הלכה ליום חמישי כ"ה אייר תשפ"ב 26 במאי 2022

דין מחיאת כף ונקישה על גבי שלחן בשבת וביום טוב

בגמרא במסכת ביצה (דף ל.) אמרו, אין מטפחין ואין מספקין ואין מרקדין בשבת, גזירה שמא יתקן כלי שיר (דף לו:).

וביאור הדברים, כמו שלמדנו בהלכות הקודמות, שגזרו חכמים שלא נגן בכלי שיר בשבת, שמא יבאו לתקן אותם בשבת, על ידי כיוון נכון של המיתרים וכדומה, ולפיכך גזרו על כל השמעת קול בשבת, באופן הדומה לכלי שיר, שאסור לעשות כן בשבת.

ולכן גזרו רבותינו, שלא למחוא כפיים בשבת, וכן שלא לרקוד בשבת (כפי שנבאר), וכמו כן אסור להכות בשבת על גבי השלחן לפי קצב הנגינה. שכל זה בכלל הגזירה שלא להשמיע קול בשבת וביום טוב.

וכבר כתבנו שעיקר החשש של רבותינו, שמא יבאו לתקן כלי שיר, נראה שהוא שייך גם בזמן הזה. שרגילים המנגנים לתקן את כלי השיר תוך כדי נגינתם, בכיוון כלי הנגינה וכדומה.

ואמנם התוספות כתבו, שבזמנינו לא שייך כל כך טעם הגזירה, ולפיכך, בזמנינו נוהגים להקל בדבר. והאריכו הפוסקים בענין זה, האם נאמר שהואיל ובטל טעם הגזירה, שוב אין לנו לחוש לגזירה זו או לא. (ויש שכתבו, שאף שבזמנינו נוהגים לכוין את כלי הנגינה, מכל מקום הגזירה היתה שמא יבא לייצר מחדש כלי שיר, וזה אינו שייך כל כך בזמנינו).

ולהלכה, הרמב"ם (פכ"ג משבת) ומרן השלחן ערוך (סימן שלט) פסקו, שאסור להכות כף אל כף בשבת. גזירה שמא יתקן כלי שיר. והרמ"א בהגהתו כתב על זה, שבזמנינו יש מיקלים בדבר, והטעם שאין אנו מוחים על כך, משום שמוטב להניחם שוגגים משיהיו מזידים. כלומר, הואיל ובלאו הכי נראה שאותם הנוהגים להקל בזה אינם שומעים לנו לאסור את הדבר, מוטב להחריש, ולא למחות על כך. והוסיף עוד טעם להקל בזה, על פי דברי התוספות, שבזמנינו לא שייך טעם הגזירה, ולכן יש להקל בדבר. (ולכן יש מהאשכנזים, וכן שליחי ציבור מעולי מרוקו, שנהגו להקל בדבר, בהסתמכם על דברי התוספות).

ואף אותם שנהגו להקל בדבר, ושכתב הרמ"א שלא למחות בידם, היינו דוקא בהכאת כף אל כף, אבל בניגון בכלי שיר ממש, כתבו הפוסקים (שער אפרים סימן לו, ומרן זצ"ל האריך בזה בספרו חזון עובדיה), שאין להקל בזה אלא במחיאת כפיים, אבל ניגון בכלי שיר ממש, כגון משרוקית ופעמון ותוף, אף לדברי התוספות אסור גם בזמן הזה.

ולכן להלכה, יש להחמיר, שלא להכות כף אל כף בשבת. בפרט בארץ ישראל, שכולנו קבלנו עלינו הוראות מרן השלחן ערוך, שהוא רבם של בני ארץ ישראל. ובפרט שכן דעת הרמב"ם, שהוא מרא דאתרא בכל גלילותינו.

ולסיכום: אין להכות כף אל כף בשבת. וכן אין להכות על פי קצב השירה על גבי השלחן בשבת. אבל לעשות כן בשינוי, להכות כף אל כף, באופן שעושה שמכה בכף ידו האחת, על גב ידו השנייה, או מכה על השלחן בגב ידו, שאין דרך לעשות כן ביום חול, מותר.

שאלות ותשובות על ההלכה

כבוד הרב,
ומה לגבי לעשות קצב עם הרגל בזמן שהוא מפייט? זה מותר? כ"ז אדר תשפ"ב / 28 בפברואר 2022

אם הוא משמיע על ידי כן קול, אסור, אם לא, מותר. 

שלום וברכה
לגבי ניגון בשבת
האם מותר לתופף לפי הקצב אבל רק ביד אחת לא עם שתיהם במקביל? כ"ט שבט תשפ"ב / 31 בינואר 2022

אסור להכות אפילו ביד אחת בשבת על גבי השלחן וכדומה. רק בשינוי, לדוגמא, בגב היד, מותר.

לגבי ניגון בשבת, האם מותר לעשות ביטבוקס? (זה חיקוי רק על ידי הפה של תופים וכו' , ועושים את זה כדי לתת קצב) ט"ו שבט תשע"ח / 31 בינואר 2018

מותר

איזה כלי הוא יתקן בשבת, אם רק מוחא כף אל כף? י"ב סיון תשע"ב / 2 ביוני 2012

הכוונה היא, שגזרו על השמעת קול באופן כללי, כל קול שאינו מן הפה. ובכלל זה מחיאת כפיים. וטעם הגזירה, שמתוך כך שישמיעו קול זמרה, יבאו לנגן בכלי נגינה ולתקנם. כפי שכתבנו.

8 ההלכות הפופולריות

שבת זכור – דרשה מיוחדת

"זכור את אשר עשה לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה (תשפ"ה), נקרא בפרשת תצווה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרש......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ה

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שחזרנו וקראנו לא מזמן גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, הי......

לקריאת ההלכה

פרשת בא

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל נאמר בפרשת השבוע, כאשר עמד משה ודיבר עם פרעה מלך מצרים: "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, כֹּה אָמַר ה', כַּחֲצֹת הַלַּיְלָה אֲנִי יוֹצֵא בְּתוֹךְ מִצְרָיִם, וּמֵת כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכוֹר פַּרְעֹה הַיֹּשֵׁב עַל כִּסְאוֹ ע......

לקריאת ההלכה

כלי פסח - המשך

ביארנו, שיש להשתמש בפסח בכלים שלא נבלע בהם חמץ, כלומר,כלים חדשים (או מיוחדים לפסח), או כלים שהוכשרו לפסח. ובדרך כלל דרך ההכשר של הכלי הוא כדרך השימוש בו. צלחות וקערות ממתכת או פלסטיק, ששמים בהן מאכלים חמים, אבל לא משתמשים בהן ככלי ראשון ממש, דהיינו שהדרך היא שכששמים בהן מאכל, יוצקים אותו לתוכן מת......

לקריאת ההלכה


כלי פסח – הכנה לפסח

בימים הללו, שאנו עומדים בסמוך לחג הפסח, נהגו בכל תפוצות ישראל, ובפרט הנשים, לנקות את הבתים היטב היטב מכל חשש חמץ, ויש בזה שתי מעלות. המעלה הראשונה, שעל ידי הזהירות המופלגת בנקיון הבית, יצאו מחשש של חמץ ממש, ומעלה נוספת, שעל ידי זה יגיעו לחג הפסח לחוג אותו בשמחה, כשהבית ערוך ומוכן לכבוד החג. ומלב......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קַדֵּשׁ וּרְחַץ, כַּרְפַּס, יַחַץ, מגִּיד, רַחְצָה, מוֹצִיא מַצָּה, מָרוֹר, כּוֹרֵךְ, שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ, צָפוּן, בָּרֵךְ, הַלֵּל, נִרְצָה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מק......

לקריאת ההלכה

החמץ בפסח – שנת התשפ"ה

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבימים הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. מהות החימוץ......

לקריאת ההלכה