הלכה ליום רביעי ט' סיון תשפ"ב 8 ביוני 2022

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

נסים חי בן דוד ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

המשפחה

כובש כבשים בשבת

שאלה: האם מותר להכין בשבת "כבושים", כלומר, לשים מלפפונים במי מלח או בחומץ וכדומה?

תשובה: בגמרא במסכת חולין (צז:) אמרו, "כבוש הרי הוא כמבושל", כלומר, כל דבר כבוש, כלומר, מאכל ששהה שיעור זמן מסויים במי מלח או חומץ וכדומה, דינו כמו שנתבשל. ולפיכך, אם כבשו דבר האסור באכילה, יחד עם מאכלים אחרים המותרים באכילה, כל התערובת אסורה באכילה, כדין מאכלים שנתבשלו יחד. משום שבפעולת הכבישה עוברים הטעמים ממאכל אחד למשנהו, וכל התערובת מלאה בטעם איסור.

ומכאן לכאורה, נראה שהוא הדין לענין שבת, שכשם שאסור לבשל בשבת, כמו כן יהיה אסור לכבוש כבשים בשבת.

"כבוש כמבושל" לענין שבת
אולם באמת שלדעת הרמב"ם (פכ"ב ה"י) ועוד מגדולי הפוסקים, לא אמרו רבותינו "כבוש כמבושל", אלא לגבי דיני איסור והיתר, כגון מאכל חלב (גבינה) שנכבש יחד עם בשר, שדינם כדין מאכל חלב ומאכל בשר שנתבשלו יחדיו, שכל התבשיל אסור, אבל לענין מלאכות שבת, אין דין כבישה כדין בישול, שלא אסרה התורה אלא בישול באש וכיוצא בה, והכבישה אינה בכלל זה. (וכן האריך בזה מרן זצ"ל בספר חזון עובדיה על הלכות שבת, חלק רביעי עמוד תמח).

ומכל מקום לכל הדעות, אסור לכבוש בשבת כבשים, כלומר "לעשות כבושים" בשבת, ואף לסברת האומרים שאין בדבר איסור מן התורה, מכל מקום מדברי חז"ל בודאי שיש איסור בדבר, וכשם שאומרים "כבוש כמבושל" לגבי דיני איסור והיתר, כן הדין לענין מלאכת שבת.

ולפיכך אסור בהחלט לכבוש בשבת מלפפונים, חצילים, זיתים, עגבניות ירוקות וכדומה, משום שכבוש הרי הוא כמבושל.

שאלות ותשובות על ההלכה

האם הדין כבוש כמבושל לגבי שבת הוא גם כן שאין בזה בישול אחד בישול ואז יהיה מותר לשים דבר יבש שהוא רק כבוש על הפלטה? כ"ג שבט תשע"ח / 8 בפברואר 2018

מאחר ואיסור כבישת כבשים בשבת הוא איסור מדרבנן, ואילו איסור בישול ממש הוא מן התורה, אם כן יש איסור בבישול אחרי כבישה.

אם אני רוצה להכשיר עלי חסה בשבת ע"י נתינתם במים ומלח. האם זה נחשב ככובש כבשים? ו' שבט תשע"ז / 2 בפברואר 2017

אין בזה איסור מצד כובש כבשים, אבל אין זה מכשיר כלל ועיקר את העלים, ואסור לאכול עלי חסה שלא גודלו באופן מיוחד ללא תולעים. וכבר הוכיח מרן זצ"ל שהדבר בלתי אפשרי לנקות עלי חסה מתולעים, אלא אם קונים עלים מגידול מיוחד, כמו של "גוש קטיף".

האם אפשר לתת חילבה בצלחת מרק חם כלי שלישי (מצקת כלי שני) והחילבה הוכנה מאתמול כבוש כמבושל לצורך עונג שבת, או  שחייב להמתין עד שהמרק יהיה פושר? כ"ח אייר תשע"ב / 20 במאי 2012

אפשר להקל בזה.

האם אין פה עניין שכבוש הוא רק לאחר 24 שעות, ואם הוא עושה זאת בשבת אז הוא לא מגיע לידי כך? כ"ב אייר תשע"ב / 14 במאי 2012

המבשל בשבת, חייב משום חילול שבת. והמבשל בשבת, היינו שמניח את התבשיל על גבי האש, אף על פי שהתבשיל הולך ומתבשל לאט לאט, מכל מקום חייב. כיון שכך היא מלאכת הבישול. והוא הדין לכובש כבשים, שכיון שכובש את הכבשים, אף על פי שאינם נכבשים מיד, מכל מקום הדבר אסור.

בהלכה האחרונה, התייחסנו לעיניין כבוש כמבושל בשבת. השאלה שלי האם באופן ששמתי את המלח במים שבסיר לפני כניסת השבת ובליל שבת שמתי את הירקות לצורך כבישתם האם דבר זה מותר מן הדין או שבכל אופן הדבר אסור?
  כ"ב אייר תשע"ב / 14 במאי 2012

נתינת ירקות בכלי על מנת לכבשם, אסורה בהחלט, אף על פי שהתערובת לתיבול וכבישה הוכנה מערב שבת.

8 ההלכות הפופולריות

שבת זכור – דרשה מיוחדת

"זכור את אשר עשה לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה (תשפ"ה), נקרא בפרשת תצווה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרש......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ה

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שחזרנו וקראנו לא מזמן גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, הי......

לקריאת ההלכה

פרשת בא

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל נאמר בפרשת השבוע, כאשר עמד משה ודיבר עם פרעה מלך מצרים: "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, כֹּה אָמַר ה', כַּחֲצֹת הַלַּיְלָה אֲנִי יוֹצֵא בְּתוֹךְ מִצְרָיִם, וּמֵת כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכוֹר פַּרְעֹה הַיֹּשֵׁב עַל כִּסְאוֹ ע......

לקריאת ההלכה

כלי פסח - המשך

ביארנו, שיש להשתמש בפסח בכלים שלא נבלע בהם חמץ, כלומר,כלים חדשים (או מיוחדים לפסח), או כלים שהוכשרו לפסח. ובדרך כלל דרך ההכשר של הכלי הוא כדרך השימוש בו. צלחות וקערות ממתכת או פלסטיק, ששמים בהן מאכלים חמים, אבל לא משתמשים בהן ככלי ראשון ממש, דהיינו שהדרך היא שכששמים בהן מאכל, יוצקים אותו לתוכן מת......

לקריאת ההלכה


כלי פסח – הכנה לפסח

בימים הללו, שאנו עומדים בסמוך לחג הפסח, נהגו בכל תפוצות ישראל, ובפרט הנשים, לנקות את הבתים היטב היטב מכל חשש חמץ, ויש בזה שתי מעלות. המעלה הראשונה, שעל ידי הזהירות המופלגת בנקיון הבית, יצאו מחשש של חמץ ממש, ומעלה נוספת, שעל ידי זה יגיעו לחג הפסח לחוג אותו בשמחה, כשהבית ערוך ומוכן לכבוד החג. ומלב......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קַדֵּשׁ וּרְחַץ, כַּרְפַּס, יַחַץ, מגִּיד, רַחְצָה, מוֹצִיא מַצָּה, מָרוֹר, כּוֹרֵךְ, שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ, צָפוּן, בָּרֵךְ, הַלֵּל, נִרְצָה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מק......

לקריאת ההלכה

החמץ בפסח – שנת התשפ"ה

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבימים הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. מהות החימוץ......

לקריאת ההלכה