הלכה ליום שני כ"ז סיון תשפ"א 7 ביוני 2021

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

כרמלה בת צדיקה ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

המשפחה

מצות הצדקה – מרן רבינו זצ"ל

כתב רבינו הטור: מצות עשה על כל אחד מישראל לתת צדקה מממונו כפי השגת ידו. ומלבד מה שכל הנותן צדקה מקיים מצות עשה, עוד יש יתרון מיוחד בצדקה, שכל מי שאינו נותן צדקה, עובר על איסור לאו שבתורה, שנאמר, (דברים, טו), "לֹא תְאַמֵּץ אֶת לְבָבְךָ וְלֹא תִקְפֹּץ אֶת יָדְךָ מֵאָחִיךָ הָאֶבְיוֹן". ואמרו רבותינו (בבא בתרא, יב.), כל המעלים עיניו מן הצדקה, כאילו עובד עבודה זרה, שנאמר (בדברים, טו) לענין מצות הצדקה "הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן יִהְיֶה דָבָר עִם לְבָבְךָ בְלִיַּעַל", וכן לענין עבודה זרה נאמר (שם, יג), "יָצְאוּ אֲנָשִׁים בְּנֵי בְלִיַּעַל", מה להלן עבודה זרה, אף כאן עבודה זרה.

וכל הזהיר במצות הצדקה, הרי היא מעידה עליו כי הוא זרע ברך ה', שנאמר (בראשית, יח), "לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת בָּנָיו וְאֶת בֵּיתוֹ אַחֲרָיו וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ ה' לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט". ואין כסא ישראל מתכונן ודת האמת עומדת אלא בזכות הצדקה, שנאמר (ישעיה, נד) "בִּצְדָקָה תִּכּוֹנָנִי", ואין ישראל נגאלין אלא בצדקה, שנאמר (שם, א) "צִיּוֹן בְּמִשְׁפָּט תִּפָּדֶה וְשָׁבֶיהָ בִּצְדָקָה".

ולעולם אין אדם נעשה עני מחמת מצוות הצדקה, ואין שום דבר רע מתגלגל מחמת מצוות הצדקה, שנאמר, (ישעיה, לב) "וְהָיָה מַעֲשֵׂה הַצְּדָקָה שָׁלוֹם". וכל המרחם על הבריות, מרחמים עליו מן השמים, ועל כל אדם לתת את דעתו, שכשם שהוא מבקש מהשם יתברך שישמע את שוועתו, כמו כן צריך הוא שישמע את העניים. ועוד, שהשם יתברך הוא שומע צעקת עניים, ועל אותם שיכולים לסייע בידם מוטל להזהר לתת להם צדקה, שהרי אם יצעקו אלו העניים לה' על מצוקתם, ישמע את תפילתם ויפרע מאלו שלא סייעו להם. ואל לאדם לומר איך אתן מממוני לאחרים? כי עליו לדעת, שאין הממון שלו, אלא של המפקיד, שהוא ה' יתברך, ועליו מוטל לתת את הממון לפי רצונו של המפקיד, כלומר, לתת צדקה לעניים.

וכן אמרו רבותינו במסכת בבא בתרא (יא.), מעשה במונבז המלך, שהיה בנה של הלני המלכה, שהתגיירה וסייעה רבות ליהודי ארץ ישראל. ובנה מונבז היה צדיק אף הוא. ומעשה היה, שהגיעו ימי רעב בשנת בצורת, ובזבז מונבז את אוצרותיו עבור אחיו היהודים. ובאו אליו אחיו ובית אביו, ואמרו לו, אבותיך גנזו וחסכו והגדילו את אוצרות המלוכה יותר מעל ומעבר למה שכבר היה בידם מאבותיהם, ואילו אתה קם בפזיזות ומבזבז כך את כל האוצרות? אמר להם מונבז, אבותי גנזו למטה, בעולם הזה, ואילו אני גונז למעלה, לעולם הבא!  אבותי גנזו במקום שהיד שולטת בו, ואני גנזתי במקום שאין היד שולטת בו! אבותי גנזו דבר שאינו עושה פירות, ואילו אני גנזתי דבר שעושה פירות! אבותי גנזו אוצרות של ממון, ואילו אני גנזתי אוצרות של נפשות! אבותי גנזו לאחרים, ואילו אני גנזתי לעצמי! אבותי גנזו לעולם הזה, ואני גנזתי לעולם הבא! שנאמר (ישעיה, נח): "וְהָלַךְ לְפָנֶיךָ צִדְקֶךָ כְּבוֹד ה' יַאַסְפֶךָ".

כמה מרגשים הם דברי המלך החכם, שאבותיו אמנם גנזו ושמרו אוצרות רבים, אך נותרו בלא כלום. ואילו הוא, שסייע לאחרים, נזכר בדברי רבותינו, ומעשיו עומדים לו עד היום הזה לחיי העולם הבא.

ובספר אביר הרועים חלק שלישי (שה' יזכינו להוציאו לאור עולם), הבאנו הרבה בענין צדקותיו של מרן רבינו זצ"ל, שהתעסק הרבה מאד במצות הצדקה כל ימיו, הן מצד עצמו, שפיזר הון לצדקה, והן במה שהיה טורח הרבה עבור העניים והמסכנים, ועוד יש רשימות של כספי צדקה שפיזר מרן זצ"ל, עבור אלמנות ויתומים, כבר לפני כשבעים שנה, כאשר היה מרן זצ"ל מכתת את רגליו ומבקש את עזרתם של ישראל עבור העניים, וכן עבור העולים החדשים שעלו ארצה והיו חסרי כל, והכל נעשה על ידו בצניעות, כי כמעט אין מי שידע על צדקותיו, ואף שזמנו היה יקר בעיניו מאד, לא חס על עצמו ועל כבודו, ופעל באופנים שלא יאומנו, כדי לאמץ ברכים כושלות, אשרי חלקו ומה נעים גורלו.

ובהלכות הבאות יבוארו כמה פרטים בענינים הללו.

שאלות ותשובות על ההלכה

שלום עליכם ויש"כ גדול על זיכוי הרבים.
מניין 'חצרות' בשבתות, שממשיך גם לאחר הקורונה, והפך להיות מניין קבוע עם עשרות מתפללים, ויש ס"ת בבניין ליד. (מביאים אותו בשחרית ובמנחה בשבת) המתפללים נבוכים האם יש לומר ברכת מעין שבע בליל שבת או שמא אסור?
תודה מראש על התשובה (ולאחר בקשת מחילה ממעכ"ת נשמח למקורות להראות לשאר המתפללים). כ"ז סיון תשפ"א / 7 ביוני 2021

לדעת מרן זצ"ל לא יאמרו שם ברכת מעין שבע. כמו שכתב בקונטרס בעניני הקורונה מאת הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א. ובכלל, רע הדבר מאד שממשיכים במנינים כאלה, ומואסים בבית הכנסת, והרי תפילה בבית הכנסת חשובה מתפילה במנין, ולכן עליהם להודיע לציבור שיבטלו המנינים הללו, ותקובל תפילתם ברצון. 

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"ב

ביום שישי הבא עלינו לטובה, יחול ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום שבת, יחול יום תשעה באב, ומאחר ואין להתענות בשבת (מלבד ביום הכיפורים), לכן התענית נדחית ליום ראשון (ממוצאי שבת הבאה), עשירי באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנה......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"ב), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". שבעה עשר בתמוז חל אתמול, בשבת, ומחמת קדושת השבת התענית נדחית להיום. תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהו......

לקריאת ההלכה


שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

דין סעודה מפסקת בשבת

בכל שנה, בערב תשעה באב, אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, (היא הסעודה שאוכלים לפני תחילת הצום, אחרי חצות היום). וכן אסרו לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת. וישנם כמה פרטי דינים בזה. אולם בשנה זו (תשפ"ב) שתענית תשעה באב תחול ביום ראשון, נמצא ש"ערב תשעה באב" חל ביום השבת,......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה

דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תשפ"ב

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, וכן פסקו הרמב&q......

לקריאת ההלכה