הלכה ליום שלישי ד' תשרי תשפ"א 22 בספטמבר 2020

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

יהודה סיסו בן גאולה ז"ל

תהא נשמתו צרורה בצרור החיים, נפשו בטוב תלין וזרעו ירש ארץ.

הוקדש על ידי

המשפחה

אכילה ורחיצה ביום הכפורים

מדיני יום הכפורים 
הכל חייבים להתענות ביום הכפורים, ובכלל החיוב גם נשים מעוברות ומניקות שחייבות להתענות בו. וכל אשה שיש חשש לבריאותה מחמת התענית, תעשה שאלת חכם הבקיא בדינים אלו, שיורה לה אם תתענה. ואסור לשום אדם להחמיר על עצמו, ולהתענות כאשר מצב בריאותו אינו מאפשר זאת. שהרי התורה הקדושה אמרה, "וחי בהם", ולא שימות בהם. ואסור לאדם להמית עצמו או אפילו להכניס עצמו לספק סכנה בשביל תענית יום הכפורים. וכאשר מרן רבינו הגדול זצוק"ל היה רבה הראשי של תל אביב, וכן בשנים שאחר כך, היה מטריח עצמו ונוסע בכל ערב יום כפור, בשעות יקרות אלו, לבית החולים, בכדי לדבר על לבם של החולים שהתענית מסוכנת להם, לבל יתענו, והיה מזכיר את דברי הרדב"ז, שמי שאינו שומע לרופאים מפני שאומר שהוא בוטח בה', הרי זה חסיד שוטה, שהרי התורה אמרה שניתנה רשות לרופא לרפאות, וממילא אדם חייב להתנהג בכל דבר על פי כללי הרפואה, לאחר התייעצות עם מורה הוראה.

חולה שעצם החולי אינו מביאו לסכנה 
ויש לציין, שגם חולה שעצם החולי שלו אינו סכנה ממש, מכל מקום לפעמים מחמת תרופות שהוא נוטל, הרי הוא חייב לשתות. ואם לא ישתה עלול הוא להכנס בחשש סכנה. וגם באופן כזה יש להתייעץ עם רופא ומורה הוראה בכדי לדעת כיצד לנהוג. ומצוי מצב זה בחולים הנוטלים תרופות פסיכיאטריות, ואצלם לעתים גם עצם החולי מוגדר חולי שיש בו סכנה.

מי שהוצרך לאכול ביום הכפורים 
ומי שהוצרך לאכול ביום הכפורים מחמת מחלה, אם הוא מוכרח לאכול ולשתות כדרכו ממש, הרי שהוא רשאי לעשות כן. שאין לך דבר העומד בפני פיקוח נפש. אולם בדרך כלל, אין הדבר כן, אלא הוא יכול להסתפק באכילה ושתיה באופן שאינו אוכל או שותה בבת אחת כמות גדולה, אלא יעשה הפסקות בין אכילה לאכילה, ובכל פעם לא יאכל יותר משיעור של כשלשים גרם מאכל, או ארבעים גרם משקה. ולאחר כעשר דקות יאכל או ישתה שוב כמות זהה. ולפני יום הכפורים יכין לעצמו מאכלים מסודרים ושקולים בשיעור של כשלשים גרם. ויכין לעצמו כלי המכיל כארבעים גרם משקה, ובכל פעם ימלא אותו וישתה ממנו (כמו בקבוק של תינוקות וכדומה).

רחיצה וטבילה ביום הכפורים 
אסור לרחוץ במים ביום הכפורים, ואפילו להושיט אצבעו במים אסור, ולא אסרו אלא רחיצה של תענוג, אבל אם היו ידיו או שאר גופו מלוכלכים בטיט וכדומה, מותר לרחצם, כיון שאינה רחיצה של תענוג . וטבילה במקוה טהרה, אסורה גם היא ביום הכפורים.

ביום הכפורים שחרית יטול ידיו עד סוף קשרי אצבעותיו בלבד, ויטול שלוש פעמים לסירוגין כדרכו בכל ימות השנה, ומברך על נטילת ידיים.

לא ירחוץ פניו במים ביום הכפורים בבוקר, ואם היו פניו מלוכלכות, כגון שיש לו לכלוך ליד עיניו, מותר לרחוץ המקום המלוכלך. ומי שהוא מפונק, ואין דעתו מיושבת עליו כשאינו רוחץ פניו בשחרית, מותר לו לרחוץ פניו בשחרית. והאשכנזים מחמירים בזה שלא לרחוץ הפנים ביום הכפורים אפילו מי שהוא איסטניס, אלא אם כן להעביר הלכלוך סביב עיניו וכיוצא בזה.

אסור לצחצח שיניים ביום הכפורים. ואפילו מי שמיקל בדבר בזהירות ביום תשעה באב, לא יעשה כן ביום הכפורים.

שאלות ותשובות על ההלכה

ג'ל ידים בגלל קורונה מותר ביום כיפור ה' תשרי תשפ"א / 23 בספטמבר 2020

נכון להחמיר בזה כמה שאפשר, אלא אם מדובר בחשש אמיתי, כמו עובדים בבתי חולים.

שלום, יש בעיה היום להתפלל בבית כנסת עם מצב הקורונה,הרבה רבנים שמעתי שאמרו להתפלל יחיד. ראש השנה אכן עשיתי כך,יום הכיפורים מצפוני לא מאפשר להתפלל יחיד.מה אפשר לעשות? כי בבית כנסת קשה עם מסיכה שעות וגם הסכנה של הקורונה ד' תשרי תשפ"א / 22 בספטמבר 2020

אם אין אפשרות אמיתית להתפלל בבית הכנסת, או שיש לך חשש רציני מפני שבסביבה הרבה חולים, או שאתה מרגיש שיש בזה סכנה, תוכל להתפלל לבד. אבל אל תזלזל חלילה בתפילה, אלא תתפלל בחדר שקט עם כוונת הלב.   

שלום!
האם אפשר להגיד תחנון (אנא ה' אלוקינו... תבוא לפניך תפילתינו) ללא תפילה? ד' תשרי תשפ"א / 22 בספטמבר 2020

אפשר לומר וידוי ואת המזמור שאחריו בלי תפילה. מה בכך? מקיים בזה מצות וידוי ואומר פרקי תהלים ותחינות.

שלום!
רציתי לדעת איך עושים תשובה כללית. לדוגמא: אם עשיתי הרבה עבירות ח"ו ואני לא זוכר את כולם בפרטי פרטים.. האם אפשר לעשות את את 3 שלבי התשובה של הרמב"ם ללא פירוט אלא פירוט כללי.
שאלה 2: האם אפשר לעשות תחנון ללא תפילה? והאם תחנון מכפר עון? ד' תשרי תשפ"א / 22 בספטמבר 2020

התחנון והוידוי הוא תנאי וחלק מהתשובה. לגבי מה שכתבת על הרבה עבירות, כולם עושים כך, כי אין אנו זוכרים כל מעשינו, ולכן מתוודים על כל העוונות.   

שלום!
האם מי שלא שם ציצית או עבר ונשמרתם מאוד לנפשותיכם עבר על מצוות עשה?
ואיך עושים תשובה על זה? ד' תשרי תשפ"א / 22 בספטמבר 2020

אם עבר על ונשמרתם, עבר עבירה (למרות שונשמרתם אין זו מצות עשה ממש, אבל ודאי שעל האדם לשמור בריאותו), ויתוודה ויתחרט ויקבל לעתיד שלא יחטא.

אם הלך בלי ציצית (הכוונה, שלא לבש ציצית בכלל, שלא לבש בגד עם ארבע כנפות), לא ביטל עשה (מרדכי מנחות סימן תתקמא). אבל אם הלך עם בגד ארבע כנפות שאין בכנפותיו חוטי ציצית, ביטל מצות עשה.   

יחיד ששומע בשידור חי (שיחת טלפון) קדושה, האם עונה? ד' תשרי תשפ"א / 22 בספטמבר 2020

אם השידור חי ממש, כלומר, אין המתנה של כמה שניות בין השידור לבין מה שנאמר במציאות, יכול לענות לקדושה וכדומה. 

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מקום ספרי "הגדה של פסח" מתוקנים שבהם מפורט היטב כיצד......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים - קורונה

הזכרנו אתמול באופן כללי את מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים, והוא חיוב על כל איש ואשה. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא ש......

לקריאת ההלכה

דיני ברכת האילנות – מנהג חכמי "פורת יוסף"

זמן ברכת האילנות בדברי חכמינו שתיקנו את ברכת האילנות, וכן בדברי הפוסקים, נזכר כי הזמן הראוי לברכת האילנות הוא בימי ניסן שאז דרך האילנות ללבלב ולהוציא ניצנים. ובפשיטות נראה שדוקא בימי ניסן, תיקנו רבותינו לברך ברכה זו, אבל בזמנים אחרים, אין לברכה. מדינות בהן האילנות פורחות בזמנים אחרים אך בארצות......

לקריאת ההלכה


כלי פסח

בימי הפסח אין להשתמש בכלים שהשתמשו בהם בכל ימות השנה, משום שכלים שבישלו בהם, או שמו בתוכם מאכלים רותחים, הרי דפנות הכלים "בלעו" טעם מהמאכל שהיה בהם, ולכן, כשם שאנו מפרידים בכל השנה בין כלים של בשר לכלים של חלב, כמו כן יש להבדיל בין הכלים שמשתמשים בהם בכל השנה לכלים של פסח. והנה דיני הכ......

לקריאת ההלכה

שבת זכור - קורונה

"זכור את אשר לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשפ"א, נקרא בפרשת תרומה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרשת......

לקריאת ההלכה

חג הפסח התשפ"א

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבשבועות הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. אולם השנ......

לקריאת ההלכה

מנהג תיקון ליל שבועות

מנהג תיקון ליל שבועות פשט המנהג בכל תפוצות ישראל, להיות נעורים בליל חג השבועות ולעסוק בתורה, עד עלות השחר, וכמו שכתוב בזוהר הקדוש; חסידים הראשונים לא היו ישנים בלילה הזאת, והיו עוסקים בתורה, ואומרים: בואו לנחול מורשה קדושה לנו ולבנינו בשני העולמות. וכן אמרו עוד בזהר הקדוש: כל אלו שמתקנים התיקון בלי......

לקריאת ההלכה