הלכה ליום ראשון י"ג אייר תשפ"א 25 באפריל 2021

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

הרב משה בן זהייה זצ"ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

המשפחה

קשירת חוט של ציצית ואזיקונים בשבת

בהלכות הקודמות ביארנו את עיקרי דיני קשירת קשר והתרתו בשבת. וכלל הדברים, שכל קשר שהוא מעשה ידי אומן, כלומר, שיש אומנות ביצירתו, אסור לעשותו בשבת. וכן כל קשר שהוא של קיימא, כלומר, שמיועד להשמר לזמן ממושך, אסור לעשותו בשבת.

קשירת קשר, על גבי קשר שהיה קשור מערב שבת
כבר ביארנו, שיש מחמירים שלא לקשור "קשר על גבי קשר" בשבת. כלומר, קשר אחד, הוא כמו הקשר שאנו נוהגים לעשות בשרוכי הנעלים, שעושים קשר אחד, ועל גביו מין עניבה. והעושה קשר על גבי קשר, עושהו באופן שהקשר נשאר מהודק מאד. ויש אומרים שקשירה כזו אסורה בשבת, כי היא נחשבת לקשר מעשה אומן.

ולפיכך, כתבו הפוסקים, שיש להזהר שאם יש קשר אחד שנקשר לפני שבת, אין לקשור על גביו קשר נוסף בשבת. שהרי הקשר השני הוא עיקר הקשירה האסורה בשבת. והדבר דומה למי שכתב אות אחת לפני שבת, ואחר כך בא בשבת והוסיף עוד אות אחת, והשלים את המילה. כגון שהיתה כתובה האות א', והוא הוסיף בשבת את האות ב', הרי שהדבר נחשב כאילו כתב "אב" בשבת, שהיא מילה עם משמעות, והכותבה בשבת עובר על איסור מן התורה. (ומדרבנן, אסור לכתוב בשבת אפילו אות אחת).

וכמו כן המוסיף קשר על גבי קשר שהיה קשור עוד קודם השבת, עובר על איסור משום "קושר" בשבת.

וכן פסק מרן רבינו זצ"ל בספרו (חזון עובדיה שבת ח"ה עמוד סח). ואף על פי שכבר כתבנו שהמיקל לעשות קשר על גבי קשר בשבת יש לו על מה שיסמוך, מכל מקום נכון להחמיר בדבר לכתחילה.

קשר של ציצית שנתרופף
קשר של ציצית שנתרופף, אסור להדקו בשבת. משום שהדבר דומה לקשר על גבי קשר. ובפרט שיש מקום לומר שקשירת הציצית היא מעשה אומן, והציצית נקשרת לעולם, שאין כוונה להתיר את הקשרים.

אזיקונים
דנו פוסקי זמנינו לגבי שימוש ב"אזיקונים" של פלסטיק בשבת. האם יש בדבר חשש משום קושר, או משום בונה. ולהלכה פסק מרן זצ"ל (עמוד עה) שאין בדבר איסור, ומותר לקשור על ידי אזיקונים בשבת, משום שאין כאן קשר, אלא הידוק ותפיסה בלבד, ועל ענין כזה לא דיברה התורה ולא גזרו חכמים כלל, שאין לזה שייכות למלאכת קושר.

ולסיכום: אין להדק קשר של ציצית בשבת. ומותר להשתמש באזיקונים בשבת.

שאלות ותשובות על ההלכה

שלום מרן כתב בחזון עובדיה שמותר לקלף תפוח עץ ומלפפון עם קולף בשבת ואין בזה כל חשש כי הקליפה נאכלת עם הפרי אך יש לשאול האם גזר לדוגמא יהיה מותר לקלף עם קולף בשבת? י"ג אייר תשפ"א / 25 באפריל 2021

לא, משום שקליפת הגזר אינה נאכלת בדרך כלל. 

האם מותר להעביר את נרות השבת שהדליקו במקום הסעודה לשאר החדרים? תודה מראש י"ג אייר תשפ"א / 25 באפריל 2021

להעביר אותם בשבת, בודאי שאסור, יש בזה איסור מוקצה. תבורכו,

שלום הרב . האם מותר לספרדים לשמוע מוזיקה בספירת העומר ? ואם כן מה הדין? י"ג אייר תשפ"א / 25 באפריל 2021

מותר לשמוע רק מיום ל"ג לעומר, כלומר, יום חמישי הקרוב בלילה, ליל יום שישי. 

האם זה נכון לפי דבריכם, שמותר לחזק את הקשר של הטלית בטלית ישנה, ורק בחדשה אסור? כ"א חשון תשע"ז / 22 בנובמבר 2016

אין זה נכון. אלא כמו שכתבנו, שאין לחזק את הקשר של הציצית בשבת בשום אופן, בין בטלית ישנה ובין בטלית חדשה

האם מותר לקשור מטפחת בשני קשרים, על מנת שתהיה מהודקת לראש? ז' חשון תשע"ג / 23 באוקטובר 2012

מכיון שהדרך היא להתיר את קשר המטפחת, מותר לקשרה בקשר על גבי קשר.

אם אני קושר קשר על קשר בשקית אשפה מלאה וזורק את השקית לפח המרכזי, האם יש בעיה בכך  מכיון שזה נזרק אז לכאורה הקשר יישאר הרבה זמן? ז' חשון תשע"ג / 23 באוקטובר 2012

מותר לקשור קשר אחד בלבד, על מנת להשליך את השקית לאשפה.

מה הדין של קשר על גבי קשר, בנעליים שאני קושר את שניהם בשבת בבוקר וברור שבערב אתיר אותם. ז' חשון תשע"ג / 23 באוקטובר 2012

אם קושר קשר על גבי קשר, על מנת להתירו בו ביום, מותר לקשרו בשבת.
ספר אביר הרועים - בית מידות
ספר אביר הרועים
לפרטים לחץ כאן

הלכה יומית מפי הראש"ל הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א

דין ברכת שפטרנו מעונשו של זה
לחץ כאן לצפייה בשיעורים נוספים

הלכות אחרונות

"תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא"

נדה ע"ג א'

8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

חג הפסח התשפ"ו

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה


קריאת המגילה – הברכה לנשים

כל אדם מישראל, בין אנשים ובין נשים, חייבים בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹקַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאייל......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים מצוות הפורים בעיקרן, ארבעה הן: מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, ושמחת פורים. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות – תשפ"ו

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"ו) השבוע, ביום חמישי,......

לקריאת ההלכה

תספורת, גילוח הזקן, שנת תשפ"ו

שלא להסתפר בימי הספירה פשט המנהג שלא להסתפר בימי ספירת העומר, למנהג האשכנזים עד יום ל"ג לעומר, ולמנהג הספרדים עד יום ל"ד לעומר בבוקר. (וכפי שנתבאר לעניין נישואין בימי הספירה). ויש מהספרדים שמיקלים לענין תספורת כמנהג האשכנזים, שבל"ג לעומר כבר מסתפרים, והמיקלים בזה (אף מבני עדות המזרח)......

לקריאת ההלכה