שאלה: הזכרנו שענין החזרה בתשובה הוא חידוש שחידש ה' רק עבור עם ישראל. וכי אצל אומות העולם אין ענין של חזרה בתשובה?
תשובה: אמרו במדרש תנחומא (פרשת נצבים), בזמן שישראל עושים רצונו של מקום הקדוש ברוך הוא מצוי להם לקבל תשובתם, שנאמר, ובקשתם משם את ה' אלהיך ומצאת. וכן הוא אומר, ישא ה' פניו אליך. ואף על פי שכתוב "לא ישא פנים", מכל מקום העושה תשובה נושא אליו השם יתברך את פניו ומצדיקו בדין. אך אין ה' יתברך נושא פנים לכולם, אלא לישראל, שנאמר ישא ה' פניו "אליך" ולא לאומות העולם.
ומבואר לכאורה במדרש, שאין התשובה מועילה לאומות העולם אלא לישראל. וביאר את הענין מרן הרב זצ"ל, על פי מה שכתב רבינו המסילת ישרים, כי מצד שורת הדין, לא היה ראוי שיהיה בכלל תיקון לחטאי האדם. כי באמת, איך יוכל האדם לתקן את אשר עיוות, והלא כבר נעשה החטא. וכגון אדם שרצח את חבירו, איך יוכל לתקן דבר זה על ידי תשובה, בזמן שכבר חבירו מת, והרי לא יוכל לחיותו.
אולם מדת הרחמים של ה' יתברך היא הנותנת שתועיל תשובה לחוטאים, והוא חסד גמור מאת ה', שתחשב התשובה ברצונו של האדם, כעקירת המעשים שעשה. וכן משמע מלשון המדרש הנ"ל, שדרשו את הפסוק ישא ה' פניו אליך לענין התשובה, והלא נשיאת פנים אינה על פי שורת הדין, אלא לפנים משורת הדין, וכמבואר.
ולפי זה מובן הדבר, שדוקא ישראל שהם בנים לה', חפץ ה' לרחם עליהם כדרך שאב מרחם על בניו, לפנים משורת הדין, אבל אומות העולם שהם בבחינת עבדים, לא מועילה להם התשובה למחוק רושם חטאיהם.
ומכל מקום יש להוסיף, כי מה שלא מועילה תשובה לאומות העולם, זהו דוקא מצד מחיקת החטאים שלהם, אבל בכדי למנוע מהם את הפורענות והעונש בעולם הזה, מועילה להם התשובה, שכן מצינו באנשי נינוה, ששבו בתשובה לה', וריחם עליהם שלא לאבדם. אבל לענין חיי העולם הבא לא מועילה התשובה בפשטות. אלא אם אחר שחזר בתשובה, הוסיף על תשובתו תוספת נפלאה, שהתגייר והצטרף להסתופף תחת כנפי השכינה, שאז יש לו את הזכות מאת ה' לשוב לגמרי בתשובה. וכמו שמצינו כן אצל נבוזראדן הרשע, שהיה צורר ישראל, וחזר בתשובה, ונתמלא ה' יתברך ברחמים בזכות תשובתו שהיתה מעומק לבו, ואחר כך התגייר, ומבני בניו היו לומדי תורה, כמו שאמרו במדרש איכה.
ומן האמור אנו למדים, כמה עלינו להזהר במצוות התשובה, ולשמוח בה, כי ה' יתברך העניק לנו מתנה נפלאה, שנוכל לשוב מחטאינו ולהתרומם מעפר עוונותינו, ועלינו מוטל לשוב בתשובה, ואז ה' יתברך ישיבינו אליו, כמו שנאמר, שובו אלי, ואשובה אליכם.
