הלכה ליום שני כ' סיון תשפ"א 31 במאי 2021

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

ליזה בת סניורה ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

המשפחה

בישולי גויים בקטניות קלויות, ובענין הוראת רבינו האר"י

שאלה: בשנים האחרונות התפרסם על ידי רב מפורסם, שאסור לאכול חומוס, כאשר הקטניות נקלו (כלומר, נאפו) על ידי גויים, משום שיש בדבר איסור בישולי גויים. האם אמנם כך ההלכה?

תשובה: בהלכות הקודמות ביארנו, שרבותינו גזרו שלא לאכול מתבשיל שבישלוהו גויים. וכתבנו, שאם מדובר במאכל פשוט מאד, עד שאינו עולה על שלחנם של מלכים, אין בו איסור משום בישולי גויים.

ועתה לענין גרעיני החומוס, לכאורה נראה, שמאחר והם עולים על שלחנם של מלכים, שייך בהם איסור בישולי גויים, והיה אסור לאכול מהם, כל שנקלו על ידי גוי.

דברי מרן הבית יוסף
אולם מרן הבית יוסף (סימן קיג, ובכסף משנה פי"ז מהמ"א הל' יז) כתב, שלדעת הרמב"ם אין איסור בישולי גויים באפונים (חומוס) קלויים, משום שמדובר במאכל פשוט, "עד שאין אדם מזמין את חבירו עליהם". כלומר, אין הרגילות להזמין אורח אך ורק לאכילת חומוס. לפיכך מדובר במאכל פשוט מאד, ולא שייכת בו גזירת רבותינו על בישולי גויים. (שעיקר טעם הגזירה היה שמא יזמין הגוי את היהודי, ויבא לאכול אצלו, ויהיה מורגל עמו, כמו שכתבנו).

דברי רבינו האר"י
אולם רבינו האר"י, שכל גדולי המקובלים פוסקים בדרך כלל כשיטתו, כתב שאין לאכול חומוס שנקלה על ידי הגוי. משום שסוף סוף הוא עולה על שלחן מלכים.

מחלוקת הפוסקים אם יש לפסוק כהאר"י
וכאן אנו נכנסים למחלוקת גדולה בין הפוסקים. האם במקום שהאר"י פסק איזה דבר, אנו מחוייבים לפוסק כמותו, או שלעולם, כל שמרן השלחן ערוך חולק על האר"י, אין לנו אלא דברי מרן, ואין לפסוק כדעת רבינו האר"י.

והנה בנדון שלנו, כתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל (הליכות עולם ח"ז עמוד קב), שאף לדעת הסוברים שיש לפסוק כדעת האר"י נגד דעת שאר הפוסקים, זהו דוקא בדבר שהאר"י פסק כן לפי שהוא היה יודע את סודות התורה טוב יותר מאחרים. אבל בדבר שאין לו שייכות לסודות התורה, אלא שהאר"י היה סובר כן מחמת גדולתו בחכמת התורה בחלק הנגלה שבה, שם בודאי שאין עדיפות לדברי האר"י על פני דברי מרן השלחן ערוך.

ומאחר ובנדון שלנו, דברי האר"י הם לא מחמת ידיעתו בחכמת הקבלה, אלא שכך היה נראה לו לפי הדין, אם כן בודאי שאין לנו לעזוב את דברי הרמב"ם ומרן, מפני דברי האר"י. ולכן להלכה, יש לפסוק שאין דין בישולי גויים בקטניות "חומוס" שנקלו על ידי גויים.

וכל שכן לפי דרכינו, שאין אנו עוזבים את דברי מרן השלחן ערוך אפילו במקום שהאר"י חלק עליו, שבודאי בנדון שלנו, יש לנו להורות שאין דין בישולי גויים בקטניות קלויות, כגון חומוס.

ולסיכום: אין דין בישולי גויים בגרעיני חומוס קלויים. ומותר לאכול מהם, כאשר אין חשש אחר מצד כשרות הקטניות. וכן דין קטניות אחרות, כגון פולים קלויים, ואפונים קלויים וכל כיוצא בזה. אבל קטניות מבושלות, יש בהם איסור בישולי גויים.

שאלות ותשובות על ההלכה

שלום רב
האם מותר לתבוע מעסיק על לשון הרע הוצאת דיבה
בבתי המשפט הרגלים של המדינה
או עדיף להמנע
תודה רבה כ' סיון תשפ"א / 31 במאי 2021

אפשר להזמין אותו לדין תורה, כמו בבית הדין "הישר והטוב", ואם הוא לא יגיע, הרי הם יתנו לך רשות לתבוע בערכאות. תבורך,

בימינו מצויים הרבה חומוסיות/מסעדות חומוס ומצוי שאדם מזמין את חבירו לאכול מנת חומוס, האם הדבר הזה משנה משהו בנוגע להלכה? כ' סיון תשפ"א / 31 במאי 2021

אם מדובר במקום בלי הכשר, אסור בהחלט לאכול שם. תבורך מפי עליון,

מה לגבי העניין שאפשר לאכול את כל הקטניות חיות לאחר הנבטה. האם זה הופך את כל הקטניות למותרות לאכול על ידי גויים? הרי את כולם ניתן לאכול בעודם חיים כ"ט אייר תשע"ז / 25 במאי 2017

הנבטה היא כמו כבישה, וגם משנה לגמרי את מהות הקטנית שהופכת לירק, לכן אין זה נחשב שנאכל כמות שהוא חי.

8 ההלכות הפופולריות

פרשת בא

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל נאמר בפרשת השבוע, כאשר עמד משה ודיבר עם פרעה מלך מצרים: "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, כֹּה אָמַר ה', כַּחֲצֹת הַלַּיְלָה אֲנִי יוֹצֵא בְּתוֹךְ מִצְרָיִם, וּמֵת כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכוֹר פַּרְעֹה הַיֹּשֵׁב עַל כִּסְאוֹ ע......

לקריאת ההלכה

פרשת השבוע - פרשת בשלח – העצה לעת צרה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל בשבת זו, פרשת בשלח, נקרא על יציאת בני ישראל ממצרים, כשהקדוש ברוך הוא הולך לפניהם, יומם בעמוד ענן, להנחותם הדרך, ובלילה בעמוד אש, להאיר להם בלכתם יומם ולילה. כאשר נודע לפרעה מלך מצרים, כי בני ישראל ממשיכים בדרכם גם לאחר שלושת הימים שב......

לקריאת ההלכה

פרשת משפטים

נאמר בפרשת השבוע: "הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ מַלְאָךְ לְפָנֶיךָ, לִשְׁמָרְךָ בַּדָּרֶךְ וְלַהֲבִיאֲךָ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר הֲכִנֹתִי, הִשָּׁמֶר מִפָּנָיו וּשְׁמַע בְּקֹלוֹ, אַל תַּמֵּר בּוֹ כִּי לֹא יִשָּׂא לְפִשְׁעֲכֶם כִּי שְׁמִי בְּקִרְבּוֹ". בפסוקים הללו טמון סוד גדול בהנהגת ה' את ......

לקריאת ההלכה

פרשת תצוה

על פי דברי מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל. ערוך על ידי נכדו הרב יעקב ששון שליט"א בפרשת השבוע נקרא, שאמר ה' אל משה: "וְאַתָּה הַקְרֵב אֵלֶיךָ אֶת אַהֲרֹן אָחִיךָ וְאֶת בָּנָיו אִתּוֹ מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְכַהֲנוֹ לִי". רבותינו במדרש אמרו, שכאשר שמע משה רבינו מה'......

לקריאת ההלכה


פרשת השבוע - פרשת תרומה – בין משה לבצלאל

מאמרו השבועי של הרב זבדיה כהן - ראש אבות בתי הדין בתל אביב, עבור "הלכה יומית" השבת, נקרא בפרשת השבוע, על תרומת בני ישראל לעשיית המשכן, שכללה את הזהב, הכסף והנחושת, תכלת וארגמן, תולעת שני, שש ועיזים, עורות אלים מאודמים, עורות תחשים ועצי שיטים, שמן למאור, בשמים לשמן המשחה, אבני שוהם......

לקריאת ההלכה

פרשת וארא

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל בפרשת השבוע, אנו למדים על שבע מתוך עשרת המכות שהכה ה' יתברך על מצרים. ומבואר בפסוקים, וכפי שביארו לנו חז"ל, שבמצרים של אותם הימים, היו מכשפים רבים, שהיו בקיאים במעשי שדים ומעשי כשפים, וכפי שנאמר: "וַיָּבֹא מֹשֶׁה וְאַה......

לקריאת ההלכה

ברכה על ריחו של הקפה

לשאלת רבים: האם יש לברך על ריח טוב היוצא מן הקפה? תשובה: בהלכות שפורסמו לפני כשנה, כתבנו שיש לברך על דבר שיוצא ממנו ריח טוב, כל דבר את ברכתו הראויה לו. ולמשל, מין עץ שיש בו ריח טוב, כגון הדס,  מברכים עליו "בורא עצי בשמים". ועל הפירות שיש בהם ריח טוב, כגון אתרוג, או אננס וכדומה, ......

לקריאת ההלכה

כיצד מברכים?

שאלה: האם כשמברך צריך להשמיע לאוזניו את הברכה, או שדי בברכה בשקט מוחלט שאפילו המברך עצמו אינו שומע? וכן האם מותר מן הדין לברך ולאכול בראש מגולה, בלי כיפה? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (דף טו.) מבואר שבכל הברכות שהאדם מברך, צריך להשמיע לאוזניו מה שמוציא מפיו. כלומר אין לברך בלחש על המאכל, אלא יש להגבי......

לקריאת ההלכה