הלכה ליום שלישי י"ג תמוז תשפ"ב 12 ביולי 2022

אכילת מאכלי בשר, אחרי אכילת מאכלי חלב

בהלכות הקודמות דיברנו בדין אכילת מאכלי חלב אחרי מאכלי בשר. שיש להמתין שש שעות בין האכילות. ועתה נדבר במקרה ההפוך, לגבי אכילת מאכלי בשר, לאחר אכילת מאכלי חלב.

דברי הגמרא - היתר אכילת בשר אחרי גבינה
במסכת חולין (דף קה.) אמרו: "אכל גבינה, מותר לאכול בשר". כלומר, אין צורך להמתין כלל לאחר אכילת מאכלי חלב. משום שהטעמים שהבאנו בהלכות הקודמות, לגבי איסור אכילת גבינה אחרי בשר, אינם שייכים כשבא לאכול בשר אחרי גבינה. (כי גבינה אינה נשארת בין השיניים, וגם אינה מותירה אחריה טעם שנמשך זמן רב). וכן פסקו הרי"ף והרמב"ם והרא"ש, שהם שלושת עמודי ההוראה שעליהם נשענים כל בית ישראל, וכן פסקו שאר הפוסקים. וכן הובא להלכה בשלחן ערוך בשני מקומות. (בחלק אורח חיים סימן קעג, ובחלק יורה דעה סימן פט).

ומשמעות דברי הגמרא, שמותר לאכול מאכלי בשר לאחר מאכלי חלב, בלי להמתין כלל.

דברי הזהר הקדוש והמקובלים
אולם מרן הבית יוסף, הביא שיש מחמירים שלא לאכול בשר אחרי גבינה באותה סעודה, מפני שבספר הזוהר הקדוש (פרשת משפטים) נאמרו דברים קשים ביותר על האוכל חלב ובשר בשעה אחת או בסעודה אחת. וכן כתבו כמה מרבותינו האחרונים, שראוי להחמיר בזה. ובספר כף החיים, כתב שצריך על כל פנים להמתין שיברך ברכה אחרונה על הגבינה שאכל, או שיברך ברכת המזון אם אכל גבינה בתוך סעודה עם פת. וכתב שראוי להחמיר כן לכל אדם. ומנהג רבינו האר"י היה, שלא לאכול בשר וגבינה כלל ועיקר ביום אחד. (כן כתב בשער המצות פר' משפטים).

מנהג הספרדים ומנהג האשכנזים בזה, ודין "גבינה קשה"
ומכל מקום מנהג רוב הספרדים בארץ ישראל להקל באכילת בשר אחרי גבינה, ואפילו בסעודה אחת. וכן העיד הגאון רבי אליהו מני ז"ל, אב בית הדין בחברון לפני למעלה ממאה שנים. ולא חששו בזה לדברי הזהר הקדוש, הואיל ובתלמוד שלנו, הוא התלמוד הבבלי, משמע שחולק על דברי הזהר בזה, ואנו פוסקים בדרך כלל כדברי התלמוד במקום שהזוהר חולק עליו.

אמנם יש מהאשכנזים שמחמירים שלא לאכול בשר אחרי גבינה, אם היא גבינה קשה, כגון אותם הגבינות המושהות ששה חודשים, והן יבשות מאד, וכמו הגבינה הנקראת בזמנינו "פרמאזן", שהיא קשה מאד, וטעמה חד. ולכן החמירו בה כדין אכילת חלב אחרי בשר, שיש להמתין שש שעות בין האכילות. אבל הספרדים נהגו להקל בזה מעיקר הדין. אף שיש מחמירים להמתין שעה אחת, או שש שעות.

מים אמצעיים
ומכל מקום אין להקל בזה, אלא בתנאי, שיעיין היטב בידיו, לראות שהן נקיות, ולא נשאר עליהן שום רושם של גבינה. ואם היה הדבר בלילה, והמקום אינו מואר היטב, צריך לרחוץ ידיו לפני שיבא לאכול בשר. ורחיצה זו היא מן הדין ממש, ונקראת "מים אמצעיים". (שלחן ערוך יו"ד סימן פט). והאשכנזים נוהגים תמיד לרחוץ ידיהם בין אכילת חלב לבשר. (תורת חטאת כלל עו).

קינוח והדחה
מלבד שטיפת הידיים, צריך שיעשה "קינוח והדחה" בין האכילות. כלומר, שיקנח וידיח את פיו לפני שיאכל בשר.

והדחת הפה, פירושה - שישטוף את פיו במים או במשקה אחר, על ידי שתיית המשקה. וקינוח הפה, פירושו - שיאכל פת או עוגה, או שיאכל פירות, ועל ידי כן יתנקה פיו. (אבל אין לקנח את הפה באכילת ירקות או קמח או תמרים. ש"ע יו"ד שם).

ולסיכום: מן הדין מותר לאכול מאכלי בשר מיד לאחר אכילת מאכלי חלב. אך יש לרחוץ את ידיו שתהיינה נקיות. ויש לשתות מעט משקה, ולאכול מעט פת, כדי לנקות את פיו משיירי מאכלי החלב.

שאלות ותשובות על ההלכה

מה הדין לאדם שאכל בשר ובתוך השש שעות אכל בשוגג מאכל חלב בשיעור שהתחייב בברכה אחרונה, האם מברך ברכה אחרונה? י"ז טבת תשע"ט / 25 בדצמבר 2018

מברך ברכה אחרונה.

מה הדין של ספרדי שנהג עד היום להמתין שעתיים בין אכילת חלב לאכילת בשר? האם צריך לבטל מנהגו. ואם כן האם צריך התרת נדרים? ו' שבט תשע"ח / 22 בינואר 2018

אם עשה כן מפני חומרא, עליו לעשות התרת נדרים. ועליו להתייעץ עם תלמיד חכם בקי, מכיון שמדובר בנדר של מצוה שיש בעיה להתירו.

ואם עשה כן מפני שחשב שכך הדין, רשאי לבטל מנהגו בלי התרה.

8 ההלכות הפופולריות

שבת זכור – דרשה מיוחדת

"זכור את אשר עשה לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה (תשפ"ה), נקרא בפרשת תצווה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרש......

לקריאת ההלכה

תשעה באב במוצאי שבת

הבדלה בתשעה באב בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"ה), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדי......

לקריאת ההלכה

אכילה ורחיצה וצחצוח שיניים ביום הכפורים

מדיני יום הכפורים הכל חייבים להתענות ביום הכפורים, ובכלל החיוב גם נשים מעוברות ומניקות שחייבות להתענות בו. וכל אשה שיש חשש לבריאותה מחמת התענית, תעשה שאלת חכם הבקיא בדינים אלו, שיורה לה אם תתענה. ואסור לשום אדם להחמיר על עצמו, ולהתענות כאשר מצב בריאותו אינו מאפשר זאת. שהרי התורה הקדושה אמרה, "......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ה

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שחזרנו וקראנו לא מזמן גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, הי......

לקריאת ההלכה


ספק אם אמר משיב הרוח

מתחילין לומר "משיב הרוח" "משיב הרוח ומוריד הגשם", הוא שבח להשם יתברך, שאנו אומרים אותו בימות החורף, בתפלת העמידה, בברכת "מחיה המתים". וכפי שמופיע בכל הסידורים. מתחילין לומר "משיב הרוח ומוריד הגשם" החל מתפילת מוסף של חג שמחת תורה, והזכרה זו, אינה שאלה ובקשה......

לקריאת ההלכה

פרשת בא

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל נאמר בפרשת השבוע, כאשר עמד משה ודיבר עם פרעה מלך מצרים: "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, כֹּה אָמַר ה', כַּחֲצֹת הַלַּיְלָה אֲנִי יוֹצֵא בְּתוֹךְ מִצְרָיִם, וּמֵת כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכוֹר פַּרְעֹה הַיֹּשֵׁב עַל כִּסְאוֹ ע......

לקריאת ההלכה

כלי פסח - המשך

ביארנו, שיש להשתמש בפסח בכלים שלא נבלע בהם חמץ, כלומר,כלים חדשים (או מיוחדים לפסח), או כלים שהוכשרו לפסח. ובדרך כלל דרך ההכשר של הכלי הוא כדרך השימוש בו. צלחות וקערות ממתכת או פלסטיק, ששמים בהן מאכלים חמים, אבל לא משתמשים בהן ככלי ראשון ממש, דהיינו שהדרך היא שכששמים בהן מאכל, יוצקים אותו לתוכן מת......

לקריאת ההלכה

כלי פסח – הכנה לפסח

בימים הללו, שאנו עומדים בסמוך לחג הפסח, נהגו בכל תפוצות ישראל, ובפרט הנשים, לנקות את הבתים היטב היטב מכל חשש חמץ, ויש בזה שתי מעלות. המעלה הראשונה, שעל ידי הזהירות המופלגת בנקיון הבית, יצאו מחשש של חמץ ממש, ומעלה נוספת, שעל ידי זה יגיעו לחג הפסח לחוג אותו בשמחה, כשהבית ערוך ומוכן לכבוד החג. ומלב......

לקריאת ההלכה