הלכה ליום שלישי כ"ה שבט תשע"ג 5 בפברואר 2013

ההלכה מוקדשת לרפואה וחזרה בתשובה עבור

אמנון בן רומיה

הוקדש על ידי

פלוני

חרש אילם

שאלה: חרש אילם, שלמד על ידי מורים מוסמכים, ומתנהג כאיש פיקח (בריא), ויכול גם כן לדבר קצת, אלא שאין מבטאו ברור. האם יוכל להצטרף לעשרה (למנין) לכל דבר שבקדושה?
 
תשובה: ילדים קטנים, וכן אדם שהוא שוטה, אינם מצטרפים למנין עשרה, כלומר, אי אפשר לצרפם למנין בכדי לומר "קדושה – נקדישך ונעריצך", או "קדיש" וכדומה. משום שאינם בני דעת כל כך.
 
דברי רבותינו אודות חרש ואילם
ובלשון חז"ל מצאנו פעמים רבות את הצירוף: "חרש שוטה וקטן", שאינם מצטרפים למנין עשרה, ואינם חייבים במצוות. אולם בגמרא במסכת חגיגה (דף ב:) אמרו, שהמדבר ואינו שומע (חרש), וכן השומע ואינו מדבר (אילם), הרי הם כפיקחים לכל דבריהם, חרש שדיברו בו חכמים בכל מקום (שהשוו אותו לשוטה שאין בו דעת), זהו שאינו שומע ואינו מדבר.
 
כלומר, בגמרא מבואר לכאורה, שאותם המוגדרים בזמנינו "חרשים אלמים", דינם כשוטה. אבל מי שהוא רק "חרש" שאינו שומע, או רק "אילם" שאינו מדבר, אין דינו כשוטה, והוא מצטרף למנין ומחוייב בכל המצוות. וכן פסק מרן השלחן ערוך (סימן נה ס"ח).
 
ההבדל בין הדורות
ובאמת שבדורות הקודמים, אותם הנקראים "חרשים אלמים", לא היו בני דעת כל כך, כי לא היה ידוע למחנכים כיצד להדריכם כיאות, ולכן לא היה ספק בדבר שדינם כשוטים. ורק בדורות האחרונים, החלו הפוסקים לדון בחרשים אלמים, שהם פקחים לכל דבריהם, האם דינם נותר כדין "שוטה" או לא.
 
דברי הצמח צדק
ובשו"ת צמח צדק (סימן עג) כתב, לגבי חרש אילם, והוא חייט אומן נפלא, ונושא ונותן במלאכתו כאיש פיקח, שאף על פי כן דינו כשוטה וקטן, שמאחר וחכמים קבעו שדינו כשוטה, אין לחלק בין חרש לחרש, ולעולם אי אפשר לצרפו למנין. וכן כתב הגאון מהר"ם שיק, שאין לאכול משחיטתו של שוחט חרש אילם, אפילו אם הוא מתנהג כאדם פיקח.
 
דברי הכתב סופר
לעומתם, בשו"ת שבט סופר, הביא המחבר את תשובת הגאון רבי מרדכי הלוי איש הורויץ, שכתב שאם החרש אילם יתחנך בבית ספר מיוחד לחרשים אילמים, וילמד לדבר מעט על ידי רמיזות ותנועות, ויבין להתפלל ולישא וליתן עם בני אדם, יהיה בודאי חייב במצוות כשאר כל ישראל.
 
והגאון המחבר עצמו הוסיף, ששמע מאביו, בעל ה"כתב סופר", שלאחר שביקר בעיר וינא בבית הספר לחרשים אילמים, ועמד מקרוב על סדר לימודם וחינוכם, היה מופתע לטובה מכל מה שראו עיניו, עד שביקש ממנהלי המוסד שידאגו לכל התלמידים לזוג תפילין, כדי שיוכלו להניחם ככל ישראל.
 
ולאור דבריהם, ובתוספת סברות אחרות, כתבו עוד מגדולי האחרונים, ובהם הרב הראשי לישראל רבי יצחק איזיק הלוי הרצוג, שנראה לומר שהחרשים אילמים בני זמנינו, מחוייבים במצוות. ועל כל פנים לענין צירוף למנין, נראה שיש לצרפם.
 
הדין למעשה
ולהלכה פסק מרן רבינו עובדיה יוסף שליט"א (בשו"ת יחוה דעת ח"ב סימן ו), שמעיקר הדין אפשר לסמוך על דברי הפוסקים שכתבו לצרף למנין את החרש אילם שלמד בבית ספר מיוחד. אולם לכתחילה ראוי, שאם אין שם עשרה אלא בצירוף החרש אילם, אזי השליח ציבור לא יחזור על התפלה (חזרת הש"ץ), אלא יאמר תפלת שמונה עשרה פעם אחת עם הקדושה. כדי שלא להכנס לחשש ברכה לבטלה.
 
וסיים דבריו: שהשם יתברך יחוס על כל עמו ישראל, וישלח דברו וירפאם רפואת הנפש ורפואת הגוף, בבריאות שלמה. ומלאה הארץ דעה את ה'.

שאלות ותשובות על ההלכה

אם אילם חירש הוא העשירי – איך הוא יוכל להצטרף למניין, שכן הוא לא יכול לענות אמן ולא לענות "ברוך הוא וברוך שמו" (כי הוא אילם) ואז אין עשרה שעונים? כ"ו שבט תשע"ג / 6 בפברואר 2013

יכול בשעת הדחק להצטרף למנין, אף על פי שאינו עונה אמן, שאין זה מעכב בדיעבד.

אני קוראת את הדברים בהלם, זעזוע ותדהמה.  
יואילו רבותינו הנכבדים לבדוק את כל המחקרים החדשים ואות אוכלוסיית החרשים-אילמים בישראל על מנת לוודא ולהשכיל מה רב המרחק ביניהם לבין שוטים. 
אין שום קשר בין אינטליגנציה לבין חרשות ואילמות, אלא רק יחס חברה אליהם כאל שוטים ומפגרים, אלא אם מדובר על שילוב של מספר מומים או שילוב של אילמות עם אינטליגנציה גבולית. כ"ה שבט תשע"ג / 5 בפברואר 2013

הוא אשר דיברנו. בהיות ובדורות האחרונים השתנה מצב החרשים לאין ערוך, וזאת בזכות הטיפול הנכון שלמדו בני האדם להעניק להם, לכן אין דינם כשוטים. ולעומת זאת, בדורות הקודמים, שלא ידעו כלל וכלל להדריך את החרשים בצורה נכונה, הם היו דומים מבחינת הדין לשוטים, כיון שלא היתה דעתם צלולה.

8 ההלכות הפופולריות

שבת זכור – דרשה מיוחדת

"זכור את אשר עשה לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה (תשפ"ה), נקרא בפרשת תצווה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרש......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ה

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שחזרנו וקראנו לא מזמן גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, הי......

לקריאת ההלכה

פרשת בא

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל נאמר בפרשת השבוע, כאשר עמד משה ודיבר עם פרעה מלך מצרים: "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, כֹּה אָמַר ה', כַּחֲצֹת הַלַּיְלָה אֲנִי יוֹצֵא בְּתוֹךְ מִצְרָיִם, וּמֵת כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכוֹר פַּרְעֹה הַיֹּשֵׁב עַל כִּסְאוֹ ע......

לקריאת ההלכה

כלי פסח - המשך

ביארנו, שיש להשתמש בפסח בכלים שלא נבלע בהם חמץ, כלומר,כלים חדשים (או מיוחדים לפסח), או כלים שהוכשרו לפסח. ובדרך כלל דרך ההכשר של הכלי הוא כדרך השימוש בו. צלחות וקערות ממתכת או פלסטיק, ששמים בהן מאכלים חמים, אבל לא משתמשים בהן ככלי ראשון ממש, דהיינו שהדרך היא שכששמים בהן מאכל, יוצקים אותו לתוכן מת......

לקריאת ההלכה


כלי פסח – הכנה לפסח

בימים הללו, שאנו עומדים בסמוך לחג הפסח, נהגו בכל תפוצות ישראל, ובפרט הנשים, לנקות את הבתים היטב היטב מכל חשש חמץ, ויש בזה שתי מעלות. המעלה הראשונה, שעל ידי הזהירות המופלגת בנקיון הבית, יצאו מחשש של חמץ ממש, ומעלה נוספת, שעל ידי זה יגיעו לחג הפסח לחוג אותו בשמחה, כשהבית ערוך ומוכן לכבוד החג. ומלב......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קַדֵּשׁ וּרְחַץ, כַּרְפַּס, יַחַץ, מגִּיד, רַחְצָה, מוֹצִיא מַצָּה, מָרוֹר, כּוֹרֵךְ, שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ, צָפוּן, בָּרֵךְ, הַלֵּל, נִרְצָה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מק......

לקריאת ההלכה

החמץ בפסח – שנת התשפ"ה

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבימים הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. מהות החימוץ......

לקריאת ההלכה