בגמרא במסכת ביצה (דף ל.) אמרו, אין מטפחין ואין מספקין ואין מרקדין בשבת, גזירה שמא יתקן כלי שיר (דף לו:).
וביאור הדברים, כמו שלמדנו בהלכות הקודמות, שגזרו חכמים שלא נגן בכלי שיר בשבת, שמא יבאו לתקן אותם בשבת, על ידי כיוון נכון של המיתרים וכדומה, ולפיכך גזרו על כל השמעת קול בשבת, באופן הדומה לכלי שיר, שאסור לעשות כן בשבת.
ולכן גזרו רבותינו, שלא למחוא כפיים בשבת, וכן שלא לרקוד בשבת (כפי שנבאר), וכמו כן אסור להכות בשבת על גבי השלחן לפי קצב הנגינה. שכל זה בכלל הגזירה שלא להשמיע קול בשבת וביום טוב.
וכבר כתבנו שעיקר החשש של רבותינו, שמא יבאו לתקן כלי שיר, נראה שהוא שייך גם בזמן הזה. שרגילים המנגנים לתקן את כלי השיר תוך כדי נגינתם, בכיוון כלי הנגינה וכדומה.
ואמנם התוספות כתבו, שבזמנינו לא שייך כל כך טעם הגזירה, ולפיכך, בזמנינו נוהגים להקל בדבר. והאריכו הפוסקים בענין זה, האם נאמר שהואיל ובטל טעם הגזירה, שוב אין לנו לחוש לגזירה זו או לא. (ויש שכתבו, שאף שבזמנינו נוהגים לכוין את כלי הנגינה, מכל מקום הגזירה היתה שמא יבא לייצר מחדש כלי שיר, וזה אינו שייך כל כך בזמנינו).
ולהלכה, הרמב"ם (פכ"ג משבת) ומרן השלחן ערוך (סימן שלט) פסקו, שאסור להכות כף אל כף בשבת. גזירה שמא יתקן כלי שיר. והרמ"א בהגהתו כתב על זה, שבזמנינו יש מיקלים בדבר, והטעם שאין אנו מוחים על כך, משום שמוטב להניחם שוגגים משיהיו מזידים. כלומר, הואיל ובלאו הכי נראה שאותם הנוהגים להקל בזה אינם שומעים לנו לאסור את הדבר, מוטב להחריש, ולא למחות על כך. והוסיף עוד טעם להקל בזה, על פי דברי התוספות, שבזמנינו לא שייך טעם הגזירה, ולכן יש להקל בדבר. (ולכן יש מהאשכנזים, וכן שליחי ציבור מעולי מרוקו, שנהגו להקל בדבר, בהסתמכם על דברי התוספות).
ואף אותם שנהגו להקל בדבר, ושכתב הרמ"א שלא למחות בידם, היינו דוקא בהכאת כף אל כף, אבל בניגון בכלי שיר ממש, כתבו הפוסקים (שער אפרים סימן לו, ומרן זצ"ל האריך בזה בספרו חזון עובדיה), שאין להקל בזה אלא במחיאת כפיים, אבל ניגון בכלי שיר ממש, כגון משרוקית ופעמון ותוף, אף לדברי התוספות אסור גם בזמן הזה.
ולכן להלכה, יש להחמיר, שלא להכות כף אל כף בשבת. בפרט בארץ ישראל, שכולנו קבלנו עלינו הוראות מרן השלחן ערוך, שהוא רבם של בני ארץ ישראל. ובפרט שכן דעת הרמב"ם, שהוא מרא דאתרא בכל גלילותינו.
ולסיכום: אין להכות כף אל כף בשבת. וכן אין להכות על פי קצב השירה על גבי השלחן בשבת. אבל לעשות כן בשינוי, להכות כף אל כף, באופן שעושה שמכה בכף ידו האחת, על גב ידו השנייה, או מכה על השלחן בגב ידו, שאין דרך לעשות כן ביום חול, מותר.