הלכה ליום שלישי כ"א חשון תשפ"ג 15 בנובמבר 2022

ברירה בשבת באמצעות כף או מזלג

שאלה: האם מותר לברור בשבת אוכל מתוך פסולת, באמצעות מזלג או כף?

תשובה: בהלכות הקודמות ביארנו את יסודות מלאכת בורר האסורה בשבת. ובכלל מלאכה זו, שאם יש לאדם שני מיני מאכלים מעורבים יחד, אסור לברור את האחד מן השני באמצעות נפה (מסננת). והסברנו שישנם שלשה תנאים, שאם נתקיימו שלושתם, מותר לברור בשבת. ואלו הם:

"אוכל, "ביד", "מיד". כלומר, שלא יברור את הפסולת מן האוכל, אלא רק להיפך, כלומר, יברור את האוכל מן הפסולת. ולדוגמא, אדם שיש לפניו צלחת ובה גרעינים שחורים ולבנים, והוא אינו חפץ אלא בלבנים, הרי השחורים נחשבים עבורו "פסולת", והלבנים "אוכל". ולכן לא יברור, אלא את הלבנים מתוך השחורים, ולא להיפך. וכן לא יברור באמצעות כלי, כגון מסננת, אלא רק באמצעות הידיים. וכן לא יברור על מנת להניח לאחר זמן, אלא בכדי לאכול באופן מיידי.

אסור לברור אוכל מתוך פסולת, אפילו כשעושה כן על מנת לאכול מיד, אם עושה כן על ידי כלי
ומכל האמור מבואר, שאסור לברור על ידי כלי, גם כאשר בורר את האוכל מן הפסולת, ועושה כן על מנת לאכול באופן מיידי. ולפיכך עולה השאלה, האם שימוש בכף או במזלג, נחשב כשימוש בכלי שאסור לברור בו. ולדוגמא, אדם שיש לפניו תבשיל אורז עם עדשים, והוא אינו מעוניין עתה באורז, אלא רק בעדשים, הרי שמותר לו לקחת בידו מהעדשים בכדי לאכלם מיד. והשאלה, האם יש להקל בזה גם כאשר הוא נוטל את העדשים באמצעות המזלג שבידו?

והנה הגאון רבי משה פינשטיין זצ"ל, בשו"ת אגרות משה (או"ח ח"א סי' קכד) כתב, שהדבר תלוי לשם מה הוא משתמש במזלג. שאם השימוש במזלג נעשה בכדי שלא יתלכלכו הידיים, הרי שהמזלג נחשב סך הכל כ"ידא אריכתא" (יד ארוכה) של זה המשתמש בה, ואין זה נחשב לברירה בכלי. אבל אם המזלג מסייע לו במלאכת הברירה, וכגון בדוגמא שלנו, שהעדשים שקועים בינות לגרגרי האורז, והוא חפץ להוציא את העדשים בעדינות על ידי המזלג דוקא, באופן שקשה לעשות כן רק באמצעות הידיים, הרי שהכלי מסייע ממש במלאכת הברירה, ואין לעשות כן בשבת, שהרי זה כבורר בכלי ממש.

אולם מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל האריך לדחות את דבריו בזה, וכתב שבכל מקרה מותר לברור בשבת אוכל מתוך פסולת (על מנת לאכול באופן מיידי) באמצעות מזלג, כי אין המזלג נחשב אלא כיד ארוכה בלבד, שאין זה כלי המיועד למלאכת ברירה, אלא מיועד לשמור על נקיות הידיים. והביא ראיות וחיזוקים רבים לדבריו.

הפרדת בשר מהעצם בשבת
ומכאן יש ללמוד לגבי בשר הדבוק לעצם, שהפרדת הבשר מן העצם שבקערה הרי היא ברירה. ובכל זאת מותר להפריד את הבשר מן העצם, הואיל והבשר הוא האוכל, והעצם היא פסולת, ובא לאכלם באופן מיידי. ואף שעושה כן באמצעות מזלג, אין זה נחשב שעושה כן על ידי כלי, הואיל ואין המזלג נחשב כלי לענין זה. (אבל להפריד את העצם ולהשליכה מן הקערה, אסור, הואיל וזו ברירת פסולת מתוך אוכל).

וכן כתב הגאון החזון איש (סימן נד), שמותר להפריד בשבת על ידי מזלג, את הבשר מעל העצם שבקערה, ואפילו אם הבשר דבוק לעצם, והוא מחזיק בעצם ועל ידי המזלג מושך את הבשר, אין שום נדנוד איסור בדבר, הואיל והמזלג אינו נחשב כלי לענין מלאכת בורר.

הוצאת בשר מן המרק
וכן כתב בספר שמירת שבת כהלכתה (פ"ג סעי' מה), שמותר להוציא בשבת בשר מן המרק על מנת לאכלו לאלתר (מיד), אף שעושה כן על ידי כף או מזלג, הואיל וכלים אלה נחשבים כיד ארוכה בלבד.

לכן לסיכום:
כשבורר אדם בשבת באופן המותר, כלומר, בורר את האוכל מן הפסולת, ועושה כן על מנת לאכול מיד, מותר לעשות כן גם על ידי מזלג או כף, שאין אלו כלים המיועדים לברירה. לכן, אדם שיש לפניו תבשיל אורז עם עדשים, והוא אינו מעוניין אלא בעדשים, מותר לו ליטול באמצעות המזלג את העדשים, על מנת לאכלם באופן מיידי.

שאלות ותשובות על ההלכה

האם גם ביום טוב ישנן מלאכת בורר או רק בשבת? כ"ז חשון תשפ"ג / 21 בנובמבר 2022

גם ביום טוב יש הלכות בורר, אלא שיש מעט הבדל. לדוגמא, בשבת, תמיד יש לברור את האוכל מתוך הפסולת, ואילו ביום טוב, יש לברור את מה שקל יותר, שאם הפסולת מרובה, יברור את האוכל, ואם האוכל מרובה, יברור את הפסולת.

האם האבלים יכולים להשתתף באזכרה? כ"א חשון תשפ"ג / 15 בנובמבר 2022

באזכרה של אדם אחר, לא. אבל בליל היום השביעי שיוצאים לבית הכנסת לאזכרה, הדבר מותר כמו שנהגו. 

מה הדין לגבי אורח, או בביתו עצמו, מוגש לו צלחת גדולה שבתוכה מונחים אורז, בשר, וכל מיני תוספות של ירקות, שחלק מהם הוא לא מתכוון לאכו, כי הם לא לטעמו.
הרי גם כאן לדידו הם פסולת ,האם יהווה בורר? י"ג חשון תשע"ב / 10 בנובמבר 2011

כל דבר שהוא אינו חפץ בו נחשב פסולת. ולכן אסור להוציא את הפסולת, אלא יאכל את מה שחפץ בו.

8 ההלכות הפופולריות

הדלקת נרות חנוכה

מצוות ההדלקה בכל שמונת ימי החנוכה, שיחלו ממוצאי יום ראשון, ליל יום שני, שבשבוע הבא, מצוה להדליק נר חנוכה. והספרדים נוהגים שמדליקים מנורת חנוכה אחת בכל בית. ואילו האשכנזים נוהגים שכל אחד ואחד מבני הבית מדליק חנוכה לעצמו. כמות השמן כשמדליקים נרות חנוכה, צריך לדאוג שיהיה בנר מספיק שמן כדי שידלוק ל......

לקריאת ההלכה

שבת זכור – דרשה מיוחדת

"זכור את אשר עשה לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה (תשפ"ה), נקרא בפרשת תצווה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרש......

לקריאת ההלכה

נר שבת ונר חנוכה, סדר ההדלקה

הערב נמשיך בהדלקת נרות חנוכה. וכעת נבאר כיצד יש לנהוג ביום שישי הקרוב, לגבי הדלקת נרות שבת ונרות חנוכה. נחלקו רבותינו הראשונים, מהו סדר הקדימה בהדלקת נרות חנוכה ונרות שבת. כלומר, האם יש להדליק תחילה נרות שבת, ולאחר מכן נרות חנוכה, או שיש להקדים ולהדליק נרות חנוכה קודם? ולדעת הרב בעל הלכות גדול......

לקריאת ההלכה

השמן והפתילות הנותרים

שאלה: האם מותר לזרוק את השמן הנותר מהדלקת נרות חנוכה? תשובה: השמן או נרות השעווה, המיועדים להדלקת נרות חנוכה, אין להשתמש בהם בשימוש אחר, כגון לצורך אכילה, או להדלקת נרות שבת. והוא מפני שהשמן הוקצה למצוותו, כלומר, מיוחד הוא אותו השמן למצות הדלקת נרות חנוכה, ולכן אין להשתמש בו שימוש אחר, אלא עושה ל......

לקריאת ההלכה


חנוכה במוצאי שבת

הלילה נמשיך להדליק נרות חנוכה. שה' יתברך ירצה את מעשינו, ויאיר אור חדש על ציון, ונזכה כולנו במהרה לאורו. אמן כן יהי רצון. הבדלה בבית הכנסת במוצאי שבת, מדליקים בבית הכנסת נרות חנוכה, ואחר כך מבדילים על הכוס, כדי לאחר את יציאת השבת כמה שאפשר. ואף על פי שהמדליק נרות חנוכה, פורק מעליו את קדושת ......

לקריאת ההלכה

פצפוצי אורז ופריכיות

בהלכה הקודמת ביארנו, שכל מין דגן, כגון חיטים, שאוכלו כמו שהוא כשהוא חי בלא בישול, מברך עליו ברכת "בורא פרי האדמה". ולפיכך ברכת חיטה תפוחה (שלוה) היא ברכת בורא פרי האדמה. ורק אם בישלו את מין הדגן עד שהגרעינים נדבקים זה לזה, או אפו אותו, אז משתנית הברכה ל"בורא מיני מזונות", ולכן בר......

לקריאת ההלכה

ממתי ניתן להדליק

לכתחילה, (כלומר, הזמן המועדף ביותר להדלקת נרות חנוכה), צריך להדליק נרות חנוכה מיד בצאת הכוכבים, דהיינו כשתים עשרה דקות לאחר שקיעת החמה בימים אלו, וכפי שביארנו אתמול. ויש מהאשכנזים שנהגו להדליק מיד עם שקיעת החמה. הזמן המוקדם ביותר אין להדליק נרות חנוכה קודם זמן שקיעת החמה או צאת הכוכבים. (מלבד בע......

לקריאת ההלכה

ט"ו בשבט –  חיטה - גרנולה

הלילה, ליל יום שני, הוא ליל ט"ו בשבט, שנוהגים להרבות בו בברכות, על ידי אכילת מיני פירות וירקות וכדומה. וגם אצל מרן זצ"ל נהגו כן במשך כל השנים, והיה מרן אומר דברי תורה לפני בני המשפחה, ועושים קצת שמחה. לכן נמשיך בהלכות ברכות. חמשת מיני דגן כל דבר שנעשה מאחד מחמשת מיני דגן, (ולהלן נבאר ......

לקריאת ההלכה