במשנה במסכת שבת (דף עג.) נשנו כל המלאכות האסורות בשבת "ארבעים חסר אחת", כלומר שלשים ותשע מלאכות. ובכללן שנינו: "הקושר והמתיר". כלומר, העושה קשר בשבת, וכן המתיר קשר בשבת, עובר משום עשיית מלאכה בשבת. ודינו כדין המבעיר אש בשבת, או הזורע חטים בשבת.
ויש כמה פרטי דינים בנדון זה, כי לא כל קשר אסור לעשותו בשבת, וכן לא בכל מקרה אסור להתיר את הקשר בשבת, וכפי שנשתדל לבאר את עיקרי הדינים השייכים למלאכות אלו.
איסור קשירה ואיסור התרת קשר תלויים זה בזה
ראשית נבאר, לגבי איסור קשירה והתרת קשר בשבת, שהדברים תלויים זה בזה. כלומר, כל קשר שאסור לקשור אותו בשבת, כמו כן אסור להתירו בשבת. וכל קשר שמותר לקושרו בשבת, כמו כן מותר להתירו בשבת. שכן מבואר בדברי הרמב"ם (בפ"י ה"ז) ובשלחן ערוך (סימן שיז ס"א). (חזון עובדיה חלק חמישי עמוד מז).
קשרים שאסור לקושרם מן התורה ומדרבנן
יש סוגים של קשרים שאסור לקושרם בשבת מן התורה. ויש קשרים שאין איסור לקושרם מן התורה, אבל חכמים הוסיפו גדר וסייג, וגזרו שאסור לקשרם בשבת.
קשרים שאסור לקושרים מן התורה – קשר של קיימא, מעשה אומן
הקושר בשבת קשר "של קיימא", כלומר, קשר שלא עומד לפירוק ביום הקרוב או בשבוע הקרוב (כפי שיתבאר), ואותו הקשר הוא "מעשה ידי אומן", כלומר, לא כל אדם רגיל לקשור קשר שכזה, כי יש צורך בחכמה ובאומנות לקושרו, הרי זה חייב מן התורה על הקשירה שקשר, כדין מי שהבעיר אש בשבת, או שזרע חטים בשבת וכיוצא בזה.
ודוגמא לקשרים שאסור לקושרים בשבת מן התורה: קשר הגמלים. שהיו נוהגים לעשות נקב בחוטמה של הנאקה או בחוטמו של הגמל, והיו מעבירים דרך הנקב רצועת עור, וקושרים אותה היטב, באופן שלא מתירים את אותו הקשר לעולם. הרי קשר זה הוא קשר "של קיימא", וגם הוא "מעשה אומן". ולכן הקושרו בשבת עובר על איסור קשירה בשבת מן התורה.
וכן הקושר בשבת קשר שעושים בראש הספינה, שמכניסים חבל דרך הנקב שבראש הספינה, וקושרים אותו היטב היטב, כדי שיוכלו לקשור אליו חבל נוסף, כדי להעמיד את הספינה בנמל. הרי זה קשר "של קיימא", וגם הוא "מעשה אומן". ולכן אסור לקשרו בשבת מן התורה. ובהלכה הבאה נבאר אלו קשרים מותר לעשותם מן התורה, אבל רבותינו עמדו וגזרו איסור לעשותם בשבת.