הלכה ליום חמישי ג' אייר תשפ"א 15 באפריל 2021

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

אורנה בת שמחה

רפואת הנפש ושמחה גדולה

הוקדש על ידי

ילדיה

הכל צפוי – והרשות נתונה

היום נקבע כיום העצמאות, ומאחר וכבר דיברנו בענין זה בעבר כמה פעמים, לא נאריך בזה עתה, רק נזכיר לענין ההלכה, כי לדעת מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, אף כי יש לתת שבח להשם יתברך על כל הנסים שנעשו לנו עם סילוק השלטון הבריטי מן הארץ והקמת המדינה, בכל זאת, מאחר וחכמינו זכרונם לברכה לא תיקנו דבר ליום זה, על כן אין להקל בו לענין תספורת, או גילוח הזקן, האסורים בימי הספירה, וכן אין לומר ביום זה הלל בברכה. רק הרוצה, יוכל לומר הלל בלי ברכה. והנה שכרו אתו ופעולתו לפניו. וה' יתברך יחדש ימינו כקדם, ויחיש לנו את הגאולה השלימה, במהרה בימינו אמן.

------------------

שנינו בפרקי אבות (פרק ג משנה יט), "הכל צפוי, והרשות נתונה". ופירש רבינו הרמב"ם, הכל צפוי לפניו יתברך, שהוא צופה ומביט עד סוף כל הדורות (שיודע כל מה שיהיה), ואחר כך אמר התנא, שלא תחשוב שבהיות ה' יתברך יודע כל מה שיהיה, יתחייב שיהיה האדם מוכרח במעשיו (כלומר, שלא תהיה לו בחירה), אין הענין כן, אלא הרשות נתונה ביד האדם בכל מה שיעשה. וכן פירש רש"י (בנדה טז:) "כל מדותיו וקורותיו של האדם באות בגזירת מלך (ה' יתברך) חוץ מיראת שמים שהבחירה ביד האדם". וכפי שהארכנו בזה בהזדמנות אחרת.

מעשה היה, בימי הגאון רבי יואל סירקיס, בעל ה"בית חדש", שהיה אב בית דין בקראקא. בימי הרב, הכנסיה הנוצרית היתה בעלת כח גדול לאין שיעור ממה שבזמנינו. והאפיפיור היה שולט על מלכים ושרים בכל העולם, על פיו יחנו ועל פיו יסעו.

ויהי לימים, חשב האפיפיור בדעתו, שמאחר ובאים לקבל את פניו שרים ומלכים, על כן מן הראוי שיבנו עבורו ארמון מפואר לקבל את פניהם בתוכו. לכן קרא לפניו שנים מראשי הכמורה החוסים בצלו, ונתן בידיהם מכתב המלצה בחתימת ידו, שילכו מעיר לעיר וממדינה למדינה, ובכל מקום יבאו אל הקרדינל שבאותו מקום, והוא ילוה אותם להתייצב לפני נכבדי המקום, שיתרמו כספים לשם בניית הארמון עבור האפיפיור. קבלו שני הכמרים את שליחות האפיפיור, וילכו מגוי אל גוי, וממדינה למדינה, והצליחו מאד בדרכם. את כל כספם פרטו לשטרות נייר קלים, והיו מחביאים אותם בכיסים מיוחדים התפורים בבגדיהם מן הצד הפנימי.

והנה הגיעו אל העיר קראקה בחצות הלילה, והיו עייפים מאד מן הדרך, וכל בני העיר נמים את שנתם, אך ראו אור בוקע מבית אחד, הקישו על דלתות הבית, והנה שם היתה גרה אלמנה צעירה מלאת חן, וברשותה תנור אפיה ומסעדה פתוחה, ומעין אכסניה פתוחה לכל עובר אורח, ומאלה היתה פרנסתה. וישאלו אותה, אם יש בביתה מקום לסעוד וללון לינת לילה. ותאמר להם, הן ביתי יש בו כמה חדרים עם מטות ושלחנות כראוי, ובתוך שעה מוכנה היא להכין את סעודתם ואת מטות משכבם. אמרו לה, הן לא רחוק מכאן יש נהר, אנו נלך להתרחץ שם, ובעוד כשעה נחזור לכאן, ובינתיים את תכיני עבורינו את כל צרכינו. ותאמר להם, הן.

וילכו אל הנהר, והניחו בגדיהם על שפת הנהר כדי לרחוץ בתוכו, וירדו לרחוץ בנהר. והנה היתה שם מערבולת בנהר, ולא יכלו להמלט ממנה ולצאת אל החוף, המה כרעו ונפלו וטבעו במצולות הנהר כמו אבן במים עזים. האשה הכינה את הארוחה והמתינה עד בוש, כשעתיים תמימות, ובראותה שעוד לא חזרו, הלכה בעצמה אל שפת הנהר, ותראה את בגדיהם עזובים שם, ואין קול ואין עונה ואין קשב. והבינה שקרה להם אסון, וחזרה לביתה.

לאחר כמה ימים, עלה בדעתה לבדוק את בגדיהם, ונוכחה לראות שהבגדים כבדים מנשוא, ותקח מספריים, ותגזור את חוטי התפירה התפורים בפנים, וראתה שהם מלאים בשטרות כסף בסכומים עצומים, ונהפכה היא לעשירה גדולה, ותחפור בקרקע ביתה, ותגנוז שם את כל השטרות, ותכסם ברצפות ביתה לבל יוודע הדבר.

ויהי בימים ההם, היה איש סוחר ועשיר מתלמידי הבית חדש, שנפטרה אשתו בקיצור ימים ושנים. בא אליו שדכן אחד, והציע לפניו את האלמנה הצעירה הנזכרת. לאחר שנפגשו, ומצאו חן אחד בעיני השני, נשאו כדת וכדין. כשראה הסוחר את כל העושר הגדול של האלמנה, לא האמין למראה עיניו, ויבקש ממנה לדעת מנין בא לה כל העושר הזה. ולאחר שחזר והפציר בה, גילתה לו את סודה. כששמע כן, נבהל מאד, כי אולי אסור להשתמש בכספים אלה, השייכים לאותם אנשים שטבעו. לכן ביקש מאשתו, שילכו לשאול את פי רבו, הוא בעל הבית חדש.

כשנכנסו אל הרב, הודיעוהו כי יש בפיהם שאלה, אך היא נוגעת לענין סודי ביותר, ולכן הם מבקשים שלא יהיו נוכחים אחרים בחדר, מלבד הרב. שמע הרב בקולם, וביקש מכולם לצאת מן החדר, מלבד תלמיד אחד שהיה שם, שאמר עליו הבית חדש, שהוא עילוי גדול, ואין לכם מה לפחד ממנו ולספר לי את סודכם ושאלתכם.

סיפרו לפני הרב את כל המעשה, והוא פסק להם שמותרים הם להשתמש בכספים שבאו לידם, וצוה עליהם שיתרמו מן הכספים סכומים לבניית בתי כנסיות ובתי מדרשות, וכן לבניית מקואות, להחזיק ביד לומדי תורה, ולתמוך בעניים.

עשו כדברי הרב, וחיו בעושר ובאושר כמה שנים. עד שבחלוף העתים, קרה מקרה, ואותו תלמיד שהיה נוכח בחדרו של הרב, סר מן הדרך, והמיר את דתו לאמונה הנוצרית, ומאחר והיה גאון בשכלו, עלה ונתעלה בלימוד הדת הנוצרית, עד שהגיעה לדרגה גבוהה בסולם הכמורה. וכשנזכר מן המעשה שראו עיניו, החליט להתנשא על כל הכמרים, ושלח הודעה, לפרסם כי נגלה לו סוד גדול מן השמים, דברים מענינים, והוא מזמין את כל המלכים והשרים מוקירי דתו, שיבואו למקום מסויים, ושם הוא יגלה בפניהם סוד גדול שאין איש בעולם היודע ממנו. והזמין למאורע גם את בני הזוג, ואת הרב, כדי לגלות את הסוד בפניהם.

כשבאו כולם אל המאורע הגדול, תיכף זיהתה האשה את הכומר הגדול, שהוא אותו תלמיד שהיה בחדר הרב באותו היום, והבינה מיד, כי בודאי הוא בא לגלות את סודה הגדול, ולהמיט עליה אסון. החלה לרעוד בפחד מוות ממש, ותאמר לבעלה, הן אבדנו במה שגיליתי את הסוד של עושרי. שמע כן הבית חדש, פנה אל האשה, ואמר לה, אל תפחדי, כי בודאי בזכות כל הצדקות שעשית בשנים האחרונות, לא יאונה לך כל רע. המתיני ותראי את ישועתך!

נעמד הכומר על הבמה, וקרא בקול גדול: רבם של היהודים כאן? אמרו לו, הן. ודרש שיעלה אל הבמה. אחר כך קרא גם לבעל ולאשה שיעלו לבמה אף הם. התקרב הרב אל מול הכומר, ונתכוון בשמות קדושים, וצעק מול הכומר: אמור אמור! מה אתה רוצה לומר! הדבר יצא מפי הגאון, ושר של שכחה השתלט על הכומר, ושכח מכל הנעשה. וכך התבזה בזיון גדול, שנראה היה כאילו כינס את כל הקהל הנכבד לשום דבר, וכולם נתרעמו עליו מאד, ומאז הלך הלוך ודעוך, כי פיטרוהו משררתו בבזיון ובחרפה.

וכך הגאון הבית חדש והבעל והאשה חזרו לביתם בשמחה, והמשיכו בצדקתם ובמעשיהם הטובים.

אתה הראת לדעת, כי אין להסתמך בודאות על נאמנות ויושרו של אדם, כי לא תדע מה ילד יום, אם ישאר נאמן בצדקתו עד יום מותו, או שמא חס ושלום לא יעמוד טעמו בו. (על פי, "ענף עץ אבות").

הלכה יומית: נרות של שעווה, וכן מיני קישוטים, שעשו אותם בשביל להכניסם לכנסיות של נוצרים, או לקישוט האילן כפי שנוהגים הנוצרים, מותר לקנותם בחנות ולהשתמש בהם לשימושים אחרים, מפני שמחשבת היצרן לייעד את המוצרים לעניני עבודה זרה, אינה אוסרת אותם בהנאה.

שאלות ותשובות על ההלכה

שאלה על הסיפור: והלא אסור להשתמש בשמות קדושים במקרים כאלה? ד' אייר תשע"ז / 30 באפריל 2017

במקרה של פיקוח נפש מותר. כמו שכתב הגאון חיד"א. ועוד, שיש שמות קדושים של מלאכים, ולא של הקדוש ברוך הוא, שאנשים רמי מעלה ידעו להשתמש בהם בהיתר.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

הדלקת נרות חנוכה

מצוות ההדלקה בכל שמונת ימי החנוכה, שיחלו מיום ראשון (ליל יום שני) שבשבוע הבא, מצוה להדליק נר חנוכה. והספרדים נוהגים שמדליקים מנורת חנוכה אחת בכל בית. ואילו האשכנזים נוהגים שכל אחד ואחד מבני הבית מדליק חנוכה לעצמו. כמות השמן כשמדליקים נרות חנוכה, צריך לדאוג שיהיה בנר מספיק שמן כדי שידלוק ל......

לקריאת ההלכה

נר שבת ונר חנוכה, סדר ההדלקה

נחלקו רבותינו הראשונים, מהו סדר הקדימה בהדלקת נרות חנוכה ונרות שבת. כלומר, האם יש להדליק תחילה נרות שבת, ולאחר מכן נרות חנוכה, או שיש להקדים ולהדליק נרות חנוכה קודם? ולדעת הרב בעל הלכות גדולות (המכונה בה"ג), יש להקדים את הדלקת נרות חנוכה להדלקת נרות שבת. וטעמו של בעל הלכות גדולות הוא, משום ש......

לקריאת ההלכה

אכילה ורחיצה ביום הכפורים

מדיני יום הכפורים  הכל חייבים להתענות ביום הכפורים, ובכלל החיוב גם נשים מעוברות ומניקות שחייבות להתענות בו. וכל אשה שיש חשש לבריאותה מחמת התענית, תעשה שאלת חכם הבקיא בדינים אלו, שיורה לה אם תתענה. ואסור לשום אדם להחמיר על עצמו, ולהתענות כאשר מצב בריאותו אינו מאפשר זאת. שהרי התורה הקדושה אמרה, ......

לקריאת ההלכה

אדם המתארח במוצאי שבת של חנוכה

שאלה: בן נשוי המתארח אצל אביו לשבת. היכן ידליק נרות במוצאי שבת? תשובה: בן נשוי המתארח אצל אביו, למנהג הספרדים, שרק בעל הבית מדליק נרות, הרי הבן יוצא ידי חובה בהדלקת הנר של אביו, שהוא מתארח אצלו ואוכל משולחנו. (ולמנהג האשכנזים, בלאו הכי כל אחד מבני הבית מדליק בפני עצמו). והשאלה הנשאלת היא לגבי ......

לקריאת ההלכה


דיני אכסנאי ואורח והחיילים בצבא

שאלה: מי שיוצא מביתו להתארח או לשרת בצבא בימי החנוכה, כיצד עליו לנהוג? תשובה: היוצא לדרך בימי חג החנוכה ומתארח בבית חברו, יש לדון אם עליו להדליק במקום שנמצא שם או לא. ויש בזה חילוק, אם יש מי שמדליק נרות בביתו, אם לא. מי שמדליקים נרות בביתו הנוסע מביתו, אבל אשתו או אחרים מבני ביתו נמצאים בבית......

לקריאת ההלכה

דיני חג הסוכות

לפי בקשת מנויים רבים ולתועלת הציבור, הנה אנו מגישים קיצור דינים הנצרכים לימי חג הסוכות הבאים עלינו לטובה הסוכה צריכה להעשות משלש דפנות וסכך, ואת הדפנות ניתן לעשות מכל דבר העומד בפני רוח, למעט סדינים וכדומה שאינם כשרים לדפנות. אם עושים את הדפנות מברזל או פלסטיק וכיוצא בזה מדברים שאין......

לקריאת ההלכה

דין בן או בת נשואים המתארחים אצל הוריהם, ודין המתארח בבית מלון

בהלכה הקודמת ביארנו שהמתארח אצל חברו בימי חג החנוכה, ואין מי שמדליק עליו בביתו, וכגון שאין לו משפחה, או שמשפחתו נמצאת עמו, צריך להדליק נרות במקום שנמצא, אלא שהוא יוצא ידי חובתו בהדלקת הנרות של בעל הבית המארח, וכל זה דווקא אם בעל הבית מארחו באופן שאינו דורש ממנו תשלום עבור האירוח, אבל אם הוא דורש תשל......

לקריאת ההלכה

על הנסים

חיוב הזכרת על הנסים בתפלת ערבית של ליל חנוכה (כלומר, בשנה זו, תשפ"ב, ממוצאי יום ראשון, היום בלילה), אומרים "על הנסים" בתפלה, בתוך ברכת ההודאה (מודים אנחנו לך וכו'), וכפי שנדפס בסידורים. ואף על פי שבשעה זו של תפלת ערבית, רוב הקהל עדיין לא הדליקו נרות חנוכה, מכל מקום אמירת על הנ......

לקריאת ההלכה