שאלה: האם מותר לשתות קפה, בבית של חבר, או בבית קפה (כגון קפה אספרסו ללא חלב, שמוגש בבתי קפה אצלינו, בפריז), כאשר אינם מקפידים להטביל את הכלים שברשותם?
תשובה: בהלכות שנתבארו לפני תשעה באב, שחייבים להטביל כלים שיוצרו על ידי גויים. וכתבנו שאסור לשתות ולאכול בכלים לא טבולים.
לעומת זאת, ביארנו כבר בעבר, בהלכה שעסקה בדין שתית קפה שנתבשל על ידי גויים, שאם אין חשש כשרות בקפה המוגש במטוס, מותר לשתות מן הקפה, ואין בדבר איסור מצד "בישולי גויים". וכעת עלינו לבאר את הדין, מצד מה שהכלים בהם מוגש הקפה, אינם טבולים.
כשבעל המסעדה הוא גוי
ראשית עלינו לבאר, שכל השאלה שייכת רק באופן שבעל המסעדה הוא יהודי, שאינו מטביל את הכלים שברשותו. אבל אם בעל בית הקפה הוא גוי, בלאו הכי הגוי אינו צריך להטביל את כליו, ואפילו אם יטבילם, לא תועיל הטבילה לכלום. ומי ששותה בבית קפה של גויים, אינו צריך להטביל את הכלים, משום שלא קנה את הכלים, אלא הכלים "שׂכורים" או "שאולים" בידו, ובאופן כזה אין חיוב להטביל את הכלים כלל.
ולכן עלינו לבאר את הדין, רק באופן שבעל בית הקפה או חברת התעופה הוא יהודי, ואינו מטביל את הכלים שברשותו. (וענין זה מצוי גם במסעדות כשרות).
והנה מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל דן בשאלה זו בספרו שו"ת יחוה דעת (ח"ד סימן מד) ונביא כאן את עיקרי הדברים:
כלים שנרכשו לסחורה, ולא לשימוש אישי
ראשית, יש לציין, כי הדין הוא, שאם אדם קונה כלים מגוי כדי לסחור בהם, ולא כדי לאכול בהם. אין עליו חיוב להטביל את הכלים כלל. ולכן בעלי החנויות שקונים את הכלים מחברות של גויים, ומוכרים אותם אחר כך ליהודים, אינם מטבילים את הכלים שברשותם, מאחר ואינם משתמשים בהם לאכילה, אלא לסחורה.
ומעתה, כתב מרן רבינו זצ"ל, שמאחר ובעל המסעדה או חברת התעופה אינו רוכש את הכלים אלא כדי להשתמש בהם לצורך עבודתו, לתת ללקוחות לשתות ולאכול, הרי נחשב הדבר שבעל המסעדה קונה את הכלים "לסחורה", ולא לאכילה ושתיה. והסועד שמשתמש בכלים אלה, נחשב כ"שואל" או כ"שוכר" את הכלים, שרשאי לאכול ולשתות בכלים ללא טבילה.
נמצא אם כן, שהלקוחות מצדם, אינם צריכים להטביל את הכלים, מאחר והם לא קונים את הכלים, רק שוכרים או שואלים אותם. וכן בעל המסעדה אינו מחוייב להטביל את הכלים, מאחר והוא רוכש אותם לסחורה, ולא לשימוש אישי. ואם כן, מותר להשתמש בכלים אלה ללא טבילה.
אדם המתארח אצל אדם שלא הטביל את כליו
אולם אדם המתארח בביתו של חבירו, ויודע שחבירו לא הטביל את הכלים. אסור לו לשתות ולאכול בכליו, עד שיטבילם, הואיל ועיקר רכישת הכלים היתה להשתמש בהם לאכילה ושתיה.
ולסיכום: מותר לאכול ולשתות במסעדה כשרה, (או במקום שמוגש אוכל ללא חשש כשרות), אפילו כאשר הכלים אינם טבולים. אבל אדם המתארח אצל חבירו, ויודע שהכלים אינם טבולים, אסור לו לאכול בכלים אלה שום דבר. אפילו כשאין שם שום חשש בכשרות המאכלים.