הלכה ליום ראשון י"ט סיון תשפ"א 30 במאי 2021

ההלכה מוקדשת עבור

חיזוק התורה למען ה' ותורתו

הוקדש על ידי

יוליה סוקולוב

דין ערמונים ותפוחים שבושלו על ידי גויים

בהלכות הקודמות ביארנו, שגזרו רבותינו שלא לאכול מתבשיל שבושל על ידי גויים. והסברנו את טעמי הגזירה.

ובהלכה הקודמת ביארנו, שישנם שני תנאים, שבהעדר אחד מהם,  מותר לאכול מתבשילי הגוי. האחד, שאם הדבר שנתבשל יכול להאכל אף ללא בישול, כגון תפוחים, הרי שמותר לאכלו אף על פי שבישלו הגוי.

והתנאי השני, שכל דבר שאינו עולה על שלחן מלכים, כלומר, מאכלים שהם פשוטים, ואינם ראויים למלכים, לא שייך בהם איסור בישולי גויים.

ועתה נביא דוגמאות לתבשילים שמותר לאכלם אף על פי שבישלם הגוי.

ערמונים צלויים
יש מדינות, בפרט באירופה, שמצויים גויים היושבים בקרנות הרחוב, וצולים ערמונים (קסטניאס) על גבי גחלים, ומוכרים אותם בתוך שקיות נייר. והשאלה הנשאלת, האם מותר לאכול מערמונים אלה?

והתשובה, שמאחר והדרך לאכול ערמונים גם כשהם חיים, כלומר, גם ללא בישול או צליה,וכן נוהגים לאכלם באותם המדינות, לפיכך אין איסור בישולי גויים נוהג בערמונים. ולכן, מותר לקנות ערמונים כאלה מהגוי, ולאכלם לאחר בדיקה מן התולעים.

וכן נודע לנו מפי תלמידי חכמים ממדינת צרפת, ששם נוהגים עד היום הזה לאכול ערמונים כשהם חיים. ולפי זה אין חשש בישולי גויים בעמונים אלה.

תפוח מרוקח בסוכר
וכן מדינות שהגויים מוכרים ברחובות תפוחים המרוקחים בסוכר, על גבי מקל עץ. ונראה בעיניים שאין כל חשש כשרות במאכל זה, מאחר והסוכר הוא כשר, וכן בתפוח אין חשש איסור. נראה שמותר לקנות מתפוחים אלה, מאחר והתפוח והסוכר נאכלים אף ללא בישול, לכן לא שייך בהם איסור בישולי גויים.

וכן הדין בשאר מאכלים שמתבשלים על ידי גויים, ואפשר לאכלם אף ללא בישול. וכמובן כל זאת בתנאי שאנשים הבקיאים בכשרות מעידים שאין חשש כשרות במאכלים הללו.

שאלות ותשובות על ההלכה

כתבתם שתפוח עם סוכר, יתכן שיודעים שאין בו בעיית כשרות. איך זה יתכן? הרי אי אפשר לדעת! כ"ט אייר תשע"ז / 25 במאי 2017

במדינות דרום אמריקה, רבני המקום בדקו את הדברים, וראו שהגויים מייצרים את התפוח עם הסוכר ללא כל הוספות. ויש מקומות שבאמת אוסרים לאכול מהם כי יודעים שמעורב בו דברים אחרים. ולכן הם יכולים לסמוך על כך במקרה שידוע להם שאין חשש איסור. ונכון שאם כיום בארץ ישראל יעמוד גוי וימכור תפוח מסוכר, אין לסמוך עליו עד שיתברר למעלה מכל ספק שאין בו שום איסור.

מאחר והתפוח והסוכר נאכלים אף ללא בישול, לכן לא שייך בהם איסור בישולי גויים.
הסוכר בלאוו הכי מבושל, וכבר הותר בבישולו הראשון ​הגם שנעשה בכח הא"י (באי"ח חוקת שנה שניה ס' כב), כי גם בזה נאמר אין בישול אחר בישול, הלוא כן? כ"ו אייר תשע"ז / 22 במאי 2017

הטעם שהסוכר מותר לאכילה גם לאחר הבישול הראשון שאף הוא נעשה על ידי גוי, הוא משום שהסוכר נאכל גם כשהוא חי.

ומה בדבר ערמוני אלטאי הסיניים? ראיתי שיש להם כשרות אבל כתוב על האריזה שאלו היו הערמונים האהובים ביותר על קיסרי סין בזמנים עתיקים. ז"א שזה מאכל שכן עלה על שולחן מלכים. האם מותר לי לאכול את ערמוני אלטאי? כ"ו אייר תשע"ז / 22 במאי 2017

הטעם שמותר לאכול ערמונים שנקלו על ידי גוי, אינו משום שערמונים לא עולים על שלחן מלכים, כי אדרבה, ידוע שהערמונים הם מאכל ערב וחשוב מאד. אלא הטעם הוא משום שהערמונים יכולים להאכל כשהם חיים וטריים, ולכן לא שייך בהם איסור משום בישולי גויים.

רציתי לשאול בקשר לתפוחים של הגויים, אמנם זה פרי ואין עניין של חוסר כשרות, אבל מה עם עניין ערלה והפרשת תרומות ? הרי הגויים לא מפרישים תו"מ אז מותר בכל זאת לאכול מפירותיהם? ז' תמוז תשע"ב / 27 ביוני 2012

דברינו אמורים בחוץ לארץ, שבלאו הכי לא שייכים שם דיני תרומות ומעשרות. וגם בארץ ישראל, פעמים רבות אין חיוב תרומות ומעשרות בפירות השייכים לנכרים.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"א

אתמול, ביום שבת קודש, חל ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום ראשון (ממוצאי שבת), יחול יום תשעה באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים שיש לנ......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"א), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים וְהָאֱמֶת וְהַשּׁ......

לקריאת ההלכה


אכילה בלא נטילת ידים

בהלכה הקודמת ביארנו שאין להקל לבטל נטילת ידים שקודם אכילת לחם, ואפילו אם אינו נוגע בידיו בפת, כגון שאוחז את הפת באמצעות כפפות או מפית וכדומה, גם כן אין להקל בזה לבטל תקנת רבותינו, והעושה כן מבטל תקנת נטילת ידים. ובסוף דברינו כתבנו שעדין ישנו אופן שבו יש להקל בזה לאכול על ידי מפית, וכמו שנבאר. בגמ......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

תשעה באב במוצאי שבת – בגדים לתשעה באב

בברייתא במסכת תענית, (דף ל.), מבואר שגזרו רבותינו על חמשה עינויים שחייב כל אדם לנהוג בהם ביום תשעה באב, ואלו הם: אכילה ושתיה, רחיצה, סיכה (שהיו סכין את הגוף בשמן וכדומה), נעילת הסנדל (כלומר, נעילת נעליים העשויים מעור), ותשמיש המטה. ואמרו רבותינו (תענית ל ע"ב), כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה......

לקריאת ההלכה

שאלה: האם מותר לאכול דגים בחלב או בחמאה

תשובה: שנינו במסכת חולין (דף קג:) כל בשר אסור לבשל בחלב, חוץ מבשר דגים וחגבים. ומבואר אם כן שמעיקר הדין אין בכלל האיסור של בישול ואכילת בשר וחלב, איסור לבשל דגים עם חלב, משום שבשר דגים אינו בכלל "בשר" שאסרה תורה, ואף אינו אסור מגזירת חכמים. אולם מרן הבית יוסף (בסימן פז), כתב, שמכל ......

לקריאת ההלכה