הלכה ליום רביעי כ"ב סיון תשפ"ה 18 ביוני 2025

בישולי גויים בקטניות קלויות, ובענין הוראת רבינו האר"י - ותוספת בענין המלחמה

אחינו כל בית ישראל! בימים הללו, ימי מלחמה, אנו מבקשים לחזור על דבריו של מרן זצ"ל, שהעיר על כך, שמי שיש בשכנותו אדם בודד, או זקן או זקנה, ישימו לב עליהם בפרט בשעת האזעקות, לבל יוותרו לבדם, ויש לשים לב לזה גם בבית הכנסת, שאם ישנה אזעקה, כל אחד בורח לנפשו, והזקנים מתקשים לצאת, ויש לשים על כך לב כמה שניתן. תבורכו מפי עליון. 

-----------------

שאלה: בשנים האחרונות התפרסם על ידי רב מפורסם, שאסור לאכול חומוס, כאשר הקטניות נקלו (כלומר, נאפו) על ידי גויים, משום שיש בדבר איסור בישולי גויים. האם אמנם כך ההלכה?

תשובה: בהלכות הקודמות ביארנו, שרבותינו גזרו שלא לאכול מתבשיל שבישלוהו גויים. וכתבנו, שאם מדובר במאכל פשוט מאד, עד שאינו עולה על שלחנם של מלכים, אין בו איסור משום בישולי גויים.

ועתה לענין גרעיני החומוס, לכאורה נראה, שמאחר והם עולים על שלחנם של מלכים, שייך בהם איסור בישולי גויים, והיה אסור לאכול מהם, כל שנקלו על ידי גוי.

דברי מרן הבית יוסף
אולם מרן הבית יוסף (סימן קיג, ובכסף משנה פי"ז מהמ"א הל' יז) כתב, שלדעת הרמב"ם אין איסור בישולי גויים באפונים (חומוס) קלויים, משום שמדובר במאכל פשוט, "עד שאין אדם מזמין את חבירו עליהם". כלומר, אין הרגילות להזמין אורח אך ורק לאכילת חומוס. לפיכך מדובר במאכל פשוט מאד, ולא שייכת בו גזירת רבותינו על בישולי גויים. (שעיקר טעם הגזירה היה שמא יזמין הגוי את היהודי, ויבא לאכול אצלו, ויהיה מורגל עמו, כמו שכתבנו).

דברי רבינו האר"י
אולם רבינו האר"י, שכל גדולי המקובלים פוסקים בדרך כלל כשיטתו, כתב שאין לאכול חומוס שנקלה על ידי הגוי. משום שסוף סוף הוא עולה על שלחן מלכים.

מחלוקת הפוסקים אם יש לפסוק כהאר"י
וכאן אנו נכנסים למחלוקת גדולה בין הפוסקים. האם במקום שהאר"י פסק איזה דבר, אנו מחוייבים לפוסק כמותו, או שלעולם, כל שמרן השלחן ערוך חולק על האר"י, אין לנו אלא דברי מרן, ואין לפסוק כדעת רבינו האר"י.

והנה בנדון שלנו, כתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל (הליכות עולם ח"ז עמוד קב), שאף לדעת הסוברים שיש לפסוק כדעת האר"י נגד דעת שאר הפוסקים, זהו דוקא בדבר שהאר"י פסק כן לפי שהוא היה יודע את סודות התורה טוב יותר מאחרים. אבל בדבר שאין לו שייכות לסודות התורה, אלא שהאר"י היה סובר כן מחמת גדולתו בחכמת התורה בחלק הנגלה שבה, שם בודאי שאין עדיפות לדברי האר"י על פני דברי מרן השלחן ערוך.

ומאחר ובנדון שלנו, דברי האר"י הם לא מחמת ידיעתו בחכמת הקבלה, אלא שכך היה נראה לו לפי הדין, אם כן בודאי שאין לנו לעזוב את דברי הרמב"ם ומרן, מפני דברי האר"י. ולכן להלכה, יש לפסוק שאין דין בישולי גויים בקטניות "חומוס" שנקלו על ידי גויים.

וכל שכן לפי דרכינו, שאין אנו עוזבים את דברי מרן השלחן ערוך אפילו במקום שהאר"י חלק עליו, שבודאי בנדון שלנו, יש לנו להורות שאין דין בישולי גויים בקטניות קלויות, כגון חומוס.

ולסיכום: אין דין בישולי גויים בגרעיני חומוס קלויים. ומותר לאכול מהם, כאשר אין חשש אחר מצד כשרות הקטניות. וכן דין קטניות אחרות, כגון פולים קלויים, ואפונים קלויים וכל כיוצא בזה. אבל קטניות מבושלות, יש בהם איסור בישולי גויים.

שאלות ותשובות על ההלכה

שלום רב
האם מותר לתבוע מעסיק על לשון הרע הוצאת דיבה
בבתי המשפט הרגלים של המדינה
או עדיף להמנע
תודה רבה כ' סיון תשפ"א / 31 במאי 2021

אפשר להזמין אותו לדין תורה, כמו בבית הדין "הישר והטוב", ואם הוא לא יגיע, הרי הם יתנו לך רשות לתבוע בערכאות. תבורך,

בימינו מצויים הרבה חומוסיות/מסעדות חומוס ומצוי שאדם מזמין את חבירו לאכול מנת חומוס, האם הדבר הזה משנה משהו בנוגע להלכה? כ' סיון תשפ"א / 31 במאי 2021

אם מדובר במקום בלי הכשר, אסור בהחלט לאכול שם. תבורך מפי עליון,

מה לגבי העניין שאפשר לאכול את כל הקטניות חיות לאחר הנבטה. האם זה הופך את כל הקטניות למותרות לאכול על ידי גויים? הרי את כולם ניתן לאכול בעודם חיים כ"ט אייר תשע"ז / 25 במאי 2017

הנבטה היא כמו כבישה, וגם משנה לגמרי את מהות הקטנית שהופכת לירק, לכן אין זה נחשב שנאכל כמות שהוא חי.

8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

חג הפסח התשפ"ו

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה


קריאת המגילה – הברכה לנשים

כל אדם מישראל, בין אנשים ובין נשים, חייבים בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹקַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאייל......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים מצוות הפורים בעיקרן, ארבעה הן: מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, ושמחת פורים. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות – תשפ"ו

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"ו) השבוע, ביום חמישי,......

לקריאת ההלכה

תספורת, גילוח הזקן, שנת תשפ"ו

שלא להסתפר בימי הספירה פשט המנהג שלא להסתפר בימי ספירת העומר, למנהג האשכנזים עד יום ל"ג לעומר, ולמנהג הספרדים עד יום ל"ד לעומר בבוקר. (וכפי שנתבאר לעניין נישואין בימי הספירה). ויש מהספרדים שמיקלים לענין תספורת כמנהג האשכנזים, שבל"ג לעומר כבר מסתפרים, והמיקלים בזה (אף מבני עדות המזרח)......

לקריאת ההלכה