שאלה: אדם שהוא נוסע ברכבו, ואוכל תוך כדי נסיעה, האם רשאי לברך ברכת המזון בשעה שהוא נוסע?
תשובה: בהלכות הקודמות ביארנו, שתיקנו חכמים לשבת בשעת ברכת המזון. כדי שיוכל המברך לכוין יותר. וכתבנו עוד, שמי שהיה הולך בדרך (מחוץ לביתו), והיה אוכל תוך כדי הליכה, רשאי לברך כשהוא הולך. שאם נעכב אותו לשבת בשעת הברכה, לא תהיה דעתו מיושבת עליו.
ועתה נדון לגבי הנוסע במכונית אל מחוז חפצו. שלכאורה, הנוסע במכונית דומה למי שמהלך בדרך. שאינו חייב לשבת כדי לברך ברכת המזון.
אדם הנוסע ברכב או בספינה
והנה לגבי אדם הנוסע במכונית או באוטובוס, ואינו נוהג בעצמו, נראה פשוט שרשאי לברך תוך כדי נסיעה, שהרי אינו הולך, אלא יושב. ועוד, שאפילו אם נחשיב אותו לאדם שהולך, הרי ביארנו, שמי שהיה הולך בדרך ואוכל, רשאי לברך תוך כדי הליכה.
וכן הדין לגבי אדם הנוסע בספינה, או רוכב על חמור, שרשאי לברך בשעה שהוא יושב בספינה או רוכב על חמורו. ואפילו אם בשעה שהיה אוכל, הספינה טרם הפליגה לדרכה. כי יושב בספינה, או על חמורו, הרי הוא כיושב בביתו. ורשאי לברך כדרכו. (וכן כתב בפסקי ריא"ז (ברכות ספ"ז. והביא דבריו בספר הלכה ברורה סוף סימן קפג. ע"ש).
אדם הנוהג בעצמו ברכבו
אבל אדם שהוא בעצמו נוהג במכוניתו, נראה יותר שאסור לו לברך ברכת המזון בשעת הנהיגה. ואף על פי שבפסקי ריא"ז (הנ"ל) כתב, שהרוכב על בהמתו רשאי לברך, ואינו צריך להעמיד את הבהמה, מכל מקום, בודאי שונה הוא דין הנוהג במכונית, לדין הרוכב על חמור. כי הנוהג במכונית צריך לתת לבו ולהתבונן בדרך נסיעתו, שלא יבוא לידי סכנה, ובודאי אין דעתו מיושבת עליו שיוכל לכוין בשעת הברכה.
ובדומה לזה פסק מרן השלחן ערוך (בסוף סימן קפג), שאסור לברך בשעה שהמברך עסוק במלאכתו. ומבואר בסימן קצא (ראה בהלכה ברורה שם), שטעם האיסור בזה, משום שנראה כמברך דרך עראי ובלי כוונה, ויש בזה זלזול בברכה. והנהיגה ברכב דומה היא לעשיית מלאכה, שאי אפשר לכוין היטב תוך כדי הנהיגה, ונראה כמברך בדרך עראי.
לכן למעשה, מותר לברך ברכת המזון בשעת נסיעה ברכב או בספינה וכדומה. אבל הנהג עצמו, אסור לו לברך ברכת המזון בשעת הנהיגה. אלא יעמיד את רכבו בצד הדרך (באופן שאינו נכנס כלל לידי סכנה), ויברך.
ויש להוסיף על כך, שהגאון רבי חיים פלאג'י בספרו רוח חיים כתב, שאותם הממהרים לקום מהשולחן כשמתחילים לומר "הרחמן", לא עושים נכון, כי צריך להיות יושב עד עושה שלום. כמו שבתפלת העמידה נשארים לעמוד עד עושה שלום. והביא עוד טעם בדבר. וכן פסק הגאון הראשון לציון שליט"א בילקוט יוסף (סימן קפג), אך הוסיף, שבמקום צורך, כשהוא ממהר לאיזה ענין, רשאי לומר את "הרחמן" בלכתו בדרך, והביא שכן שמע ממרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל. ונראה שלגבי הנוסע ברכב בודאי שיש להקל שימשיך לומר "הרחמן" בעודו נוהג, ובפרט במקום צורך.
