הלכה ליום ראשון כ' אייר תשפ"א 2 במאי 2021

דין חזרת הש"ץ

-------------------------

עם כל בית ישראל, אנו אבלים על פטירתם של הרוגי האסון במירון, תהא נשמתם צרורה בצרור החיים, ויהי רצון שישלח השם יתברך תנחומים למשפחותיהם, ולא יוסיפו לדאבה עוד.

אין בדורותינו מי שיוכל לשער באופן מדוייק את חשבונותיו של ה' יתברך, מדוע אירע אסון נורא כל כך, ועל האנשים פרטים שנהרגו שם, בודאי שאי אפשר לדעת את פשרם של הדברים, מדוע עלה במחשבה לפניו, שיהרגו דמויות יקרות כל כך ביום שמחתו של התנא רבי שמעון בר יוחאי, זהו דבר מן הדברים הנסתרים שלא נדע את פשרם עד שיגיע משיח צדקינו.

אך על הכלל, מדוע אירע אסון זה אצל שומרי התורה, אנו יכולים לשער, לאחר שגאון גדול וצדיק בדורינו, הוא הגאון חכם שלום כהן שליט"א, התבטא, שהאסון אירע בעוון שנאת חינם. ועלינו לדעת, כי בכל הגזירות הקשות, אשמים אנחנו, וכאשר שמענו ממרן רבינו זצ"ל, שעיקר המשקל שיש בשמים למעשיהם של ישראל, הוא במעשיהם של שומרי התורה בדורותינו, ולמעשיהם של החילונים אין משקל כמעט, מאחר והם שוגגים ואינם מודעים כלל למשמעות מעשיהם, ולכן עלינו להתעורר ולפשפש במעשינו, וחלילה לחשוב שהגזירה באה בסיבתם של אחרים.

והרי אין טעם שנאמר דברי תוכחה ברורים בענין זה, אף על פי שבאמת בימים האחרונים כבוד התורה ועניני המחלוקת הגיעו לשפל שכמעט לא היה כמותו, רק בכל זאת אנו נעשה את שמוטל עלינו, וכל אדם יחפש בנגעי ביתו, בעניני מחלוקת ושנאה, ומי שיש לו שכן שמסוכסך איתו, וכל שכן כאשר בין אחים יש מחלוקת, (שזהו דבר מגונה מאד, ובדרך כלל עוברים על מה שנאמר לא תשנא את אחיך בלבבך), הרי שזו העת למצוא דרך ליישר את ההדורים ולהרבות באהבת חינם, וה' יתברך יראה בענינו ויחוש לגאלינו גאולה שלימה במהרה בימינו אמן. 

-------------------------

רבותינו תקנו שאחר שהתפלל כל אחד מהציבור תפילת שמונה עשרה בלחש, יחזור השליח ציבור ויתפלל שמונה עשרה בקול רם, כדי שאם יהיה בקהל מישהו שאינו בקי ואינו יודע להתפלל בעצמו, ישמע התפילה מפי השליח ציבור ויצא ידי חובתו. ויש טעם בתקנה זו גם בזמנינו. גם באמצעות חזרת השליח ציבור אנו זוכים באמירת הקדושה (נקדישך ונעריצך וכו'), וזוכים בעניית אמנים וכדומה.

ואינו יוצא ידי חובת התפילה מפי השליח ציבור, אלא מי שאינו יודע להתפלל בעצמו, אבל מי שיודע להתפלל, חייב להתפלל בעצמו.  ומי שאינו יודע להתפלל בעצמו, והוא מבין את מילות התפילה, עליו להטות אוזן להקשיב היטב לשליח ציבור ולצאת ידי חובה בתפילתו. ובזמנינו תהלות לאל יתברך, הכל יודעים לקרוא, וגם מצויים סידורי תפילה בשפות שונות, כך שאף מי שנשאו לבו לחזור בתשובה ולהתפלל, אפילו אם לא התפלל  מימיו, יוכל לעשות זאת בנקל. לכן על כל אחד ואחד להתפלל בעצמו, ואחר כך בחזרת הש"ץ אינו יוצא ידי חובתו.

כשחוזר השליח ציבור על התפילה, על הציבור להאזין לברכותיו ולכוין למשמעותן ולענות אחריהן ברוך הוא וברוך שמו ואמן. ואיסור חמור  הוא לשוחח שיחה בטלה באמצע חזרת השליח ציבור, והשח שיחה בטלה באמצע החזרה נקרא חוטא וגדול עוונו מנשוא וגוערים בו (לשון מרן השלחן ערוך סי' קכד). ואמרו בזוהר הקדוש (פרשת תרומה), שכל המדבר בבית הכנסת בשעה שהציבור עסוקים בשבחו של מקום הרי הוא מראה בעצמו שאין לו חלק באלהי ישראל. והביאוהו הפוסקים. וכתבו הפוסקים, שבעוון זה של שיחה בטלה בשעת החזרה נחרבו כמה בתי כנסיות (כ"כ הכל בו. והביאוהו האחרונים. ואמרו בשם הרה"ג החסיד קדוש רבי ישראל אבוחצירא "בבא סאלי", שסיבה גדולה שכמה קהלות בישראל ניצלו בימי המלחמה הגדולה, היא מפני שעמדה להם זכותם שהיו נזהרים מאד משיחה בטלה בבית הכנסת. והדברים ידועים). וראוי למנות אנשים שיהיו אחראים על שמירת השתיקה בבית הכנסת, שיעירו ויענישו ויביישו את מי ששונה וחוזר ושונה בעון זה. אשר על אלו המבלים זמנם בשיחה בטלה בבית הכנסת אמר ה' יתברך לישעיהו נביאו (פרק א), "כי תבאו לראות פני, מי בקש זאת מידכם רמוס חצרי". ובודאי מרובה מידה טובה, שמי שנזהר בכבוד בית הכנסת, ונזהר שלא לדבר בשעת החזרה, והוא מכבד את ה' יתברך, גם הקדוש ברוך יכבדו ויתן שכרו מושלם. כדרך מה שנאמר (בשמואל א, ב), כי מכבדי אכבד ובוזי יקלו.

שאלות ותשובות על ההלכה

מה הדין בנוגע ללימוד תורה בחזרת הש"ץ? 21 Iyar 5781 / מאי 3 2021

אין ללמוד בשעת החזרה. תבורך,

כמה אנשים בכל הפחות אפשר להתחיל את החזרה? פעם שמעתי שצריכים להיות בכל הפחתו תישה מלבד החזן בפעם שמעתי שאפילו בשש אנשים שעונים גם אפשר אז מה ההלכה בדיוק? 20 Iyar 5781 / מאי 2 2021

כשהמנין מצומצם וקשה להמתין, אפשר לעשות חזרה אפילו בשישה. (מרן זצ"ל השיב לי שאפשר להתחיל חזרה במקום צורך, וכמה פוסקים היקלו כשיש שישה עונים. עיין הליכות עולם ח"א עמוד פד. והלכה ברורה סימן קכד. וילקוט יוסף ח"א עמוד רפז. וראה בש"ע (סי' נה ס"ו) וז"ל: "אם התחיל אחד מהעשרה להתפלל לבדו ואינו יכול לענות עמהם, או שהוא ישן, אפ"ה מצטרף עמהם". וכתב הדרישה (בסי' קכד), דמה שאמרו בסי' קכד שאם אין תשעה מכוונים קרוב להיות ברכותיו לבטלה, קרוב, ולא ממש, שהרי מבואר לעיל סי' נה שאם התחיל שליח צבור בעשרה ויצאו מקצתם גומר. והביאו להלכה האליה רבה (סי' קכד סק"ח), גם בספר טהרת המים בשיורי טהרה (מערכת ה אות כ, דף נז), כתב, דמרן הש"ע בא להחמיר להזהיר לכתחלה, ולהגזים לכל יחיד המצטרף למנין שישמע ויכוין היטב, ולא ישיח שיחת חולין בשעת חזרת הש"צ, כיון שהוא שלא לצורך, אבל כשהוא לצורך, די ברוב עונים. וכן כתבו עוד הרבה אחרונים).

האם חובה בחזרת הש"ץ לעמוד? 22 Cheshvan 5780 / נובמבר 20 2019

מעיקר הדין למנהגינו, אין חיוב לעמוד בחזרת התפלה, והמחמיר תבוא עליו ברכה.

מי שמדבר בבית כנסת - עדיף שיתפלל בביתו? 5 Kislev 5773 / נובמבר 19 2012

מי שמדבר דברים בטלים בבית הכנסת, או שמפריע למתפללים בתפלה, יחזור בתשובה ויזהר שלא לעשות כן. שאם הוא מפריע לרבים, עדיף שהיה נשאר בביתו.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

The Eight Levels of Tzedakah

The Rambam (Chapter 10 of Hilchot Matenot Aniyim) writes that there are eight levels included in the Mitzvah of Tzedakah with each one being greater than the other. The highest level of Tzedakah is by helping to support a Jew who lacks his basic needs by providing him with money by means of a gif......

לקריאת ההלכה

The Mitzvah of Tzedakah and Donating a Tenth of One’s Earnings

By popular demand, we shall now discuss the topics of Tzedakah and donating a tenth of one’s earnings more broadly based on the words of Maran Ha’Shulchan Aruch and the Poskim and based on what is written in the works of Maran Rabbeinu Ovadia Yosef zt”l on this topic. Question: ......

לקריאת ההלכה

Question: Are those who customarily donate a tenth of their monthly income to Tzedakah permitted to deduct the cost of providing for their children still living at home from the sum of this ten percent?

Answer: We have previously discussed that one must donate a certain amount of Tzedakah annually. It is a “middle” level for one to give a tenth of one’s monthly profits every month. Now let us deal with our question regarding those who donate a tenth of their monthly profits to Tze......

לקריאת ההלכה

How Much Tzedakah One Must Donate

The Rambam, Tur, and Maran Ha’Shulchan Aruch write that the amount one should donate for Tzedakah is, if one can afford it, based on the necessities of the needy people. This means that if one is extremely wealthy and can provide for the needs of poor people in one’s city, one should ind......

לקריאת ההלכה


The Mitzvah of Tzedakah

The Tur (Yoreh De’ah, Chapter 247) writes: “There is a positive Torah commandment for one to donate some of one’s money to charity, based on one’s individual capabilities. In addition to the fact that whoever donates charity fulfills a positive Torah commandment, one who abst......

לקריאת ההלכה

Unworthy Individuals

In the previous Halachot, we have explained the primary aspects of the Mitzvah of Tzedakah. If one transgresses any prohibition in the Torah and does not repent, for instance, if one is aware of the prohibition of shaving one’s beard with a razor and he nevertheless does so or one who dese......

לקריאת ההלכה

The Privilege to Donate Tzedakah

In the previous Halacha, we have discussed how the prophet Yirmeya requested from Hashem that when the wicked wish to donate Tzedakah, he should present them with unworthy people. This means that the Tzedakah funds should go to unworthy causes, such as cheaters and con-artists. As such, the wicked w......

לקריאת ההלכה

Who is Obligated in the Mitzvah of Tzedakah?

Every member of the Jewish nation must donate Tzedakah. Even a pauper who receives Tzedakah, has no way of earning a livelihood, and only lives off of what others provide him with must give Tzedakah from what others give him. When the Sages of Israel had control over the Jewish nation, the Jewish co......

לקריאת ההלכה