הלכה ליום חמישי י"א אב תשפ"ד 15 באוגוסט 2024

מסעדות שמבשלים בהם גויים

שאלה: פעם כתבתם כאן, שאין לאכול מאכל שבישל אותו גוי. לפי זה לכאורה, כל המסעדות שעובד בהם טבח גוי, אסור לאכול מן המאכלים המוגשים בהם. ואם כן מדוע יש עליהם תעודת כשרות?

תשובה: במסעדות "כשרות" רבות, נוהגים שיהודי מדליק את האש במסעדה בבוקר, ובמשך כל היום, הטבחים הגויים מניחים את המאכלים על האש. והשאלה, האם במקרה כזה יש איסור בישולי גויים, אם לאו?

והנה יש בדבר זה מחלוקת בין רבותינו הראשונים:

יש אומרים, שאם יהודי הדליק את האש, אף על פי שאחר כך הגוי הניח את התבשיל על גבי הכיריים, אין בדבר משום בישולי גויים. (וזו דעת הראב"ן, והמרדכי, ורבינו פרץ, והתרומת הדשן. ועוד). וכן פסק הרמ"א בהגהת השלחן ערוך (סימן קיג ס"ז).

ולעומת זאת, דעת הר"ן, והרשב"א, והריב"ש ורבינו יונה ועוד רוב גדולי הראשונים, שאין הדלקת האש על ידי היהודי מועילה לגבי בישולי גויים. (בשונה מדין "פת הגוי", ולא נאריך כאן בפרטי דין זה). וכן פסק מרן השלחן ערוך.

ומעתה נמצאנו למדים, שלפי דעת הרמ"א, שכמותו פוסקים בני אשכנז, אם היהודי הדליק את האש, שוב אין חשש בישולי גויים. ואילו לדעת מרן השלחן ערוך, שבני ספרד הולכים לאורו, אין להקל בדין בישולי הגוי, עד שהיהודי בעצמו יניח את התבשיל על האש.

ומטעם זה, מערכות הכשרות של הרבנות הראשית ושל העדה החרדית, לא נזהרו שהיהודי יניח את התבשיל על האש, משום שהם אינם מקפידים להחמיר כדברי מרן השלחן ערוך. ולכן הסתפקו בכך שהיהודי ידליק את האש בבוקר.

אולם לאחר מכן, הספרדים התעוררו לבעיה זו, והחלו לדרוש ממערכות כשרות שונות, להקפיד על כך שהיהודי יניח את התבשיל על האש. וכדעת מרן השלחן ערוך. אולם עדיין בהרבה מקומות אין הקפדה על כך. ונשאלת השאלה, האם מותר לספרדים, לאכול במסעדות כאלה.

ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, כתב בנדון זה בכמה מקומות. ולהלכה פסק, שכאשר מדובר במסעדה בבעלות ישראל, כלומר, בבעלות יהודי. והיהודי מדליק את האש בבוקר. יש מקום להקל בדבר אף לדעת מרן השלחן ערוך.

והטעם שיש להקל בדבר, הוא משום שלדעת כמה פוסקים, אם הגוי מבשל ב"ביתו של היהודי", אין בדבר חשש בישולי גויים. מאחר והדבר נעשה בביתו של היהודי, (ובפרט כשהגוי עושה כן משום שהוא פועל של היהודי), ואז אין חשש לאכול את בישולי הגוי, לא משום "שמא יאכילנו איסור", ולא מחשש שמא היהודי יבא להתחתן עם הגוי.

ואף על פי שלהלכה אין אנו פוסקים כדעה זו, מכל מקום, כאשר מצטרפות שתי הסברות יחד, כלומר: גם היהודי הדליק את האש, וגם הגוי שמניח את התבשיל על האש, עושה זאת במסעדה השייכת ליהודי, והוא פועל שלו, יש להקל לאכול מבישולי הגוי במקרה כזה. (וראה עוד בספר הליכות עולם ח"ז עמוד קכ).

אבל אסור לספרדים לאכול במסעדה (כשרה) של גויים, אף אם היהודי מדליק בבוקר את האש, משום שלדעת מרן השלחן ערוך, יש כאן איסור בישולי גויים. ורק במסעדה של יהודי, יש סברא להקל בזה, אף לדעת מרן השלחן ערוך. כמו שביארנו.

ולכן לסיכום: מסעדה של יהודי, שיהודי מדליק בתוכה את האש בבוקר. ואחר כך הפועל הגוי מניח תבשילים על האש. יש ללמד זכות על המיקלים לאכול במסעדה כזו, אף שהם ספרדים.

אבל לכתחילה יש להזהר שהמשגיח במסעדה יתן בעצמו את התבשילים על האש. וידועים דברי הגאון החכם צבי, שאמר, שהלואי ואנו (האשכנזים), היינו מחמירים את מעט החומרות שהחמיר הבית יוסף, שהן יקרות יותר מכל החומרות שנוהגים בהם האשכנזים.

לשמיעת שיעוריו של מרן זצ"ל (מלפני שנים רבות) בנושא:

בישולי גויים

אורך השיעור: 01:10:57         הורד     (16.25 MB)

מדיני פת ויין עכו"ם - סימן קי"ב-קי"ד

אורך השיעור: 1:35:19         הורד     (21.83 MB)

פת עכו''ם בישולי גויים 2

אורך השיעור: 1:17:44         הורד     (17.80 MB)

בישולי גויים 2

אורך השיעור: 1:14:03         הורד     (16.95 MB)

פרשת וישלח תשע"א - בישולי עכו''ם

אורך השיעור: 49:55         הורד     (11.34 MB)

שאלות ותשובות על ההלכה

אין זה מדברי הגאון חכם צבי, אלא דברי הגאון נודע ביהודה, כפי שכתב תלמידו בשו"ת תשובה מאהבה ח"ג סין שכ י"ח אב תשפ"ד / 22 באוגוסט 2024

יפה מאד. אך כמדומני ששמעתי כן ממרן זצ"ל בשם החכם צבי. ובאמת לא מצאתי מקור הדברים. תבורכו,

וידועים דברי הגאון החכם צבי, שאמר, שהלואי ואנו (האשכנזים), היינו מחמירים את מעט החומרות שהחמיר הבית יוסף, שהן יקרות יותר מכל החומרות שנוהגים בהם האשכנזים.

מה המקור לכך בבקשה? כ"ב סיון תשפ"א / 2 ביוני 2021

טעיתי, אין זה מדברי הגאון חכם צבי, אלא דברי הגאון נודע ביהודה, כפי שכתב תלמידו בשו"ת תשובה מאהבה ח"ג סין שכ. תבורכו,

האם לא ניתן להקל לבני ספרד, מאותן הטעמים, בעובדת סיעודית המבשלת בבית היהודי, כאשר היהודי רק מדליק את האש ולא מניח את התבשיל?
כיון שבד"כ הכנת התבשיל אורכת זמן רק ולא מתאפשר ליהודי המדליק, להמתין ולהניח את חלקי התבשיל לאורך כל זמן הבישול. כמו כן מדובר במטופל סיעודי שאינו יכול להדליק בעצמו, כך שבני המשפחה צריכים להגיע ולהיות נוכחים בבכל זמן הבישול - דבר שלא תמיד מתאפשר. כ' סיון תשע"ח / 3 ביוני 2018

לכתחילה אין להקל בזה. ורק אם יש הכרח גמור בדבר אפשר להקל

רציתי לדעת כיצד אני מוצא אסמכתא פורמאלית לכך שהמרן רבנו הקדוש עובדיה יוסף זצ"ל פסק להלכה כי "כאשר מדובר במסעדה בבעלות ישראל" ו"היהודי מדליק את האש בבוקר" יש להקל ואין בדבר חשש מפני בישולי גויים.? י"ג אדר תשע"ח / 28 בפברואר 2018

מקור הדברים בשו"ת יחוה דעת ח"ה סימן נג. וביביע אומר חלק עשירי יורה דעה סימן ז, וכן בעוד כמה מקומות, ביביע אומר ח"ט סימן קח אות ו, ועוד.

8 ההלכות הפופולריות

שבת זכור – דרשה מיוחדת

"זכור את אשר עשה לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה (תשפ"ה), נקרא בפרשת תצווה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרש......

לקריאת ההלכה

פרשת בא

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל נאמר בפרשת השבוע, כאשר עמד משה ודיבר עם פרעה מלך מצרים: "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, כֹּה אָמַר ה', כַּחֲצֹת הַלַּיְלָה אֲנִי יוֹצֵא בְּתוֹךְ מִצְרָיִם, וּמֵת כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכוֹר פַּרְעֹה הַיֹּשֵׁב עַל כִּסְאוֹ ע......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ה

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שחזרנו וקראנו לא מזמן גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, הי......

לקריאת ההלכה

פרשת השבוע - פרשת בשלח – העצה לעת צרה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל בשבת זו, פרשת בשלח, נקרא על יציאת בני ישראל ממצרים, כשהקדוש ברוך הוא הולך לפניהם, יומם בעמוד ענן, להנחותם הדרך, ובלילה בעמוד אש, להאיר להם בלכתם יומם ולילה. כאשר נודע לפרעה מלך מצרים, כי בני ישראל ממשיכים בדרכם גם לאחר שלושת הימים שב......

לקריאת ההלכה


פרשת משפטים

נאמר בפרשת השבוע: "הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ מַלְאָךְ לְפָנֶיךָ, לִשְׁמָרְךָ בַּדָּרֶךְ וְלַהֲבִיאֲךָ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר הֲכִנֹתִי, הִשָּׁמֶר מִפָּנָיו וּשְׁמַע בְּקֹלוֹ, אַל תַּמֵּר בּוֹ כִּי לֹא יִשָּׂא לְפִשְׁעֲכֶם כִּי שְׁמִי בְּקִרְבּוֹ". בפסוקים הללו טמון סוד גדול בהנהגת ה' את ......

לקריאת ההלכה

קריאת המגילה

כל אדם מישראל, בין אנשים ובין נשים, חייבים בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹקַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאייל......

לקריאת ההלכה

סעודת פורים –  ביום שישי

סעודת פורים בלילה שונה הוא חג הפורים משאר החגים שבידינו, שבכל החגים, מצות השמחה בסעודה היא בין ביום ובין בלילה, מה שאין כן חג הפורים, שאין חיוב לעשות סעודת פורים בלילה, אלא ביום בלבד. ומכל מקום כתבו כמה מרבותינו הראשונים, שיש מצוה לעשות סעודת פורים גם בלילה, כמו שאנו עושים בכל החגים. וכן דעת הגאוני......

לקריאת ההלכה

שבת פורים משולש תשפ"א

מאמרו של הגאון רבי זבדיה הכהן שליט"א, ראש אבות בתי הדין בתל אביב השנה, שנת התשפ"ה, חוגגים בירושלים ובכל עיר שהייתה מוקפת חומה, "פורים משולש", שבעוד וברוב ערי הארץ חוגגים את כל מצוות הפורים ביום שישי י"ד באדר, הרי שבירושלים מחלקים את המצוות לשלושה ימים, ביום שישי י"ד ......

לקריאת ההלכה