הלכה ליום רביעי ט' אייר תשפ"א 21 באפריל 2021

קשרים שאסור לקושרם בשבת מדרבנן, וקשר שמותר לקושרו בשבת

בהלכה הקודמת, ביארנו שמן המלאכות שאסור מן התורה לעשותן בשבת, נכללת מלאכת "קושר" וכן מלאכת "מתיר". כלומר, קשירת קשר והתרתו אסורות בשבת.

וביארנו אילו קשרים אסור לקושרם בשבת מן התורה. ועתה נבאר אילו קשרים אסור לקושרם בשבת מדרבנן, כלומר, מגזירת חז"ל שהוסיפו גדר וסייג לדברי התורה.

כפי שביארנו, מן התורה אסור לקשור בשבת קשר שהוא "של קיימא", כלומר, שאינו עומד לפירוק בזמן הקרוב. וכן שיהיה הקשר "מעשה אומן", כלומר, שנדרשת מומחיות ואומנות כדי לקושרו. ולפיכך אסור מן התורה לקשור בשבת את הרצועה שכרוכה על חוטמה של הנאקה או הגמל. כיון שקשר זה הוא מעשה אומן, ואינו עומד לפירוק.

קשרים שגזרו עליהם רבותינו: מעשה אומן, או עומד לקיימא
ורבותינו גזרו, שגם קשר שאינו מעשה אומן, אסור לקושרו בשבת אם הוא "של קיימא". כלומר, אף על פי שאין הקשר מעשה אומן, וכל אדם יודע ויכול לקושרו בשבת. מכל מקום, מכיון שאותו הקשר הוא של "קיימא", אסור לקושרו בשבת. (שלחן ערוך סימן שיז ס"א).

ודוגמא לקשרים כאלה, הוא הקשר שקושרים בדלי התלוי מעל הבור. שמכיון שלא מתירים את הקשר הקשור לדלי לעולם,  אף על פי שאין אומנות בקשירת הקשר ההוא, מכל מקום אסור מדרבנן לקושרו בשבת.

וכן הקושר רסן בפי הבהמה, ואינו חושב להתיר את הקשר לעולם. אף על פי שאין אומנות בקשירת הרסן, אסור מדרבנן לקושרו בשבת.

וכן קשר שאינו עומד לקיימא, אבל נדרשת אומנות בקשירתו, אסור לקושרו בשבת מדרבנן.

קשר שמותר לקושרו בשבת
אבל קשר שאינו עומד לקיימא, וכן אינו מעשה אומן, מותר לקושרו לכתחילה בשבת, שגם רבותינו לא גזרו אלא על קשר שעומד באחד התנאים שאמרה התורה, כלומר, או שהוא מעשה אומן, או שהוא של קיימא, אבל אם אינו של קיימא וגם אינו מעשה אומן, מותר לקושרו בשבת. וכפי שנבאר בהלכה הבאה.

שאלות ותשובות על ההלכה

שלום,
מלאכת "מתיר" מתייחסת רק לקשר שנקשר בשבת?? או הקשר נקשר לפני שבת האם מותר להתירו?? והאם גם בהתרה יש עניין של מעשה אומן, ז"א בקשר שאינו בר קיימא, ולא נדרשת מומחיות בהתרתו, האם נאמר שיש בעיה? בברכה ותודה ט' אייר תשפ"א / 21 באפריל 2021

 

לגבי השאלה, אין זה משנה מתי נקשר הקשר. גם א הוא נקשר ביום חול, אסור להתירו בשבת. ומה שמגדיר אם מדובר במעשה אומן, הוא צורת הקשירה, ולא ההתרה. אם הקשר הוא מעשה אומן, וההתרה אינה מעשה אומן, גם כן אסור להתירו. תבורך,  

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"ב

ביום שישי הבא עלינו לטובה, יחול ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום שבת, יחול יום תשעה באב, ומאחר ואין להתענות בשבת (מלבד ביום הכיפורים), לכן התענית נדחית ליום ראשון (ממוצאי שבת הבאה), עשירי באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנה......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"ב), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". שבעה עשר בתמוז חל אתמול, בשבת, ומחמת קדושת השבת התענית נדחית להיום. תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהו......

לקריאת ההלכה


שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

דין סעודה מפסקת בשבת

בכל שנה, בערב תשעה באב, אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, (היא הסעודה שאוכלים לפני תחילת הצום, אחרי חצות היום). וכן אסרו לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת. וישנם כמה פרטי דינים בזה. אולם בשנה זו (תשפ"ב) שתענית תשעה באב תחול ביום ראשון, נמצא ש"ערב תשעה באב" חל ביום השבת,......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה

דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תשפ"ב

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, וכן פסקו הרמב&q......

לקריאת ההלכה