הלכה ליום חמישי כ"ד אייר תשפ"ה 22 במאי 2025

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת אחינו ודודנו היקר שנקטף בדמי ימיו

דרור חדד בן פורטונה ז"ל

שהשבת היא פקודת שנתו. ת. נ. צ. ב. ה.

הוקדש על ידי

אחיותיו ואחייניו

ברכת המזוזה, ומקום קביעתה

שאלה: לאור מה שהתפרסם בהלכה יומית, שאין לקבוע את המזוזה נמוך יותר מגובה השליש העליון של המזוזה. כעת, ראיתי שטעיתי, ובביתי המזוזה ממוקמת למטה מהשליש העליון, כדי שהילדים יוכלו לנשק אותה, מה עלי לעשות?

תשובה: נכון הוא שיש לקבוע את המזוזה בתחילת השליש העליון של הפתח. אבל יש לציין, שאם קבע את המזוזה במקום גבוה יותר, יצא ידי חובתו, אך זאת בתנאי, שיש מרחק של יותר משמונה ס"מ בין המזוזה לבין המשקוף העליון של הפתח. והמחמיר לקבוע את המזוזה בתחילת השליש העליון דוקא, תבוא עליו ברכה. (הליכות עולם ח"ח עמוד רנג).

ועתה לנדון השאלה שלפנינו, מי שקבע את המזוזה בטעות במקום נמוך יותר מהשליש העליון, ולמשל, קבע אותה באמצע גובה הפתח, כדי שיוכלו הילדים לנשק את המזוזה, ועתה למד והשכיל, כי מנהגו היה טעות. בודאי שעל פי דין עליו להסיר את המזוזה ולחזור ולקבוע אותה במקומה הנכון, בתחילת השליש העליון של הפתח.

וכתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, שמאחר ולדעת מרן השלחן ערוך, הקובע את המזוזה למטה מהשליש העליון לא יצא ידי חובתו, לפיכך, מי שטעה וקבע את המזוזה למטה מהשליש העליון, ועתה הוא מסיר את המזוזה לקבעה מחדש, עליו לברך "אשר קדשנו במצותיו וצונו לקבוע מזוזה". מאחר ועד עתה המזוזה לא נקבעה כדין. (שם עמוד רנז).

וכיוצא בזה מי שטעה וקבע את המזוזה בצד שמאל של כניסתו לבית, להיפך מההלכה הידועה, שיש לקבוע את המזוזה בצד ימין של כניסתו לבית, וכעת ראה שטעה במעשיו, עליו להסיר את המזוזה ולחזור ולקבוע אותה "בברכה", מאחר ועד עתה המזוזה לא היתה קבועה כדין כלל.

ולסיכום: מי שקבע את המזוזה למטה מהשליש העליון, או שקבע אותה בצד שמאל במקום בצד ימין, עליו להסיר את המזוזה ולקבוע אותה במקום הנכון, ויברך "אשר קדשנו במצותיו וצונו לקבוע מזוזה".

ספר אביר הרועים - בית מידות
ספר אביר הרועים
לפרטים לחץ כאן

הלכה יומית מפי הראש"ל הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א

דין ברכת שפטרנו מעונשו של זה
לחץ כאן לצפייה בשיעורים נוספים

הלכות אחרונות

"תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא"

נדה ע"ג א'

8 ההלכות הפופולריות

שבת זכור – דרשה מיוחדת

"זכור את אשר עשה לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה (תשפ"ה), נקרא בפרשת תצווה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרש......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ה

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שחזרנו וקראנו לא מזמן גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, הי......

לקריאת ההלכה

פרשת בא

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל נאמר בפרשת השבוע, כאשר עמד משה ודיבר עם פרעה מלך מצרים: "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, כֹּה אָמַר ה', כַּחֲצֹת הַלַּיְלָה אֲנִי יוֹצֵא בְּתוֹךְ מִצְרָיִם, וּמֵת כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכוֹר פַּרְעֹה הַיֹּשֵׁב עַל כִּסְאוֹ ע......

לקריאת ההלכה

כלי פסח - המשך

ביארנו, שיש להשתמש בפסח בכלים שלא נבלע בהם חמץ, כלומר,כלים חדשים (או מיוחדים לפסח), או כלים שהוכשרו לפסח. ובדרך כלל דרך ההכשר של הכלי הוא כדרך השימוש בו. צלחות וקערות ממתכת או פלסטיק, ששמים בהן מאכלים חמים, אבל לא משתמשים בהן ככלי ראשון ממש, דהיינו שהדרך היא שכששמים בהן מאכל, יוצקים אותו לתוכן מת......

לקריאת ההלכה


כלי פסח – הכנה לפסח

בימים הללו, שאנו עומדים בסמוך לחג הפסח, נהגו בכל תפוצות ישראל, ובפרט הנשים, לנקות את הבתים היטב היטב מכל חשש חמץ, ויש בזה שתי מעלות. המעלה הראשונה, שעל ידי הזהירות המופלגת בנקיון הבית, יצאו מחשש של חמץ ממש, ומעלה נוספת, שעל ידי זה יגיעו לחג הפסח לחוג אותו בשמחה, כשהבית ערוך ומוכן לכבוד החג. ומלב......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קַדֵּשׁ וּרְחַץ, כַּרְפַּס, יַחַץ, מגִּיד, רַחְצָה, מוֹצִיא מַצָּה, מָרוֹר, כּוֹרֵךְ, שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ, צָפוּן, בָּרֵךְ, הַלֵּל, נִרְצָה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מק......

לקריאת ההלכה

החמץ בפסח – שנת התשפ"ה

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבימים הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. מהות החימוץ......

לקריאת ההלכה