הלכה ליום חמישי י' אייר תשפ"א 22 באפריל 2021

איזהו קשר של קיימא, ואיזהו קשר מעשה אומן

בהלכות הקודמות ביארנו, שאסור לקשור בשבת קשר שהוא "של קיימא", כלומר, קשר שלא עומדים לפרקו בימים הקרובים. וכן ביארנו שאסור לקשור בשבת קשר שהוא "מעשה אומן", כלומר, שנדרשת אומנות על מנת לקושרו. אבל קשר שאינו של קיימא, וגם אינו מעשה אומן, מותר לקושרו בשבת.

ועתה נבאר איזה קשר נחשב "של קיימא", ואיזה קשר נחשב "מעשה אומן".

קשר שעומדים להתירו בתוך שבעה ימים
יש מרבותינו הראשונים שכתבו, שכל קשר העומד להתקיים יום אחד, נחשב כקשר של קיימא, ואסור לקושרו בשבת. ולפיכך כתב מהר"ם (הובא בתשב"ץ סימן נב), שחלוק ומכנסיים הקשורים יחד (בזמנם היו רגילים לקשור את החלוק למכנסיים, והיו משאירים אותם קשורים יחד כמה ימים), אסור להתיר את הקשר בשבת, כיון שלא מתכוונים להתיר את הקשר בכל יום. וכמו כן אסור לקושרו בשבת.

ויש אומרים שכל קשר שאינו מתקיים אלא לשבוע ימים, אינו נחשב כקשר של קיימא. וכן דעת הטור. ואין צורך שיהיה קשר שאינו עומד אפילו ליום אחד. וכן העלה להלכה מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל בספרו חזון עובדיה (שבת חלק ה' עמוד מז).

קשר של נעליים
ולכל הדעות, מותר לקשור בשבת קשר של נעליים שאנו נוהגים לקשור, כיון שקשר כזה אינו נחשב למעשה אומן, וכמו כן רגילים להתירו בכל ערב כשמורידים את הנעליים לפני שהולכים לישון.

קשר על גבי קשר
ולענין "מעשה אומן". נחלקו הפוסקים, לגבי "קשר על גבי קשר", כלומר, כשקושרים את הנעליים, רגילים לעשות קשר אחד, ועל גביו כמין "עניבה". אבל כשעושים קשר נוסף על גבי הקשר הראשון, נעשה קשר מהודק יותר. ויש אומרים שקשר זה נחשב לקשר "מעשה אומן" שאסור לקושרו בשבת. מפני שאין בידינו בקיאות וידיעה ברורה מהו קשר של אומן ומהו קשר של כל אדם. לפיכך כתבו להחמיר בזה. וכן דעת השלטי גבורים ועוד.

אולם יש חולקים על דברי השלטי גבורים, וכתבו להקל גם בקשר על גבי קשר, שאינו נחשב "מעשה אומן". וכן העלה מרן רבינו זצ"ל בספרו (עמוד נז), שבמקום צורך יש להקל בדבר, לעשות קשר על גבי קשר בשבת. ורק במקום שאפשר לעשות באופן אחר, טוב להחמיר בדבר, והמחמיר תבא עליו ברכת טוב.

ולסיכום: קשר שעשוי כדי להתירו בתוך שבוע ימים, אינו נחשב לקשר של קיימא. וקשר על גבי קשר, אינו נחשב למעשה אומנות. וכל קשר שאינו מעשה אומן, וכן אינו של קיימא, מותר לקושרו בשבת.

ובהלכה הבאה נסכם פרטי דינים בענין זה.

שאלות ותשובות על ההלכה

יש לי טלית של שבת והקשר נפתח, האם מותר לי לחזק אותו? ב' חשון תשע"ז / 3 בנובמבר 2016

אין לחזק את הקשר של הטלית בשבת.

8 ההלכות הפופולריות

שבת זכור – דרשה מיוחדת

"זכור את אשר עשה לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה (תשפ"ה), נקרא בפרשת תצווה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרש......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ה

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שחזרנו וקראנו לא מזמן גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, הי......

לקריאת ההלכה

פרשת בא

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל נאמר בפרשת השבוע, כאשר עמד משה ודיבר עם פרעה מלך מצרים: "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, כֹּה אָמַר ה', כַּחֲצֹת הַלַּיְלָה אֲנִי יוֹצֵא בְּתוֹךְ מִצְרָיִם, וּמֵת כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכוֹר פַּרְעֹה הַיֹּשֵׁב עַל כִּסְאוֹ ע......

לקריאת ההלכה

כלי פסח - המשך

ביארנו, שיש להשתמש בפסח בכלים שלא נבלע בהם חמץ, כלומר,כלים חדשים (או מיוחדים לפסח), או כלים שהוכשרו לפסח. ובדרך כלל דרך ההכשר של הכלי הוא כדרך השימוש בו. צלחות וקערות ממתכת או פלסטיק, ששמים בהן מאכלים חמים, אבל לא משתמשים בהן ככלי ראשון ממש, דהיינו שהדרך היא שכששמים בהן מאכל, יוצקים אותו לתוכן מת......

לקריאת ההלכה


כלי פסח – הכנה לפסח

בימים הללו, שאנו עומדים בסמוך לחג הפסח, נהגו בכל תפוצות ישראל, ובפרט הנשים, לנקות את הבתים היטב היטב מכל חשש חמץ, ויש בזה שתי מעלות. המעלה הראשונה, שעל ידי הזהירות המופלגת בנקיון הבית, יצאו מחשש של חמץ ממש, ומעלה נוספת, שעל ידי זה יגיעו לחג הפסח לחוג אותו בשמחה, כשהבית ערוך ומוכן לכבוד החג. ומלב......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קַדֵּשׁ וּרְחַץ, כַּרְפַּס, יַחַץ, מגִּיד, רַחְצָה, מוֹצִיא מַצָּה, מָרוֹר, כּוֹרֵךְ, שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ, צָפוּן, בָּרֵךְ, הַלֵּל, נִרְצָה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מק......

לקריאת ההלכה

החמץ בפסח – שנת התשפ"ה

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבימים הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. מהות החימוץ......

לקריאת ההלכה