בהלכות הקודמות ביארנו את עיקרי דיני קשירת קשר והתרתו בשבת. וכלל הדברים, שכל קשר שהוא מעשה ידי אומן, כלומר, שיש אומנות ביצירתו, אסור לעשותו בשבת. וכן כל קשר שהוא של קיימא, כלומר, שמיועד להשמר לזמן ממושך, אסור לעשותו בשבת.
קשירת קשר, על גבי קשר שהיה קשור מערב שבת
כבר ביארנו, שיש מחמירים שלא לקשור "קשר על גבי קשר" בשבת. כלומר, קשר אחד, הוא כמו הקשר שאנו נוהגים לעשות בשרוכי הנעלים, שעושים קשר אחד, ועל גביו מין עניבה. והעושה קשר על גבי קשר, עושהו באופן שהקשר נשאר מהודק מאד. ויש אומרים שקשירה כזו אסורה בשבת, כי היא נחשבת לקשר מעשה אומן.
ולפיכך, כתבו הפוסקים, שיש להזהר שאם יש קשר אחד שנקשר לפני שבת, אין לקשור על גביו קשר נוסף בשבת. שהרי הקשר השני הוא עיקר הקשירה האסורה בשבת. והדבר דומה למי שכתב אות אחת לפני שבת, ואחר כך בא בשבת והוסיף עוד אות אחת, והשלים את המילה. כגון שהיתה כתובה האות א', והוא הוסיף בשבת את האות ב', הרי שהדבר נחשב כאילו כתב "אב" בשבת, שהיא מילה עם משמעות, והכותבה בשבת עובר על איסור מן התורה. (ומדרבנן, אסור לכתוב בשבת אפילו אות אחת).
וכמו כן המוסיף קשר על גבי קשר שהיה קשור עוד קודם השבת, עובר על איסור משום "קושר" בשבת.
וכן פסק מרן רבינו זצ"ל בספרו (חזון עובדיה שבת ח"ה עמוד סח). ואף על פי שכבר כתבנו שהמיקל לעשות קשר על גבי קשר בשבת יש לו על מה שיסמוך, מכל מקום נכון להחמיר בדבר לכתחילה.
קשר של ציצית שנתרופף
קשר של ציצית שנתרופף, אסור להדקו בשבת. משום שהדבר דומה לקשר על גבי קשר. ובפרט שיש מקום לומר שקשירת הציצית היא מעשה אומן, והציצית נקשרת לעולם, שאין כוונה להתיר את הקשרים.
אזיקונים
דנו פוסקי זמנינו לגבי שימוש ב"אזיקונים" של פלסטיק בשבת. האם יש בדבר חשש משום קושר, או משום בונה. ולהלכה פסק מרן זצ"ל (עמוד עה) שאין בדבר איסור, ומותר לקשור על ידי אזיקונים בשבת, משום שאין כאן קשר, אלא הידוק ותפיסה בלבד, ועל ענין כזה לא דיברה התורה ולא גזרו חכמים כלל, שאין לזה שייכות למלאכת קושר.
ולסיכום: אין להדק קשר של ציצית בשבת. ומותר להשתמש באזיקונים בשבת.