הלכה ליום ראשון כ"ז כסלו תשפ"א 13 בדצמבר 2020

אמירת ההלל בחנוכה ובראש חודש

חיוב אמירת הלל בברכה בימי החנוכה
בכל יום משמונת ימי החנוכה בתפלת שחרית גומרים את ההלל, ומברכים על ההלל לפניו ולאחריו כפי שמודפס בסידורים. ואף למנהג הספרדים, שאין אנו מברכים על ההלל בראש חודש, מכל מקום בימי החנוכה שאמירת ההלל היא מן הדין ממש, ולא בתורת מנהג בלבד, יש לברך עליו כדין שאר המצוות. ומובן שגם בימי ראש חודש טבת החלים בתוך ימי החנוכה, (ובשנה זו, התשפ"א, יחול יום ראש חודש טבת ביום רביעי הבא עלינו לטובה), יש לברך על קריאת ההלל כדין שאר ימי החנוכה. (שלחן ערוך סימן תרפג).

דין הנשים באמירת ההלל

הטעם לפטור את הנשים מאמירת ההלל
ולענין חיוב נשים באמירת ההלל. הנה לכאורה נראה שהנשים פטורות לגמרי מאמירת ההלל בימי החנוכה, שהרי נשים פטורות מכל מצות עשה שהזמן גרמא, (מצות עשה שהזמן גרמא, היא כל מצוה שהיא ב"קום ועשה", ולא ב"שב ואל תעשה", וכן שהזמן גורם לחיובה, כלומר שאינה שייכת אלא בזמן מסויים. כגון מצות לולב, שהיא בקום עשה, והיא תלויה בזמן, שרק בימי הסוכות חייבים בנטילת לולב). ואם כן נראה שגם ממצות אמירת ההלל בימי החנוכה הנשים פטורות.

הטעם לחייב את הנשים באמירת ההלל
אולם יש מקום לחייב את הנשים באמירת ההלל, כשם שהן מחוייבות באמירת ההלל בליל פסח. והטעם שנשים מחוייבות באמירת ההלל בליל פסח, הוא משום ש"אף הן היו באותו הנס", כלומר, מכיון שההלל נתקן כדי להודות לאל על הנסים שעשה לאבותינו, ואף לנשים נעשו אותם הנסים, לכן אין שום טעם לפוטרן מאמירת ההלל. וכשם שהן מחוייבות בשתיית ארבע כוסות. ואף לגבי מצות הדלקת נרות חנוכה, אמרו בגמרא (במסכת שבת דף כג.) שנשים חייבות בהדלקת נרות חנוכה הואיל ואף הן היו באותו הנס של חנוכה. ולפי זה נראה שגם באמירת ההלל בימי החנוכה הן מחוייבות.

החילוק בין הלל בליל פסח להלל בחנוכה
אלא שמדברי הרמב"ם ועוד מרבותינו הראשונים מבואר שנשים פטורות מאמירת ההלל בימי החנוכה. וביאר מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל (בספר חזון עובדיה על חנוכה עמו ריד), שיש חילוק בין חיוב אמירת ההלל בליל פסח, לבין חיוב אמירת ההלל בימי החנוכה. משום שבאופן עקרוני, רצו רבותינו לפטור את הנשים ממצות אמירת ההלל, הואיל וכל תקנות חז"ל הן בדומה למצות שנצטוינו מן התורה. והואיל והתורה פטרה את הנשים מאמירת הלל, גם רבותינו רצו לפטרן ממצוה זו. אלא שבליל פסח, מחמת חיוב שתית ארבע כוסות, הוכרחו רבותינו לחייב את הנשים גם באמירת הלל, היות וכוס רביעי של ליל הסדר יש לשתותה יחד עם אמירת ההלל. (כי מצות ארבע כוסות נתקנה כנגד ארבע מצוות של ליל הסדר, כוס ראשון על מצות הקידוש, כוס שני על מצות ההגדה, כוס שלישי על מצות ברכת המזון, וכוס רביעי על מצות ההלל). והאריך עוד בהסבר הדברים.

ברכה על ההלל לנשים
ולכן אף שחייבו את הנשים בהדלקת נרות חנוכה, משום שאף הן היו באותו הנס, מכל מקום באמירת ההלל נשים פטורות. ולכן גם אשה שלבה נשא אותה בחכמה לומר את ההלל בימי החנוכה, אל לה לברך על אמירתו, היות והיא אינה מצווה באמירתו. וכדין אשה הנוטלת לולב, שאינה מברכת על מצוה זו, אף על פי שיש לה שכר טוב על מעשיה כדין מי שאינו מצווה ועושה.

ולסיכום: חובה לומר הלל בכל יום מימי החנוכה, ויש לגמור את ההלל בברכה. ונשים פטורות מאמירת ההלל, ולכן גם אשה שרוצה לומר הלל, לא תברך על קריאתו.

שאלות ותשובות על ההלכה

האם בראש חודש בחנוכה אומרים הלל שלם כ"ט כסלו תשפ"א / 15 בדצמבר 2020

כן, בראש חודש שחל בחנוכה אומרים הלל שלם בברכה. תבורך מפי עליון,

מתי יש להגיד את ההלל בחנוכה בערב האים בערבית או בהדלקת נרות חנוכה כ"ח כסלו תשפ"א / 14 בדצמבר 2020

מיד לאחר תפילת שחרית. תבורכו,

האם מותר לגרת צדק להביא את אפר אימא [הגויה]לקבורה בארץ?
תודה. כ"ח כסלו תשפ"א / 14 בדצמבר 2020

יותר נכון להמנע מכך, מכמה וכמה טעמים. תבורכו מפי עליון,

האם אומרים הלל ב ב' טבת? ב' טבת תש"פ / 30 בדצמבר 2019

אומרים הלל ביום ב' בטבת, שהוא היום האחרון של חנוכה.

גם יחיד חייב בברכת ההלל? כ"ז כסלו תש"פ / 25 בדצמבר 2019

בודאי, אין זו חובה של ציבור דוקא.

מה הטיעונים בעד ונגד לברך על ההלל בראשי חודשים? ד' שבט תשע"ז / 31 בינואר 2017

קיצור הדברים, בגמרא מסכת סוכה (מד:) אמרו שאין לברך על מנהג חבטת ערבה. ומכאן למד רש"י במחזור ויטרי שאין לברך על ההלל בראש חודש כי אינו אלא מחמת מנהג. וכן פסק הרמב"ם בפי"א מהלכות ברכות. אבל התוספות במסכת סוכה (שם) כתבו בשם רבינו תם שיש לברך על ההלל בראש חודש, מפני שאינו דומה מנהג ההלל בראש חודש למנהג חבטת ערבה, כי אמירת הלל הוא מנהג חשוב שראוי לברך עליו. ומרן השלחן ערוך (סימן תכב) פסק כדעת הרמב"ם. שכן מנהג ארץ ישראל וסביבותיה, שלא לברך על ההלל בראש חודש. אבל הרמ"א פסק כרבינו תם, שכן המנהג באשכנז. לפיכך אנחנו שאנו נגררים תמיד אחר הוראות מרן השלחן ערוך, אין אנו מברכים על ההלל בראש חודש. ובפרט שיש בדבר חשש ברכה לבטלה. ואף שיש מהספרדים שנהגו בארצותיהם לברך על ההלל, מכל מקום אחר שעלו לארץ ישראל, פסק מרן זצ"ל בשו"ת יחוה דעת ח"ד (סימן לא) שעליהם לנהוג כדעת מרן. וכמו שכתב בספר מנהגי ארץ ישראל, שגם בבתי הכנסת של החסידים שעלו לארץ ישראל נהגו כמנהג ארץ ישראל וחדלו מלברך על ההלל בראש חודש. ואף שלמעשה אחר כך הפרושים האשכנזים שעלו לארץ המשיכו במנהגם לברך, מכל מקום אנו הספרדים ההולכים תמיד אחר הוראות מרן, עלינו להמנע מברכה זו.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"א

אתמול, ביום שבת קודש, חל ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום ראשון (ממוצאי שבת), יחול יום תשעה באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים שיש לנ......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"א), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים וְהָאֱמֶת וְהַשּׁ......

לקריאת ההלכה


שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

תשעה באב במוצאי שבת – בגדים לתשעה באב

בברייתא במסכת תענית, (דף ל.), מבואר שגזרו רבותינו על חמשה עינויים שחייב כל אדם לנהוג בהם ביום תשעה באב, ואלו הם: אכילה ושתיה, רחיצה, סיכה (שהיו סכין את הגוף בשמן וכדומה), נעילת הסנדל (כלומר, נעילת נעליים העשויים מעור), ותשמיש המטה. ואמרו רבותינו (תענית ל ע"ב), כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה......

לקריאת ההלכה

שאלה: האם מותר לאכול דגים בחלב או בחמאה

תשובה: שנינו במסכת חולין (דף קג:) כל בשר אסור לבשל בחלב, חוץ מבשר דגים וחגבים. ומבואר אם כן שמעיקר הדין אין בכלל האיסור של בישול ואכילת בשר וחלב, איסור לבשל דגים עם חלב, משום שבשר דגים אינו בכלל "בשר" שאסרה תורה, ואף אינו אסור מגזירת חכמים. אולם מרן הבית יוסף (בסימן פז), כתב, שמכל ......

לקריאת ההלכה

ברכת אשר יצר וברכת המזון

שאלה: בהלכה הקודמת כתבנו, שמי שנתחייב ברכה אחרונה, ולפני שבירך, נכנס לבית הכסא לעשות צרכיו ונתחייב בברכת אשר יצר, עליו לברך ברכת אשר יצר תחילה, ואחר כך יברך ברכה אחרונה על מה שאכל. והשאלה היא, האם דין זה נכון אף לגבי ברכת המזון וברכת על המחיה, או שאינו אלא בברכת בורא נפשות? תשובה: ביארנו, שמי ש......

לקריאת ההלכה