הלכה ליום שני ד' תמוז תשפ"ה 30 ביוני 2025

מאכלים שהובאו לבסיס צבאי בשבת

שאלה מחייל צה"ל: בבסיס שבו אנו מוצבים, אין מטבח. ובשבת הובאו לבסיס מאכלים שונים על ידי רכב צבאי. כל המאכלים בושלו לפני שבת, ובבואם לבסיס הונחו על גבי פלאטה חשמלית, כדי שישארו חמים. האם מותר לאכול ממאכלים אלה?

תשובה: סיבת השאלה, לפי ההלכה הפסוקה בידינו, שאם אדם בישל מאכל בעצם יום השבת, אסור לו לאכול מאותו המאכל לעולם. ולאנשים אחרים מותר לאכול מאותו מאכל רק במוצאי שבת. כמו שפסק מרן בשלחן ערוך (סימן שיח).

הנאה מחילול שבת
ובנדון השאלה שלפנינו, אף על פי שהמאכל התבשל מערב שבת, מכל מקום הסיעוהו בעצם יום השבת במכונית. וכבר כתב הרמ"א (בהגהתו על השלחן ערוך שם), שלא רק במקרה שבישלו את המאכל בשבת אסור לאכלו, אלא הוא הדין בכל שאר מלאכות השבת, שאסור ליהנות מעשייתם ביום השבת כלל. ולכן, אם יהודי קטף פירות מן העץ בשבת, אסור לאחרים לאכול מאותם הפירות עד למוצאי שבת. וכן כל כיוצא בזה.

ואם כן הוא הדין בנדון שאלתינו, כאשר עצם הבאת המאכלים לבסיס נעשתה על ידי חילול שבת, בנסיעה במכונית, הרי שלכאורה יש לאסור לאכול מן המאכלים עד למוצאי שבת. ועד אז יסתפקו החיילים באכילת מזון משומר וכדומה, שלא הובא אליהם באיסור.

אותם שהביאו את המאכלים, נחשבים שוגגים
ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל נשאל בנדון זה (ותשובתו נדפסה בספר חזון עובדיה חלק רביעי עמוד תכז), וכתב, שמכיון שיש לשער, שזה שהביא את המאכלים לבסיס חשב בטעות שאין בדבר איסור, משום שקיימת השקפה בעיני כמה בני אדם שאינם בקיאים בהלכה, כאילו בצבא, המצב הוא תמיד כמו מצב מלחמה, ולכן יש פיקוח נפש בדבר, ומותר להסיע מאכלים לחיילים (דבר שאמנם יתכן שיקרה במצבים מסויימים).

ולפיכך נראה שאין דינו של זה שהביא את המאכלים כדין "מזיד", כלומר, כדין אדם שעשה כן בכוונה תחילה לחלל את השבת. אלא יש לדונו כ"שוגג", כלומר, כאדם שעשה כן בטעות. ובאופן שנעשה מעשה כמו זה, בשוגג, על ידי חילול שבת, לדעת הרבה פוסקים אין לאסור לאכול מן המאכל עד למוצאי שבת. ובפרט במקום צורך גדול. (וכמו שכתב המשנה ברורה).

ומטעם זה, ומטעמים נוספים, כתב מרן הרב זצ"ל, שיש להקל בדבר בדיעבד, ויוכלו החיילים לאכול ממה שהוגש לפניהם.

וכן הגאון רבי יוסף שלום אלישיב זצ"ל, בספר קובץ תשובות (סימן כד) כתב, שמכיון שלא נעשה מעשה איסור בגוף המאכל, כלומר, לא המאכל עצמו בושל בשבת, אלא רק מעשה צדדי גרם לכך שהמאכל יגיע לבסיס, יש להתיר לאכלו בשעת הדחק. (ומרן זצ"ל האריך לדון בסברא זו).

וכתב עוד, שאפילו אם נאמר שיש לאסור לאכול מן המאכלים, מכל מקום, חייל שמרגיש בעצמו שאם לא יאכל מן המאכלים תגרם לו חולשה, ועל ידי כך לא יוכל להערך כראוי למשימתו, מותר לו לאכול מן המאכלים הללו, כיון שעצם האיסור לאכול ממאכל שנעשה בו איסור, אינו מן התורה, אלא מדרבנן, ובאופן כזה יש להקל.

וסיים מרן הרב זצ"ל, שאף שיש להקל בדבר, מכל מקום יש להשפיע שמכאן ולהבא, תדאג הרבנות הצבאית למאכלים חמים ללא צורך בחילול שבת, אלא מערב שבת יכינו מאכלים כדי הצורך, ויניחום על גבי פלאטה חשמלית, כפי שנעשה בבסיסים הגדולים.

ולסיכום: מאכלים שבושלו לפני שבת, והובאו לבסיס צבאי בעצם יום השבת, אף על פי שאסור היה להביאם לבסיס, מכל מקום מותר לחיילים לאכול מאותם המאכלים בשבת. ומכאן ולהבא ידאגו לתקן את המעוות, ויביאו אליהם את המאכלים לפני כניסת השבת.

שאלות ותשובות על ההלכה

האם יש אפשרות לסמוך על הדבר במקרים של נוהל שגרה? למשל חיילים בעמדה שמקבלים את האוכל מרכב הסיור בדרך קבע? ו' אדר תשע"ב / 29 בפברואר 2012

כבר כתבנו שבימים כתיקונים אין לנהוג כן, וכל השאלה היתה כאשר בפועל כבר נעשה הדבר, שאז החייל יוכל לסמוך על סברות המיקלים.

מה הדין במקרה שהרכב נוסע בכל מקרה למוצב (כגון רכב בט"ש שעובר בין המוצבים לצורכי בטחון) האם מותר להוסיף לו מאכלים עבור אנשי המוצב? כ"ז שבט תשע"ב / 20 בפברואר 2012

גם באופן שבלאו הכי יש רכב שנוסע לבסיס, בדרך כלל אסור להכניס לתוכו את המאכלים, מחמת כמה טעמים, ובהם, שעל ידי כך מוציאים מרשות לרשות את המאכלים, ואף על פי שגם הרכב יוצא עם כל צרכי הבטחון, מכל מקום אסור להוסיף בשיעור ההוצאה בשבת.
 
בברכת התורה,
הלכה יומית.

מנסיוני בצבא, הרבה פעמים הרכב שמביא את האוכל הוא רכב מבצעי, כלומר רכב שנמצא באמצע פעילות או סיור והלכתיתי אין בעיה שיסע, כך אולי ניתן לפתור את הבעיה הנ"ל? כ"ז שבט תשע"ב / 20 בפברואר 2012

גם באופן שמדובר ברכב מבצעי, יש טעמים רבים לאסור. ועיקר הטעם, מכיון שעל ידי הרכב מוציאים את המאכל מרשות לרשות, כי בשטחי הבסיסים בדרך כלל אין עירוב, ואסור להוסיך בשיעור ההוצאה, גם כאשר בלאו הכי מוציאים חפצים לצרכי פקוח נפש.

8 ההלכות הפופולריות

שבת זכור – דרשה מיוחדת

"זכור את אשר עשה לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה (תשפ"ה), נקרא בפרשת תצווה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרש......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ה

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שחזרנו וקראנו לא מזמן גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, הי......

לקריאת ההלכה

פרשת בא

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל נאמר בפרשת השבוע, כאשר עמד משה ודיבר עם פרעה מלך מצרים: "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, כֹּה אָמַר ה', כַּחֲצֹת הַלַּיְלָה אֲנִי יוֹצֵא בְּתוֹךְ מִצְרָיִם, וּמֵת כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכוֹר פַּרְעֹה הַיֹּשֵׁב עַל כִּסְאוֹ ע......

לקריאת ההלכה

כלי פסח - המשך

ביארנו, שיש להשתמש בפסח בכלים שלא נבלע בהם חמץ, כלומר,כלים חדשים (או מיוחדים לפסח), או כלים שהוכשרו לפסח. ובדרך כלל דרך ההכשר של הכלי הוא כדרך השימוש בו. צלחות וקערות ממתכת או פלסטיק, ששמים בהן מאכלים חמים, אבל לא משתמשים בהן ככלי ראשון ממש, דהיינו שהדרך היא שכששמים בהן מאכל, יוצקים אותו לתוכן מת......

לקריאת ההלכה


כלי פסח – הכנה לפסח

בימים הללו, שאנו עומדים בסמוך לחג הפסח, נהגו בכל תפוצות ישראל, ובפרט הנשים, לנקות את הבתים היטב היטב מכל חשש חמץ, ויש בזה שתי מעלות. המעלה הראשונה, שעל ידי הזהירות המופלגת בנקיון הבית, יצאו מחשש של חמץ ממש, ומעלה נוספת, שעל ידי זה יגיעו לחג הפסח לחוג אותו בשמחה, כשהבית ערוך ומוכן לכבוד החג. ומלב......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קַדֵּשׁ וּרְחַץ, כַּרְפַּס, יַחַץ, מגִּיד, רַחְצָה, מוֹצִיא מַצָּה, מָרוֹר, כּוֹרֵךְ, שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ, צָפוּן, בָּרֵךְ, הַלֵּל, נִרְצָה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מק......

לקריאת ההלכה

החמץ בפסח – שנת התשפ"ה

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבימים הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. מהות החימוץ......

לקריאת ההלכה