בהלכות הקודמות ביארנו את כללי מלאכת בורר, שצריך שיתקיימו כמה תנאים בכדי להתיר לברור בשבת. והאחד מהם, שיברור על מנת לאכול "לאלתר", כלומר, מיד.
כשם שבמלאכת בורר, למדנו שיש אופנים שמותר לברור בשבת, כמו כן במלאכת "טוחן", יש אופנים שמותר לטחון בשבת, ולמשל, מותר לחתוך ירקות בשבת לסלט.
וכשם שבמלאכת "בורר", אין להקל לברור בשבת אלא אם הדבר נעשה על מנת לאכול "לאלתר", כמו כן גם במלאכת "טוחן", כגון חיתוך סלט ירקות, יש להזהר שתעשה המלאכה "לאלתר". וכמו שפסק הרמ"א (סימן שכא) שהחותך ירק דק דק "על מנת לאכלו לאלתר" מותר. וענין זה יתבאר בעזרת ה' בעתו ובזמנו.
עניני "ברירה" ששייכים בהכנת סלט
המקלף שום או בצל מקליפתו בשבת, וכן אדם שיש לו אשכול עגבניות, שחלק מהן טובות, וחלק מהן מקולקלות, והוא נוטל בידיו רק את העגבניות הטובות, כדי לברור "אוכל מתוך פסולת", וכן כל כיוצא בזה, שמוציא דבר טוב מתוך דבר רע, הרי זה בורר, ואסור לעשות כן אלא אם כוונתו לאכול את הירק או הפרי לאלתר כמו שהזכרנו כמה פעמים.
כמה הוא שיעור "לאלתר" בסמוך לסעודה?
והנה כמה פעמים כתבנו, ששיעור "לאלתר", הינו פחות מחצי שעה. ומכאן עולה השאלה, לגבי אשה המכינה סלט ירקות עבור סעודת שבת, והיא מתחילה לחתוך את הירקות לפני הסעודה, האם מותר לה לעשות כן גם כאשר יאכלו מהסלט רק לאחר יותר מחצי שעה מזמן החיתוך?
דברי הפוסקים ששיעור "לאלתר" הינו מיד ממש
ומרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל האריך בנדון זה, ובראשית דבריו הביא דברי כמה מרבותינו הראשונים, שמשמע מדבריהם שאין להקל לברור בשבת, אלא כשבכוונתו לאכול מיד ממה שהוא בורר כעת. כלומר, כעבור דקה אחת, כדרך אדם שמקלף אגוז, ואוכל ממנו מיד. או, כאשר יושבים אנשים ומסבים לסעודה סביב השלחן, שאז מותר לברור עבור כל המסובים, אף על פי שאין בכוונתם לאכול מיד ממה שבוררים להם, מכל מקום כל זמן הסעודה נחשב "לאלתר". ולכן, בשעה שכבר התחילו בסעודה, מותר להכין סלאט עבור האורחים, או לקלף להם אגוזים וכדומה, משום שהכל הוא בכלל "לאלתר".
ומדבריהם משמע שלפני תחילת הסעודה, אסור לברור או לחתוך סלאט, הואיל ואין זה בכלל שיעור "לאלתר". וכן מבואר בדברי רבינו ירוחם והרמב"ן והראבי"ה ועוד. וכן כתב הריטב"א (שבת עד.) בזו הלשון "שמה שנהגו לברור את האוכל קודם סעודה כדי לאכול בשעת הסעודה, אסור הוא, ואין לעשות כן אלא בשעת אכילה ממש, ושיברור בידו אוכל מתוך פסולת".
דברי הפוסקים שלאלתר אינו מיד ממש
אולם מדברי כמה ראשונים (המרדכי בפרק כלל גדול ובתוספות ר"י הזקן שבת עד.) מבואר, ששיעור "לאלתר" אינו מיד ממש, אלא כל שמתכוין לאכול את מה שבורר "אחר זמן מה", גם זה בכלל בורר לאלתר, ורק אם מתכוין להשאיר את האוכל למשך "כשעה" (כלומר, זמן מה, ולא שעה של ששים דקות), הרי זה בורר לזמן ארוך, שחייב משום חילול שבת.
הדין למעשה
ולמעשה פסק מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל, שאין להקל לברור לצורך סעודה, או לחתוך סלט לצורך סעודה, אלא כאשר עומדים סמוך לסעודה ממש, בתוך חצי שעה בסמוך לסעודה, אבל יש להזהר מאד מאד שלא להתחיל לברור או לחתוך סלט הרבה לפני הסעודה, שהרי יש בדבר איסור תורה משום בורר וטוחן, שלא הותרו אלא כאשר כוונתו לאכול לאלתר, דהיינו שבתוך חצי שעה תתחיל הסעודה. וגם אין להקל בזה אלא כאשר יש צורך לחתוך הרבה סלט וכדומה, שאז יש להתיר החל מחצי שעה קודם הסעודה, אבל אם אין צורך אלא בברירה מועטת, אין להקל אלא דקות אחדות קודם הסעודה בלבד.
וכבר כתב המגן אברהם (סי' שכא ס"ק טו), ועוד הרבה מהפוסקים, שאין להקל בחיתוך סלט או בברירה לצורך סעודה, אלא משעה שיצאו האנשים מבית הכנסת לכיוון הבית, שאז נחשב הדבר "לאלתר", שתיכף עומדים לשבת לסעודה, אבל לא קודם לכן.
ולסיכום: אין להקל בחיתוך סלט או בברירת מאכלים לצורך הסעודה, אלא בתוך שיעור של חצי שעה קודם הסעודה. ואם אין צורך בדבר, כגון שהסלט אינו גדול, אין להקל בזה אלא דקות מועטות קודם הסעודה בלבד.
