הלכה ליום חמישי כ"ב תמוז תשפ"ב 21 ביולי 2022

הכשר על סבון ומוצרי קוסמטיקה

שאלה: האם מותר לרחוץ או למרוח קרם, שמעורב בתוכו מרכיבים לא כשרים? והאם יש צורך בהכשר למוצרי קוסמטיקה?

תשובה:
דברי רבינו תם
לגבי יום הכפורים, שאסור באכילה, בשתיה ובסיכה (כלומר, מריחת שמן וכדומה), כתבו התוספות במסכת יומא (דף עז.) בשם רבינו תם, שאף על פי שלגבי יום הכפורים, גזרו חכמים שאסור לסוך, כשם שאסור לשתות, מכל מקום לגבי שאר האיסורים, כגון איסור אכילת חֵלֶב  או שומן בהמות טמאות, אין איסור לסוך בהם. ואף על פי שהאוכל חֵלֶב חייב כרת, מכל מקום כיון שמותר ליהנות מהחֵלֶב, מותר גם לסוך בו. ורק לגבי יום הכפורים אסורה הסיכה כשם שאסורה השתייה.

דעת הרשב"א והארחות חיים
ויש מרבותינו הראשונים שהחמירו בדבר, וכתבו שדוקא סיכה או רחיצה שהיא לצורך רפואה, מותרת בדברים האסורים, אבל רחיצה או סיכה של תענוג (כמו שימוש בסבון או קרם שיש בו מרכיבים מן החי), אסורה בכל דבר שאסור באכילה, כשם שסיכה אסורה ביום הכפורים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל, האריך בזה, והביא את מחלוקת הפוסקים בדין זה. שיש אומרים שמותר לסוך בכל דבר אסור, כגון חֵלֶב, ויש אומרים שאין להקל בדבר.

סברת מרן זצוק"ל, לגבי מוצר הפסול לאכילה
ומכל מקום, לגבי סבון או קרם גוף וכדומה, העשויים מחֵלֶב או משומן של בהמות טמאות וכיוצא בזה, כתב מרן זצוק"ל (בשו"ת יחוה דעת חלק רביעי סימן מג), שיש לומר, שמאחר וטעמם של המוצרים הללו פגום מאד, ואי אפשר לאכלם, אין איסור להשתמש בהם לכל הדעות. (למדנו כן בגמרא במסכת עבודה זרה דף סח. שכל דבר איסור שאינו ראוי למאכל כלל, אינו בכלל האיסור).

דברי הרמב"ם, וביאור דבריו
וכן פסק הרמב"ם (בפי"ד מהלכות מאכלות אסורות), "שהאוכל מאכל איסור לאחר שהסריח והבאיש, ובטל מאוכל, הרי זה פטור".

אמנם יש מרבותינו האחרונים שפירשו בדעת הרמב"ם, שמה שכתב שהאוכל מאכל איסור לאחר שהסריח "פטור", הכוונה בזה שהוא פטור מעונש מן התורה, אבל בכל זאת יש בדבר איסור מדרבנן (מגזרת חז"ל). כמו שלמדנו בהלכות פסח, שאסור לאכול פת חמץ, אפילו אם נחרכה ונמאסה לגמרי ממאכל כלב. ואיסור זה הוא מדרבנן.

ובכל זאת כתב מרן זצוק"ל, שלגבי סיכה או מריחת קרמים וסבון העשויים ממוצרים טמאים, יש להקל, מאחר ולדעת רבינו תם מותר לסוך אפילו בחֵלֶב ממש, שלא נפסל ממאכל. ואפילו לדברי החולקים על רבינו תם, בדבר שהוא פגום לגמרי, גם הם יודו להקל בזה.

לפיכך למעשה, מותר לסוך בסבון ולמרוח קרמים שאין עליהם הכשר, אפילו אם ידוע בוודאות שיש בהם מרכיבים מן החי האסורים באכילה. אבל אין להתיר מריחת שומן האסור באכילה שלא נפסל למאכל אלא לרפואה או במקום צער.

שאלות ותשובות על ההלכה

קיבלתי מאמא שלי סבון מוצק לפני,
הסבון הוא סבון מחלב גמלים מבהירה ומרפא את הפנים מפיצעונים וכדומה,
האם מותר להשתמש בו? ב' כסלו תשפ"א / 18 בנובמבר 2020

מעיקר הדין מותר להשתמש בו. (שו"ת יחוה דעת חלק רביעי סימן מג).

האם מותר להשתמש במשחה שמכילה שומן חזיר? או בשומן חזיר ממש? י"ג כסלו תשע"ז / 13 בדצמבר 2016

לאדם בריא, אסור להשתמש בשומן חזיר למרוח אותו על גופו. ורק לחולה יש להקל במקום צער. ואם מדובר במשחה פגומה, שטעמה מר, כמו סבון, מותר להשתמש בה ללא חשש. (שו"ת יחוה דעת ח"ד סימן מג).

בברזיל אין לנו סבון אם הכשר ,
1-האם מותר להשתמש לניכוי כלים סעודה?
2-יש כאן בברזיל קוסמטיקה אם יין של סתם ינם שלנו ספרדים אסור בהנאה, האם גם מותר? י"ד אייר תשע"ג / 24 באפריל 2013

לגבי סבון כלים, אין צריך שיהיה עליו הכשר.

לגבי מוצרי קוסמטיקה העשויים מסתם יינם, אם הם מיוצרים על ידי גויים, ונפגמו ברשות הגוי, הרי הם מותר בהנאה.

מה הדין לגבי סבון כלים שלא כשר? כאן יש חשש יותר מסתם מריחה על הגוף אלא ממש סכנת אכילה בכך שיכול להיות שיישאר קצת סבון על הכלי לאחר שטיפה לא יסודית ואז אפשר להיכשל בעוון מדרבנן, שהרי הסבון לא ראוי לאכילה לכן זה לא מדאורייתא. י"ב אייר תשע"ג / 22 באפריל 2013

סבון כלים, לפי הידוע לנו הוא כשר, ולא שייכים בו חששות איסור. ובכל אופן אינו עשוי לאכילה, והוא פגום מאד, ואפילו אם יארע שלא ישטפוהו כראוי, אין בזה איסור.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"ב

ביום שישי הבא עלינו לטובה, יחול ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום שבת, יחול יום תשעה באב, ומאחר ואין להתענות בשבת (מלבד ביום הכיפורים), לכן התענית נדחית ליום ראשון (ממוצאי שבת הבאה), עשירי באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנה......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"ב), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". שבעה עשר בתמוז חל אתמול, בשבת, ומחמת קדושת השבת התענית נדחית להיום. תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהו......

לקריאת ההלכה


שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

דין סעודה מפסקת בשבת

בכל שנה, בערב תשעה באב, אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, (היא הסעודה שאוכלים לפני תחילת הצום, אחרי חצות היום). וכן אסרו לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת. וישנם כמה פרטי דינים בזה. אולם בשנה זו (תשפ"ב) שתענית תשעה באב תחול ביום ראשון, נמצא ש"ערב תשעה באב" חל ביום השבת,......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה

דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תשפ"ב

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, וכן פסקו הרמב&q......

לקריאת ההלכה