המבורך", ועונים לו הקהל "ברוך ה' המבורך לעולם ועד", האם יש לעמוד ולכרוע, או שאין בזה צורך?

תשובה: לענין החיוב לעמוד בזמן אמירת "ברכו את ה' המבורך", מצאנו שיש בזה חילוקי מנהגים ידועים בין הספרדים והאשכנזים, כי מנהג האשכנזים לעמוד בעת אמירת ברכו, ומנהג הספרדים להשאר יושבים. ויש מן האשכנזים שמקפידים לעמוד באמירת ברכו אף מפי העולה לתורה, ולא רק כשהיא נאמרת מפי השליח ציבור. ומכל מקום מנהג הספרדים שלא לחוש לזה כלל. וגם גדולי הספרדים ששמענו שמעם לא נהגו בזה. (ובקדיש וברכו שלפני תפלת ערבית של שבת, גם הספרדים נוהגים לעמוד, על פי דברי רבינו האר"י, ויש מיוצאי חלאב ומיוצאי מרוקו שלא נהגו בזה).

ולגבי הכריעה באמירת "ברוך ה' המבורך", נזכר מנהג כזה בדברי הראשונים, במחזור ויטרי ובספר ארחות חיים ועוד. והגאון המשנה ברורה הביא שבספר מגן גבורים נדחק הרבה למצוא טעם למנהג זה, והמשנה ברורה עצמו (בביאור הלכה סי' קיג) הביא סמך לזה מן הפסוק בדברי הימים (א' פכ"ט) "ויאמר דוד לכל הקהל, ברכו נא את ה' אלהיכם, ויברכו כל הקהל לה' אלהי אבותיהם, ויקדו וישתחוו לה' ולמלך". וכמה מן האחרונים הביאו עוד טעמים למנהג זה. אמנם בספר מקור חיים להגאון רבי יאיר בכרך כתב, שבכל הוספת כריעות שלא נזכרו בתלמוד, יש חשש איסור של מוסיף על תקנות חז"ל בכריעות, וכן כתב בספר שלחן טהור, שאין לנהוג במנהגי הכריעות הללו, ובהגהה שם כתב שלא מצינו מקור נכון למנהג זה, ובטעות יסודו. גם הגאון רבי בן ציון אבא שאול זצ"ל היה סובר שאין לכרוע בברכו, מפני שיש בזה חשש הוספה על תקנות חז"ל בכריעות.

והגאון רבי דוד יוסף שליט"א, כתב לדחות טענה זו של חשש איסור בהוספת כריעות, שהרי מצינו כמה וכמה כריעות שאנו כורעים אף על פי שלא תיקנו לנו רבותינו כריעות אלו, וכגון, בעת אמירת "ויעבור ה' על פניו" שנוהגים לכרוע על פי דברי המקובלים, ולא חששו הפוסקים מפני איסור הוספה על תקנת חז"ל בכריעות בענינים אלו.

ומכל מקום, הספרדים ובני עדות המזרח אינם נוהגים כלל בכריעות אלו, ועליהם להשאר במנהגם ולא לכרוע בזמן אמירת ברכו, וכמו שנוהגים כן רבותינו הספרדים מאז ומעולם, וגם מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל לא היה נוהג לכרוע כלל בזמן אמירת ברכו, ועל כן אין לנהוג בכריעות אלו.

שאלות ותשובות על ההלכה

שלום לעניות דעתי הבן איש חי מביא שצריך לכרוע האם זה נכון? כ"ד סיון תשפ"ב / 23 ביוני 2022

בדיוק להיפך (בן איש חי פרשת בשלח). אלא על הספרדים לנהוג כפי מנהג הספרדים שלא מכופפים את הברכיים. 

שלום כבוד הרב.
אם בתור ספרדי עד עכשיו נהגתי לכרוע, וכבר הרבה זמן ששמעתי שספרדים לא כולם נוהגים אבל מכח ההרגל המשכתי וסמכתי על אלו שכן כורעים. עכשיו לאחר שקראתי זאת אני רוצה לשנות ולא לכרוע, האם עליי לעשות התרת נדרים? כ"ג סיון תשפ"ב / 22 ביוני 2022

אין צורך בהתרת נדרים, אדרבה, מעתה עליך לנהוג כהלכה. 

האם מדובר לא לכרוע כלל או שיש חילוק בין ערב שבת קודש לשאר ימי חול? י"ג תמוז תשע"ג / 21 ביוני 2013

בליל שבת נוהגים לעמוד באמירת ברכו את ה' המבורך. ובני מרוקו ובני חלאב לא נהגו בזה. אך כאן בארץ ישראל פשט המנהג לעמוד.

הרי בכדי למנוע טעות כדאי להוסיף, שבתפילת ערבית של ערב שבת קודש - כן יש לעמוד בקדיש ואמירת ברכו. י"א תמוז תשע"ג / 19 ביוני 2013

נכון הוא, שנוהגים לעמוד באמירת ברכו בליל שבת שלפני ערבית, שאז מקבלים תוספת רוח. ויש שלא נהגו לעמוד, והם בני מרוקו ובני חלאב. אבל בירושלים המנהג פשוט לעמוד. ותשובה זו תופיע בהלכה היומית.

אפשר לדחות את דבריו של הרב דוד יוסף די בפשטות. "ויעבור ה' על פניו" ,אינה ברכה. כל הקפידה היא דווקא בברכות. ברכו את ה' המבורך נידון כברכה (ראה אחרונים). י' תמוז תשע"ג / 18 ביוני 2013

עדיין יש מקום לדברי הגר"ד יוסף, שהרי ברכו את ה' המבורך גם כן אינה ברכה.

אחר בקשת מחילת כ"ת ברצוני לציין כי לכאורה דבריכם "הספרדים ובני עדות המזרח אינם נוהגים כלל בכריעות אלו" אינם נכונים, ובפרט קהילת הטריפוליטאים (לוב) נהגו לכרוע ב"ברכו" למיטב זכרוני.
וכיון שיש סמך למנהג, מדוע שלא נניח להם לישראל? י' תמוז תשע"ג / 18 ביוני 2013

בכל בתי הכנסיות של הספרדים כיום, נוהגים לעמוד בעניית ברכו, או להגביה מעט, כעין הידור. ואין זה מנהג יוצאי טריפולי דוקא. אבל במקור המנהג, בארצות המזרח, ובירושלים עיר הקודש, לא נהגו בכריעות אלה כלל. וכאן למדו לכרוע מהאשכנזים, ואין זה מנהג ותיקין אצלינו.

שאל את הרב


ספר אביר הרועים - בית מידות
ספר אביר הרועים
לפרטים לחץ כאן

הלכה יומית מפי הראש"ל הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א

דין ברכת שפטרנו מעונשו של זה
לחץ כאן לצפייה בשיעורים נוספים

הלכות אחרונות

"תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא"

נדה ע"ג א'

8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"ב

ביום שישי הבא עלינו לטובה, יחול ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום שבת, יחול יום תשעה באב, ומאחר ואין להתענות בשבת (מלבד ביום הכיפורים), לכן התענית נדחית ליום ראשון (ממוצאי שבת הבאה), עשירי באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנה......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"ב), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". שבעה עשר בתמוז חל אתמול, בשבת, ומחמת קדושת השבת התענית נדחית להיום. תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהו......

לקריאת ההלכה


שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

דין סעודה מפסקת בשבת

בכל שנה, בערב תשעה באב, אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, (היא הסעודה שאוכלים לפני תחילת הצום, אחרי חצות היום). וכן אסרו לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת. וישנם כמה פרטי דינים בזה. אולם בשנה זו (תשפ"ב) שתענית תשעה באב תחול ביום ראשון, נמצא ש"ערב תשעה באב" חל ביום השבת,......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה

דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תשפ"ב

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, וכן פסקו הרמב&q......

לקריאת ההלכה