הלכה ליום רביעי ט' אייר תשפ"א 21 באפריל 2021

קשרים שאסור לקושרם בשבת מדרבנן, וקשר שמותר לקושרו בשבת

בהלכה הקודמת, ביארנו שמן המלאכות שאסור מן התורה לעשותן בשבת, נכללת מלאכת "קושר" וכן מלאכת "מתיר". כלומר, קשירת קשר והתרתו אסורות בשבת.

וביארנו אילו קשרים אסור לקושרם בשבת מן התורה. ועתה נבאר אילו קשרים אסור לקושרם בשבת מדרבנן, כלומר, מגזירת חז"ל שהוסיפו גדר וסייג לדברי התורה.

כפי שביארנו, מן התורה אסור לקשור בשבת קשר שהוא "של קיימא", כלומר, שאינו עומד לפירוק בזמן הקרוב. וכן שיהיה הקשר "מעשה אומן", כלומר, שנדרשת מומחיות ואומנות כדי לקושרו. ולפיכך אסור מן התורה לקשור בשבת את הרצועה שכרוכה על חוטמה של הנאקה או הגמל. כיון שקשר זה הוא מעשה אומן, ואינו עומד לפירוק.

קשרים שגזרו עליהם רבותינו: מעשה אומן, או עומד לקיימא
ורבותינו גזרו, שגם קשר שאינו מעשה אומן, אסור לקושרו בשבת אם הוא "של קיימא". כלומר, אף על פי שאין הקשר מעשה אומן, וכל אדם יודע ויכול לקושרו בשבת. מכל מקום, מכיון שאותו הקשר הוא של "קיימא", אסור לקושרו בשבת. (שלחן ערוך סימן שיז ס"א).

ודוגמא לקשרים כאלה, הוא הקשר שקושרים בדלי התלוי מעל הבור. שמכיון שלא מתירים את הקשר הקשור לדלי לעולם,  אף על פי שאין אומנות בקשירת הקשר ההוא, מכל מקום אסור מדרבנן לקושרו בשבת.

וכן הקושר רסן בפי הבהמה, ואינו חושב להתיר את הקשר לעולם. אף על פי שאין אומנות בקשירת הרסן, אסור מדרבנן לקושרו בשבת.

וכן קשר שאינו עומד לקיימא, אבל נדרשת אומנות בקשירתו, אסור לקושרו בשבת מדרבנן.

קשר שמותר לקושרו בשבת
אבל קשר שאינו עומד לקיימא, וכן אינו מעשה אומן, מותר לקושרו לכתחילה בשבת, שגם רבותינו לא גזרו אלא על קשר שעומד באחד התנאים שאמרה התורה, כלומר, או שהוא מעשה אומן, או שהוא של קיימא, אבל אם אינו של קיימא וגם אינו מעשה אומן, מותר לקושרו בשבת. וכפי שנבאר בהלכה הבאה.

שאלות ותשובות על ההלכה

שלום,
מלאכת "מתיר" מתייחסת רק לקשר שנקשר בשבת?? או הקשר נקשר לפני שבת האם מותר להתירו?? והאם גם בהתרה יש עניין של מעשה אומן, ז"א בקשר שאינו בר קיימא, ולא נדרשת מומחיות בהתרתו, האם נאמר שיש בעיה? בברכה ותודה ט' אייר תשפ"א / 21 באפריל 2021

 

לגבי השאלה, אין זה משנה מתי נקשר הקשר. גם א הוא נקשר ביום חול, אסור להתירו בשבת. ומה שמגדיר אם מדובר במעשה אומן, הוא צורת הקשירה, ולא ההתרה. אם הקשר הוא מעשה אומן, וההתרה אינה מעשה אומן, גם כן אסור להתירו. תבורך,  

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

שאלה: האם מותר לאכול דגים בחלב או בחמאה

תשובה: שנינו במסכת חולין (דף קג:) כל בשר אסור לבשל בחלב, חוץ מבשר דגים וחגבים. ומבואר אם כן שמעיקר הדין אין בכלל האיסור של בישול ואכילת בשר וחלב, איסור לבשל דגים עם חלב, משום שבשר דגים אינו בכלל "בשר" שאסרה תורה, ואף אינו אסור מגזירת חכמים. אולם מרן הבית יוסף (בסימן פז), כתב, שמכל ......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מקום ספרי "הגדה של פסח" מתוקנים שבהם מפורט היטב כיצד......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים - קורונה

הזכרנו אתמול באופן כללי את מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים, והוא חיוב על כל איש ואשה. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא ש......

לקריאת ההלכה


שמונה מעלות בצדקה

כתב הרמב"ם (פ"י מהל' מתנות עניים), שמונה מעלות יש בצדקה זו למעלה מזו. כלומר, שמונה סוגים יש במצוות צדקה, וכל אחד מהם מעלתו גדולה משל חבירו. המעלה הגדולה מכולם, זה המחזיק ביד ישראל שאין לו מעות די מחסורו, ונותן לו מעות במתנה או בהלואה, או שדואג לו שתהיה לו פרנסה על ידי שמכניסו באיזה ......

לקריאת ההלכה

דיני ברכת האילנות – מנהג חכמי "פורת יוסף"

זמן ברכת האילנות בדברי חכמינו שתיקנו את ברכת האילנות, וכן בדברי הפוסקים, נזכר כי הזמן הראוי לברכת האילנות הוא בימי ניסן שאז דרך האילנות ללבלב ולהוציא ניצנים. ובפשיטות נראה שדוקא בימי ניסן, תיקנו רבותינו לברך ברכה זו, אבל בזמנים אחרים, אין לברכה. מדינות בהן האילנות פורחות בזמנים אחרים אך בארצות......

לקריאת ההלכה

שאלה: אלו הנוהגים להפריש בכל חודש מעשר כספים, האם יכולים לנכות מסכום המעשר דמי פרנסת בניהם ובנותיהם אשר עמם בבית?

תשובה: ביארנו, שחייב כל אדם לתת איזה סכום לצדקה בכל שנה, ומדה בינונית לתת בכל חודש עשירית מכל הריוח של אותו החודש. וכעת לענין השאלה, אודות אלו הנוהגים לתת בכל חודש מעשר כספים מכל הרוחים שלהם, האם הם רשאים לנכות מהמעשר את הוצאות כלכלת בניהם ובנותיהם הגדולים אשר בבית. והנה שורש השאלה, הוא לפי מה ש......

לקריאת ההלכה

כלי פסח

בימי הפסח אין להשתמש בכלים שהשתמשו בהם בכל ימות השנה, משום שכלים שבישלו בהם, או שמו בתוכם מאכלים רותחים, הרי דפנות הכלים "בלעו" טעם מהמאכל שהיה בהם, ולכן, כשם שאנו מפרידים בכל השנה בין כלים של בשר לכלים של חלב, כמו כן יש להבדיל בין הכלים שמשתמשים בהם בכל השנה לכלים של פסח. והנה דיני הכ......

לקריאת ההלכה