הלכה ליום שלישי ג' כסלו תשע"ח 21 בנובמבר 2017

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

משה בן לאה ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

בני משפחתו

ברכות הריח – כל הנשמה תהלל יה

בגמרא במסכת ברכות (לה.) אמרו, "כל הנהנה מהעולם הזה בלא ברכה, כאילו מעל". כלומר, מי שנהנה מהעולם הזה ואינו מברך ומודה לה' יתברך על מה שנהנה, הרי זה כאילו "מעל". ("מעל" - מלשון "מעילה", כמו אדם המועל בקדשים, שגוזל לעצמו איזה דבר השייך לבית המקדש וכדומה). וכבר הזכרנו את דברי הגמרא באריכות. וביאור הדבר הוא, שהאוכל בלא ברכה לא רק שעושה איסור בכך שלא בירך, אלא שאיסורו אף חמור כל כך כמו המועל בקדשים, שהרי הארץ כולה שייכת לה' יתברך.

בריח טוב לא שייכת "מעילה"
ובברייתא (היא משנה שנשתנה על ידי התנאים, אך לא הובאה בסדר המשניות, והובאה בגמרא), במסכת פסחים (דף כו.), אמרו, "קול מראה וריח, אין בהם משום מעילה". כלומר, אדם שבא והריח מן הקטורת שהיו מקטירים בבית המקדש (באופן האסור כמו שמבואר שם בגמרא), אינו נענש על כך כאדם המועל בקדשים, אף על פי שעשה איסור, משום שההרחה וכן הראייה והשמיעה, אינן הנאות ממשיות כל כך בכדי שהנהנה יחשב כמועל.

ומכאן לכאורה יש לנו ללמוד לעניין אדם שנהנה מריח טוב בלא ברכה, שאינו נחשב כמועל בקדשים, שהרי המריח אינו נחשב למועל, ולכן לכאורה אין לחייבו לברך על הנאת הריח.

כל הנשמה תהלל יה
ובאמת שמטעם זה, הוצרכו רבותינו בגמרא מנין לנו שיש חובה לברך על הריח הטוב?, ואמר רב, שדבר זה נלמד מן הפסוק בתהלים (פרק קנ) "כל הנשמה תהלל יה", איזהו דבר שהנשמה נהנית ממנו ולא הגוף?, הוי אומר זה הריח. כלומר, ההנאה שיש מן הריח, אינה גשמית כמו הנאת האכילה, אלא היא דקה מאד, והיא הנאה רוחנית, שהנשמה נהנית ממנה, ולכן מן הפסוק "כל הנשמה תהלל יה", אנו למדים שיש לברך גם על הנאת ריח טוב.

כיצד מברכים על ריח טוב?
אם הריח נודף ממין עץ, (כגון ציפורן), מברך קודם שיריח "ברוך אתה ה' אלקינו מלך העולם בורא עצי בשמים". ואם היה מין עשב (כגון עלי מנטה ונענע), מברך עליו "בורא עשבי בשמים", ואם היה מפרי עץ הראוי לאכילה, (כגון אתרוג), מברך "הנותן ריח טוב בפירות".

ולכתחילה יש לברך על כל מין ומין, את הברכה הראויה לו. "עצי בשמים", או "עשבי בשמים", או "הנותן ריח טוב בפירות". אבל אם בירך אדם על איזה דבר שנותן ריח טוב, ברכת "ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם בורא מיני בשמים", יצא ידי חובתו. כי כל המינים שנותנים ריח טוב, נכללים בברכה זו.

ולכן יש דברים שאנו מסופקים מהי הברכה הראויה עליהם, ועליהם יש לברך "בורא מיני בשמים". וכפי שנבאר. (שלחן ערוך סימן רטז).

שאלות ותשובות על ההלכה

מה מברכים על מי נענע? י"ד חשון תשע"ט / 23 באוקטובר 2018

מברכים שהכל נהיה בדברו.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"ב

ביום שישי הבא עלינו לטובה, יחול ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום שבת, יחול יום תשעה באב, ומאחר ואין להתענות בשבת (מלבד ביום הכיפורים), לכן התענית נדחית ליום ראשון (ממוצאי שבת הבאה), עשירי באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנה......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"ב), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". שבעה עשר בתמוז חל אתמול, בשבת, ומחמת קדושת השבת התענית נדחית להיום. תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהו......

לקריאת ההלכה


שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

דין סעודה מפסקת בשבת

בכל שנה, בערב תשעה באב, אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, (היא הסעודה שאוכלים לפני תחילת הצום, אחרי חצות היום). וכן אסרו לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת. וישנם כמה פרטי דינים בזה. אולם בשנה זו (תשפ"ב) שתענית תשעה באב תחול ביום ראשון, נמצא ש"ערב תשעה באב" חל ביום השבת,......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה

דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תשפ"ב

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, וכן פסקו הרמב&q......

לקריאת ההלכה