הלכה ליום שלישי ה' תמוז תשפ"ה 1 ביולי 2025

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

שלום ז"ל בן סוליקה, חיים ז"ל בן חנה, וחנה ז"ל בת מסעודה.

וגם לרפואת חן תחיה בת רחל, אסתר בת מסעודה, דניאל בן ברוריה ושחר לב בן שני.

הוקדש על ידי

יצחק ורחל כהן

הבורר בשבת באופן אסור, אם מותר לאכול ממה שנברר

שאלה: אדם שברר בשבת באופן אסור, כגון שהיתה מונחת לפניו קערת אגוזים וקליפות, והוא הוציא את כל הקליפות מהקערה, ונותרו רק אגוזים. האם מותר לאכול מן האגוזים הללו בשבת?

תשובה: ביארנו כבר לפני מספר שבועות, שאסור לברור בשבת "פסולת מתוך אוכל", אלא רק "אוכל מתוך פסולת". וכן ביארנו שמותר לעשות כן רק אם עושה כן בידיו  (ולא על ידי כלי מיוחד), וכן צריך שתהיה הברירה על מנת לאכול מיד את האוכל, ולא לאחר חצי שעה.

הטעמים לאסור לאכול מן האגוזים
נמצא אם כן, בנדון השאלה, שהיו קליפות ואגוזים מעורבים יחד, ובא אדם והוציא את הקליפות, הרי שברר את ה"פסולת" מן ה"אוכל", ועבר על איסור תורה מצד מלאכת "בורר" בשבת.

ובהלכה הקודמת הזכרנו את דברי מרן השלחן ערוך והרמ"א  (בתחילת סימן שיח), שאסור ליהנות מדבר שנעשה באיסור בשבת. וכגון, מאכל שבושל בשבת, אסור לאנשים אחרים לאכול ממנו בשבת. וזה שבישל בעצמו, אסור לו לאכול מאותו המאכל לעולם.

ואם כן נראה גם בנדון השאלה, שמכיון שנעשה כאן איסור "בורר" בשבת, אסור לאכול מן האגוזים עד מוצאי שבת. וזה שברר בעצמו את האגוזים, אסור לו לאכול מהם לעולם.

הטעמים להקל בדבר
ומרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל האריך בנדון זה, והביא דברי הגאון רבי יוסף חיים בספר רב פעלים שאסר לאכול מן האגוזים בשבת. אולם דן בכמה סברות להקל בדבר, משום שכאן, עצם האיסור לא הועיל כלל, שהרי אותו אדם שעבר על מלאכת בורר, יכול היה לעשות את הדבר בהיתר, שהיה מוציא את האגוזים מן הקליפות (כלומר, בורר את ה"אוכל" מן ה"פסולת", ולא להיפך) וכך לא היה נעשה איסור כלל.

ואם כן במקרה שלנו, מעשה האיסור לא הועיל כלל. ואין זה דומה למאכל שנתבשל בשבת, שאין אפשרות לבשלו בהיתר, ונמצא שעצם האיסור עשה את המאכל מבושל. שהרי כאן מעשה האיסור לא הועיל במאומה. וזה שאוכל מן האגוזים אינו "נהנה ממעשה שבת" במלא מובן המילה.

ולאחר שדן בזה בדברי הפוסקים, הביא את דברי הגאון רבי אליעזר יהודה ולדנברג ז"ל, בשו"ת ציץ אליעזר, שכתב שיש להקל בדבר, באופן שיחזרו לערבב יחד את הקליפות עם האגוזים, ואחר כך יוכלו לקחת את האגוזים מבין הקליפות. ועל ידי כך, אין כאן הנאה כלל ממעשה האסור בשבת, ללא ספק. ואף על פי שהגאון רבי יוסף חיים החמיר בדבר, מכל מקום להלכה העלו להקל בזה.

ולכן לסיכום: אגוזים שהיו מעורבים עם קליפות. ובא אדם וברר את הקליפות מבין האגוזים. דבר שאסור לעשותו בשבת. ואחר כך חזרו ועירבו את הקליפות עם האגוזים. מותר לאכול מן האגוזים בשבת, כיום שאין כאן הנאה כלל מעשה האסור בשבת.

8 ההלכות הפופולריות

שבת זכור – דרשה מיוחדת

"זכור את אשר עשה לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה (תשפ"ה), נקרא בפרשת תצווה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרש......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ה

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שחזרנו וקראנו לא מזמן גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, הי......

לקריאת ההלכה

פרשת בא

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל נאמר בפרשת השבוע, כאשר עמד משה ודיבר עם פרעה מלך מצרים: "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, כֹּה אָמַר ה', כַּחֲצֹת הַלַּיְלָה אֲנִי יוֹצֵא בְּתוֹךְ מִצְרָיִם, וּמֵת כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכוֹר פַּרְעֹה הַיֹּשֵׁב עַל כִּסְאוֹ ע......

לקריאת ההלכה

כלי פסח - המשך

ביארנו, שיש להשתמש בפסח בכלים שלא נבלע בהם חמץ, כלומר,כלים חדשים (או מיוחדים לפסח), או כלים שהוכשרו לפסח. ובדרך כלל דרך ההכשר של הכלי הוא כדרך השימוש בו. צלחות וקערות ממתכת או פלסטיק, ששמים בהן מאכלים חמים, אבל לא משתמשים בהן ככלי ראשון ממש, דהיינו שהדרך היא שכששמים בהן מאכל, יוצקים אותו לתוכן מת......

לקריאת ההלכה


כלי פסח – הכנה לפסח

בימים הללו, שאנו עומדים בסמוך לחג הפסח, נהגו בכל תפוצות ישראל, ובפרט הנשים, לנקות את הבתים היטב היטב מכל חשש חמץ, ויש בזה שתי מעלות. המעלה הראשונה, שעל ידי הזהירות המופלגת בנקיון הבית, יצאו מחשש של חמץ ממש, ומעלה נוספת, שעל ידי זה יגיעו לחג הפסח לחוג אותו בשמחה, כשהבית ערוך ומוכן לכבוד החג. ומלב......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קַדֵּשׁ וּרְחַץ, כַּרְפַּס, יַחַץ, מגִּיד, רַחְצָה, מוֹצִיא מַצָּה, מָרוֹר, כּוֹרֵךְ, שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ, צָפוּן, בָּרֵךְ, הַלֵּל, נִרְצָה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מק......

לקריאת ההלכה

החמץ בפסח – שנת התשפ"ה

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבימים הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. מהות החימוץ......

לקריאת ההלכה