הקורא את המגילה בלילה מברך לפניה שלוש ברכות, בא"י אמ"ה אקב"ו על מקרא מגילה, שעשה ניסים, ושהחיינו, וביום אינו חוזר ומברך שהחיינו, כך פסקו הרמב"ם ומרן השולחן ערוך (סימן תרצ"ב סעיף א').
אבל הרמ"א כתב שצריך לברך שהחיינו גם ביום משום שעיקר קריאתה ביום, וכן מנהג הרבה מאחינו האשכנזים. ומכל מקום מנהגינו כדעת מרן שביום אינו חוזר לברך שהחיינו, משום שברכת שהחיינו של הלילה שייכת גם ליום, וכמו שאנו פוסקים לענין ברכת שהחיינו בסוכות, שאם בירך שהחיינו בעת עשיית הסוכה, אין צריך לחזור ולברך בכניסתו לסוכה (סוכה דף מו.) ומכל מקום כשקורא מגילה לבני ביתו, אף על פי שכבר בירך שהחיינו בבית הכנסת, חוזר לברך גם ברכת שהחיינו להוציא את הנשים בביתו.
מי שיש בידו מגילה כשירה וקוראה יחד עם השליח ציבור, רשאי לברך לעצמו בלחש עם השליח ציבור, ומכל מקום עדיף יותר לשמוע את הברכות מפי השליח ציבור שמכוין להוציא את כל השומעים ידי חובתם, משום שברוב עם הדרת מלך (ברכות נג.).
קריאת המגילה מפי הגר"ע יוסף שליט"א
(כמובן שאין יוצאים ידי חובת קריאת מגילה, משמיעה מהאתר)
