הלכה ליום שישי י"ח תשרי תשפ"ב 24 בספטמבר 2021

ושמחת בחגך

אחת המצות אשר נצטוינו בה באופן מיוחד בחג הסוכות, היא מצות השמחה בחג, כמו שנאמר "ושמחת בחגך והיית אך שמח".

ובכלל המצוה, שיאכל אדם מאכלים מתוקנים, בשר ויין, ויקנה לאשתו ולבנותיו בגדים נאים לכבוד החג, ולילדיו הקטנים יתן מיני מתיקה, קליות ואגוזים.

אולם הדבר ברור, כי עיקר השמחה שנצטוינו בה, אינה רק שמחה גשמית, באכילה ושתיה וכיוצא בזה, אלא עיקרה שמחה רוחנית, שישמח אדם בה' יתברך, שזכינו להמליכו עלינו, והוא משגיח עלינו בהשגחה פרטית, וזיכנו לעובדו כל ימי חיינו.

והנה בכל החגים אנו מצווים על השמחה, אולם בחג הסוכות יש לחובת השמחה משנה תוקף, כמו שכתב הרמב"ם בהלכות לולב בזו הלשון: אף על פי שכל המועדות מצוה לשמוח בהן, בחג הסוכות היתה במקדש שמחה יתירה, שנאמר, ושמחת לפני ה' אלקיך שבעת ימים, ומצוה להרבות בשמחה זו.

ויש לשאול, שאם מצוה גדולה לשמוח בימי חג הסוכות, אם כן מדוע דוקא בימים אלה ציונו ה' יתברך לצאת מדירת הקבע ולעבור לדירת עראי? אדרבה, בודאי שהמקום הראוי יותר לשמחה הוא בתנאי החיים אשר הורגלנו אליהם, איש איש בביתו.

והגאון רבי יעקב נימן זצ"ל (ראש ישיבת אור ישראל בליטא ובפתח תקוה), ביאר בזה, שאדרבא, מאחר ושמחה אמיתית לא ניתן להשיג אלא כשבאים לידי הכרה שהעולם הזה אינו אלא "דירת עראי", לכן נצטוינו לשמוח דוקא ב"דירת עראי", כי מי שחושב שתכלית האדם היא בעולם הזה, ונוהג כאן כמנהג "ישיבת קבע", אין באפשרותו להגיע לידי שמחה אמיתית.

והזכיר עוד בענין זה, ממה שפירש רב גדול אחד (הוא הגאון רבי משה רוזנשטיין זצ"ל המשגיח בישיבת לומז'ה), לגבי מנהג רבים, הקוראים במגלת "קהלת" בחג הסוכות. ומסבירים את הטעם בזה, שכן במגילת קהלת כתב שלמה המלך על העולם הזה שכולו הבל. לכן קוראים בה, כדי שלא ישמח אדם יותר מדי בחג הסוכות, ויזכור שהעולם הזה חולף ואינו תמידי.

והגאון הנזכר הסביר, להיפך, שהטעם שקוראים מגלת קהלת, משום שאי אפשר להגיע לידי שמחה גדולה ואמיתית, אלא רק כאשר האדם אינו קשור כל כך להבלי העולם הזה, ומתבטלות אצלו "הקנאה התאווה והכבוד", והוא מכיר ויודע שהעולם הזה הוא רק פרוזדור לקראת העולם הנצחי, רק אז יוכל לבא לידי שמחה גדולה ואמיתית.

מערכת הלכה יומית, מברכת את קהל המנויים היקרים, בברכת חג שמח, תזכו לשנים רבות נעימות וטובות, ונזכה כולנו לראות בביאת משיח צדקינו, ובשמחת בית השואבה, בקול גילת ורנן, במהרה בימינו אמן.

8 ההלכות הפופולריות

שבת זכור – דרשה מיוחדת

"זכור את אשר עשה לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה (תשפ"ה), נקרא בפרשת תצווה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרש......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ה

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שחזרנו וקראנו לא מזמן גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, הי......

לקריאת ההלכה

פרשת בא

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל נאמר בפרשת השבוע, כאשר עמד משה ודיבר עם פרעה מלך מצרים: "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, כֹּה אָמַר ה', כַּחֲצֹת הַלַּיְלָה אֲנִי יוֹצֵא בְּתוֹךְ מִצְרָיִם, וּמֵת כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכוֹר פַּרְעֹה הַיֹּשֵׁב עַל כִּסְאוֹ ע......

לקריאת ההלכה

כלי פסח - המשך

ביארנו, שיש להשתמש בפסח בכלים שלא נבלע בהם חמץ, כלומר,כלים חדשים (או מיוחדים לפסח), או כלים שהוכשרו לפסח. ובדרך כלל דרך ההכשר של הכלי הוא כדרך השימוש בו. צלחות וקערות ממתכת או פלסטיק, ששמים בהן מאכלים חמים, אבל לא משתמשים בהן ככלי ראשון ממש, דהיינו שהדרך היא שכששמים בהן מאכל, יוצקים אותו לתוכן מת......

לקריאת ההלכה


כלי פסח – הכנה לפסח

בימים הללו, שאנו עומדים בסמוך לחג הפסח, נהגו בכל תפוצות ישראל, ובפרט הנשים, לנקות את הבתים היטב היטב מכל חשש חמץ, ויש בזה שתי מעלות. המעלה הראשונה, שעל ידי הזהירות המופלגת בנקיון הבית, יצאו מחשש של חמץ ממש, ומעלה נוספת, שעל ידי זה יגיעו לחג הפסח לחוג אותו בשמחה, כשהבית ערוך ומוכן לכבוד החג. ומלב......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קַדֵּשׁ וּרְחַץ, כַּרְפַּס, יַחַץ, מגִּיד, רַחְצָה, מוֹצִיא מַצָּה, מָרוֹר, כּוֹרֵךְ, שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ, צָפוּן, בָּרֵךְ, הַלֵּל, נִרְצָה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מק......

לקריאת ההלכה

החמץ בפסח – שנת התשפ"ה

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבימים הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. מהות החימוץ......

לקריאת ההלכה