הלכה ליום שני כ' סיון תשפ"א 31 במאי 2021

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

ליזה בת סניורה ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

המשפחה

בישולי גויים בקטניות קלויות, ובענין הוראת רבינו האר"י

שאלה: בשנים האחרונות התפרסם על ידי רב מפורסם, שאסור לאכול חומוס, כאשר הקטניות נקלו (כלומר, נאפו) על ידי גויים, משום שיש בדבר איסור בישולי גויים. האם אמנם כך ההלכה?

תשובה: בהלכות הקודמות ביארנו, שרבותינו גזרו שלא לאכול מתבשיל שבישלוהו גויים. וכתבנו, שאם מדובר במאכל פשוט מאד, עד שאינו עולה על שלחנם של מלכים, אין בו איסור משום בישולי גויים.

ועתה לענין גרעיני החומוס, לכאורה נראה, שמאחר והם עולים על שלחנם של מלכים, שייך בהם איסור בישולי גויים, והיה אסור לאכול מהם, כל שנקלו על ידי גוי.

דברי מרן הבית יוסף
אולם מרן הבית יוסף (סימן קיג, ובכסף משנה פי"ז מהמ"א הל' יז) כתב, שלדעת הרמב"ם אין איסור בישולי גויים באפונים (חומוס) קלויים, משום שמדובר במאכל פשוט, "עד שאין אדם מזמין את חבירו עליהם". כלומר, אין הרגילות להזמין אורח אך ורק לאכילת חומוס. לפיכך מדובר במאכל פשוט מאד, ולא שייכת בו גזירת רבותינו על בישולי גויים. (שעיקר טעם הגזירה היה שמא יזמין הגוי את היהודי, ויבא לאכול אצלו, ויהיה מורגל עמו, כמו שכתבנו).

דברי רבינו האר"י
אולם רבינו האר"י, שכל גדולי המקובלים פוסקים בדרך כלל כשיטתו, כתב שאין לאכול חומוס שנקלה על ידי הגוי. משום שסוף סוף הוא עולה על שלחן מלכים.

מחלוקת הפוסקים אם יש לפסוק כהאר"י
וכאן אנו נכנסים למחלוקת גדולה בין הפוסקים. האם במקום שהאר"י פסק איזה דבר, אנו מחוייבים לפוסק כמותו, או שלעולם, כל שמרן השלחן ערוך חולק על האר"י, אין לנו אלא דברי מרן, ואין לפסוק כדעת רבינו האר"י.

והנה בנדון שלנו, כתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל (הליכות עולם ח"ז עמוד קב), שאף לדעת הסוברים שיש לפסוק כדעת האר"י נגד דעת שאר הפוסקים, זהו דוקא בדבר שהאר"י פסק כן לפי שהוא היה יודע את סודות התורה טוב יותר מאחרים. אבל בדבר שאין לו שייכות לסודות התורה, אלא שהאר"י היה סובר כן מחמת גדולתו בחכמת התורה בחלק הנגלה שבה, שם בודאי שאין עדיפות לדברי האר"י על פני דברי מרן השלחן ערוך.

ומאחר ובנדון שלנו, דברי האר"י הם לא מחמת ידיעתו בחכמת הקבלה, אלא שכך היה נראה לו לפי הדין, אם כן בודאי שאין לנו לעזוב את דברי הרמב"ם ומרן, מפני דברי האר"י. ולכן להלכה, יש לפסוק שאין דין בישולי גויים בקטניות "חומוס" שנקלו על ידי גויים.

וכל שכן לפי דרכינו, שאין אנו עוזבים את דברי מרן השלחן ערוך אפילו במקום שהאר"י חלק עליו, שבודאי בנדון שלנו, יש לנו להורות שאין דין בישולי גויים בקטניות קלויות, כגון חומוס.

ולסיכום: אין דין בישולי גויים בגרעיני חומוס קלויים. ומותר לאכול מהם, כאשר אין חשש אחר מצד כשרות הקטניות. וכן דין קטניות אחרות, כגון פולים קלויים, ואפונים קלויים וכל כיוצא בזה. אבל קטניות מבושלות, יש בהם איסור בישולי גויים.

שאלות ותשובות על ההלכה

שלום רב
האם מותר לתבוע מעסיק על לשון הרע הוצאת דיבה
בבתי המשפט הרגלים של המדינה
או עדיף להמנע
תודה רבה כ' סיון תשפ"א / 31 במאי 2021

אפשר להזמין אותו לדין תורה, כמו בבית הדין "הישר והטוב", ואם הוא לא יגיע, הרי הם יתנו לך רשות לתבוע בערכאות. תבורך,

בימינו מצויים הרבה חומוסיות/מסעדות חומוס ומצוי שאדם מזמין את חבירו לאכול מנת חומוס, האם הדבר הזה משנה משהו בנוגע להלכה? כ' סיון תשפ"א / 31 במאי 2021

אם מדובר במקום בלי הכשר, אסור בהחלט לאכול שם. תבורך מפי עליון,

מה לגבי העניין שאפשר לאכול את כל הקטניות חיות לאחר הנבטה. האם זה הופך את כל הקטניות למותרות לאכול על ידי גויים? הרי את כולם ניתן לאכול בעודם חיים כ"ט אייר תשע"ז / 25 במאי 2017

הנבטה היא כמו כבישה, וגם משנה לגמרי את מהות הקטנית שהופכת לירק, לכן אין זה נחשב שנאכל כמות שהוא חי.

8 ההלכות הפופולריות

שבת זכור – דרשה מיוחדת

"זכור את אשר עשה לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה (תשפ"ה), נקרא בפרשת תצווה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרש......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ה

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שחזרנו וקראנו לא מזמן גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, הי......

לקריאת ההלכה

פרשת בא

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל נאמר בפרשת השבוע, כאשר עמד משה ודיבר עם פרעה מלך מצרים: "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, כֹּה אָמַר ה', כַּחֲצֹת הַלַּיְלָה אֲנִי יוֹצֵא בְּתוֹךְ מִצְרָיִם, וּמֵת כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכוֹר פַּרְעֹה הַיֹּשֵׁב עַל כִּסְאוֹ ע......

לקריאת ההלכה

כלי פסח - המשך

ביארנו, שיש להשתמש בפסח בכלים שלא נבלע בהם חמץ, כלומר,כלים חדשים (או מיוחדים לפסח), או כלים שהוכשרו לפסח. ובדרך כלל דרך ההכשר של הכלי הוא כדרך השימוש בו. צלחות וקערות ממתכת או פלסטיק, ששמים בהן מאכלים חמים, אבל לא משתמשים בהן ככלי ראשון ממש, דהיינו שהדרך היא שכששמים בהן מאכל, יוצקים אותו לתוכן מת......

לקריאת ההלכה


כלי פסח – הכנה לפסח

בימים הללו, שאנו עומדים בסמוך לחג הפסח, נהגו בכל תפוצות ישראל, ובפרט הנשים, לנקות את הבתים היטב היטב מכל חשש חמץ, ויש בזה שתי מעלות. המעלה הראשונה, שעל ידי הזהירות המופלגת בנקיון הבית, יצאו מחשש של חמץ ממש, ומעלה נוספת, שעל ידי זה יגיעו לחג הפסח לחוג אותו בשמחה, כשהבית ערוך ומוכן לכבוד החג. ומלב......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קַדֵּשׁ וּרְחַץ, כַּרְפַּס, יַחַץ, מגִּיד, רַחְצָה, מוֹצִיא מַצָּה, מָרוֹר, כּוֹרֵךְ, שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ, צָפוּן, בָּרֵךְ, הַלֵּל, נִרְצָה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מק......

לקריאת ההלכה

החמץ בפסח – שנת התשפ"ה

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבימים הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. מהות החימוץ......

לקריאת ההלכה