הלכה ליום שלישי ה' אב תשפ"ב 2 באוגוסט 2022

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת אבי היקר

קוסטיה בן לודביג ז"ל

שנפטר בטרם עת היום לפני 14 שנים,
תהיה נשמתו צרורה בצרור החיים. נפשו בטוב תלין וזרעו יירש ארץ.

הוקדש על ידי

בנו

החייבים בתענית תשעה באב, ודין תשעה באב בשנה זו

דין חולה שאין בו סכנה, זקן, יולדת
חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב. ובמקום ספק יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב).

זקן שתש כוחו מחמת התענית, דינו כחולה לכל דבר, ואינו מתענה בתשעה באב, ואפילו אם אין לו חולי פנימי, צריך לאכול בתשעה באב.

נחלקו הפוסקים אודות היולדת, שבתוך שבעה ימים ללידתה, לכל הדעות הרי היא פטורה מלהתענות, אבל תוך שלושים יום מלידתה, דעת כמה פוסקים להחמיר בזה להצריכה להתענות. אולם לדעת מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, כל שלושים יום אחר לידתה הרי היא פטורה מלהתענות.

וכן דין המפלת (אשה שהפילה עוברה) אחר ארבעים יום להריונה, (כלומר שהפילה עובר שכבר מלאו לו ארבעים יום ברחם אמו, וארבעים יום אלו נמנים מתחילת ההריון ממש, ולא כפי שנוהגים הרופאים למנות שבועיים נוספים), שאינה צריכה להתענות ביום תשעה באב, כל שלשים יום מיום ההפלה.

דין מעוברות ומניקות
מעוברות (נשים בהריון) ומניקות, אף על פי שהן פטורות משאר תעניות (מלבד תענית יום הכפורים), חייבות להתענות בכל שנה ביום תשעה באב.

אולם בשנה שתשעה באב חל בשבת, ומחמת כן הוא נדחה ליום ראשון, כמו שבשנה זו (התשפ"ב) יחול תשעה באב בשבת. אזי לדעת מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל (בשו"ת יביע אומר חלק חמישי סימן מ), נשים מעוברות ומניקות פטורות מתענית תשעה באב. והביא ראיות לדבריו. ובעת ההיא היו שחלקו על דברי מרן זצ"ל בענין זה, ועל כן הציג מרן זצ"ל את הדברים בפני הגאון רבי יהודה שאקו זצ"ל, והלה הסכים לדבריו וחיזקם. (הגאון רבי יהודה שאקו, היה מגדולי גאוני ירושלים לפני כששים שנה. ומרן רבינו זצ"ל היה חבר בית דינו בצעירותו, יחד עם הגאון רבי עזרא עטייה. והיה מרצה בפניהם את תשובותיו בהלכה, בכדי לקבל את הסכמתם על דבריו, כפי שכתבנו באריכות בספר "אביר הרועים" ח"א).

הסתפקו חכמי זמנינו, מאיזו שעה יש להקל לאותן נשים מניקות ומעוברות שיאכלו בתשעה באב. ולהלכה שאלנו בזה את פי מרן רבינו זצ"ל, והשיב, שהנכון הוא שאותן נשים לא תפרושנה לגמרי מן הציבור, ומן הראוי שימתינו ולא יאכלו עד צהרי יום תשעה באב, כלומר, מאחר חצות היום (בירושלים בשעה רבע לאחת בצהריים בערך). וכמובן שכל זה הוא במקום שאינן מרגישות חולשה גדולה או התייבשות וכדומה, כי מעיקר הדין מותרות לאכול בתשעה באב כאמור.

דין ילדים קטנים
ילדים קטנים, דהיינו בן שלא מלאו לו שלוש עשרה שנים ויום אחד, ובת שלא מלאו לה שתים עשרה שנים ויום אחד, פטורים לגמרי מתענית תשעה באב. וטעם הדבר שהקטנים אינם משתתפים בתענית זו, לפי שהקטנים בלאו הכי פטורים בכל דיני האבלות, וגם קטן שמתו אביו או אמו אינו מתאבל כלל, שלא שייך בזה דין חינוך כלל (מלבד דין הקריעה על המת ששייך גם בקטנים). ולכן קטנים פטורים מתענית זו. וכל נער שלא מלאו לו שלוש עשרה שנים ויום אחד, ונערה שלא מלאו לה שתים עשרה שנה ויום אחד, פטורים מתענית תשעה באב, ואינם צריכים להתענות אפילו כמה שעות.

שאלות ותשובות על ההלכה

האם אסור לשתות שכר מראש חודש אב כמו שאסור בבשר ויין. ולמה? ו' אב תשפ"ב / 3 באוגוסט 2022

לא אסרו אלא בשר ויין ממש. אבל שאר משקאות משכרים, אין בהם איסור. (ש"ע סי' תקנא).

מה אם הן צריכות להבדיל בשנה זו? יעשו הבדלה או ימתינו לצאת הצום?? ו' אב תשפ"ב / 3 באוגוסט 2022

מי שאוכל בתענית, כגון נשים מניקות או חולה, עליו להבדיל לפני שיאכל. להבדיל עם כוס יין כרגיל, בלי בשמים.

שלום רב
הבת שלי כרגע בת 10 חודשים ויונקת האם על אשתי לצום בתשעה באב נדחה ?
אשמח לתשובה ה' אב תשפ"ב / 2 באוגוסט 2022

האשה פטורה מן התענית. והנכון, שתמתין עד חצות היום (אם היא יכולה), ואז תבדיל ותאכל. 

האם אפשרי בשבוע זה להתפטר ממקום העבודה? ה' אב תשפ"ב / 2 באוגוסט 2022

מותר בהחלט. וה' יזכהו לפרנסה טובה,

שלום וברכה כבוד הרב,
אישה בתוך חצי שנה ללידה אך לא מניקה ולא הניקה גם בככל הפטורים מלהתענות אם רוצה?
ואם כן, מתי צריכה לעשות הבדלה על הכוס? ה' אב תשפ"ב / 2 באוגוסט 2022

עליה להמתין עד חצות היום, והיא היא מרגישה חולשה יתירה,  תעשה הבדלה ותאכל. 

שלום הרב,
ב"ה בשעה טובה נולד לי בן לפני חודשיים, (בט' באב הוא יהיה בן שלושה חודשים)
הוא לא יונק, אך שותה חלב שאוב ותמ"ל. (אני שואבת כל 4 שעות לערך)
ראיתי שנפסק כי נשים מניקות פטורות מט' באב דחוי, האם יש לי את אותו הדין אם אני שואבת?
תודה רבה י"ח תמוז תשפ"ב / 17 ביולי 2022

כן, אשה ששואבת עבור התינוק נחשבת ממש כמניקה ופטורה מן התענית הזו.

אישה מניקה בתוך 30 יום מהלידה, האם צמה בתשעה באב? ד' אב תשפ"א / 13 ביולי 2021

כל שלושים יום מלידתה, לא תתענה. אבל תמתין מלאכול עד הצהרים, ותעשה הבדלה ותאכל. 

שלום הרב,
מה הדין אישה שילדה בניתוח והיא לא מניקה וגם מלאו יותר משלושים יום לאחר הלידה? ח' אב תש"פ / 29 ביולי 2020

עליה להתענות. אלא אם היא מרגישה חולה וכדומה, שאז כדאי שתתייעץ עם רופא ירא שמים. אבל באופן כללי עליה להתענות.

אני בהריון בשבוע 30 , מניסיון של הריון קודם צום הביא איתו צירים, האם אני צריכה לצום את כל הצום? או שאני אתחיל ולפי המצב אני אמשיך? מה כן מותר לאכול למקרה שאני מרגישה חלשה וצירים? האם בשיעורים? כל כמה זמן? ח' אב תשע"ט / 9 באוגוסט 2019

במקרה כזה עלייך לאכול ולשתות מהבוקר. (ותקפידי לשתות היטב לפני כניסת התענית). ואין צורך באכילה ושתיה בשיעורים.

מחילה מכת"ר, אך מרן זצוק"ל כתב בחזו"ע גם בהלכה וגם בהערה (עמ' סא ע"ב) שמעוברות ומניקות אינן רשאיות להחמיר על עצמן. ומשמע מדבריו שלא יתענו כלל! י"ג אב תשע"ה / 29 ביולי 2015

אין סתירה בין מה שכתב מרן זצ"ל למה שכתבנו בשמו, כי באמת אסור להן להחמיר על עצמן ולהתענות כל היום, אבל להתענות מקצת מן היום כדי לא לפרוש מן הציבור, טוב שיתענו. וכתבנו שכן היה מרן זצ"ל מורה, וכן הורה לנו לכתוב בהלכה יומית.

האם גם בתענית זו פסק הרב את דין מניקות (שיכולות להקל בתענית תשעה באב שנדחתה מפני השבת) גם לכאלו שאינן מניקות בפועל תוך שנתיים ללידה, כפי שהשווה את דינן בשאר תעניות? ד' אב תשע"ה / 20 ביולי 2015

בהלכה יומית כבר הבאנו את דברי מרן זצ"ל בשו"ת יביע אומר, שמעוברות ומניקות פטורות מתענית תשעה באב שנדחה, וטוב שתחמיר שלא לאכול עד חצות היום של תשעה באב. ומה שכתבתם שיש להקל לכל מינקת תוך כ"ד חודש מלידתה, אף אם אינה מינקת בפועל, כתבנו שאין הדבר פשוט כל כך, ואם היא אשה חזקה, ואינה חשה חולשה מהתענית, נכון להחמיר שתתענה.

8 ההלכות הפופולריות

שבת זכור – דרשה מיוחדת

"זכור את אשר עשה לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה (תשפ"ה), נקרא בפרשת תצווה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרש......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ה

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שחזרנו וקראנו לא מזמן גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, הי......

לקריאת ההלכה

פרשת בא

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל נאמר בפרשת השבוע, כאשר עמד משה ודיבר עם פרעה מלך מצרים: "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, כֹּה אָמַר ה', כַּחֲצֹת הַלַּיְלָה אֲנִי יוֹצֵא בְּתוֹךְ מִצְרָיִם, וּמֵת כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכוֹר פַּרְעֹה הַיֹּשֵׁב עַל כִּסְאוֹ ע......

לקריאת ההלכה

כלי פסח - המשך

ביארנו, שיש להשתמש בפסח בכלים שלא נבלע בהם חמץ, כלומר,כלים חדשים (או מיוחדים לפסח), או כלים שהוכשרו לפסח. ובדרך כלל דרך ההכשר של הכלי הוא כדרך השימוש בו. צלחות וקערות ממתכת או פלסטיק, ששמים בהן מאכלים חמים, אבל לא משתמשים בהן ככלי ראשון ממש, דהיינו שהדרך היא שכששמים בהן מאכל, יוצקים אותו לתוכן מת......

לקריאת ההלכה


כלי פסח – הכנה לפסח

בימים הללו, שאנו עומדים בסמוך לחג הפסח, נהגו בכל תפוצות ישראל, ובפרט הנשים, לנקות את הבתים היטב היטב מכל חשש חמץ, ויש בזה שתי מעלות. המעלה הראשונה, שעל ידי הזהירות המופלגת בנקיון הבית, יצאו מחשש של חמץ ממש, ומעלה נוספת, שעל ידי זה יגיעו לחג הפסח לחוג אותו בשמחה, כשהבית ערוך ומוכן לכבוד החג. ומלב......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קַדֵּשׁ וּרְחַץ, כַּרְפַּס, יַחַץ, מגִּיד, רַחְצָה, מוֹצִיא מַצָּה, מָרוֹר, כּוֹרֵךְ, שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ, צָפוּן, בָּרֵךְ, הַלֵּל, נִרְצָה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מק......

לקריאת ההלכה

החמץ בפסח – שנת התשפ"ה

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבימים הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. מהות החימוץ......

לקריאת ההלכה