הלכה ליום רביעי ט' תמוז תש"פ 1 ביולי 2020

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת אבינו מורינו

ר׳ ניסים בן אליהו וסלין ז״ל

נלב״ע ביום י׳ בתמוז. רוח השם תניחנו בגן עדן, אמן.
ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

המשפחה

ברכת שהחיינו על מיני פירות דומים

בהלכה הקודמת ביארנו, שיש לברך ברכת שהחיינו בשעה שאוכלים פרי מפירות הדר, כגון אשכולית או תפוז, שאינם מצויים כל כך במשך כל השנה, וכאשר זוכה אדם לאכול מפירות אלה לראשונה באותה השנה, והפירות הינם חדשים משנה זו, יברך עליהם ברכת "בורא פרי העץ", ולאחריה יברך ברכת "שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה", ויאכל מהפרי. ואף שכמה מפירות ההדר הם פירות שיצירתם אינה טבעית, אלא על ידי הכלאת מינים ממינים שונים, מכל מקום אין זה מעכב את ברכת שהחיינו, וכפי שפשט המנהג בינינו.

ועתה נדון לגבי אדם שבירך כבר ברכת שהחיינו על אחד מפירות ההדר, כגון אשכולית, ועתה הובא לפניו לאחר כמה ימים פרי תפוז, האם יוכל לברך שנית ברכת שהחיינו. או שנאמר שהואיל ופירות אלה הם ממין אחד, שכולם פירות הדר, ובפרט שיש אומרים שבתפוז בעצמו מורכב אילן אשכולית, שוב אין לברך שהחיינו על אכילת התפוז.

והנה בשורש הדבר כבר נחלקו רבותינו הראשונים, לגבי תאנים שחורות (סגולות) ותאנים לבנות (ירוקות). שיש אומרים שעל כל מין מין יש לברך שהחיינו בפני עצמו, הואיל וסוף סוף הם פירות שונים זה מזה, הן מצד המראה שלהם והן מצד הטעם. אולם יש סוברים שאין לברך שהחיינו על כל מין ומין, הואיל וכולם מין אחד. והביאו ראיה לדבריהם מדיני תרומה, שמבואר במסכת תרומות שפירות כאלה נחשבים למין אחד. ואן כן גם לגבי ברכת שהחיינו הכל מין אחד, ואין לברך עליהם ברכה זו.

והנה לגבי פירות הדר, מובא בשם הגאון רבי בן ציון אבא שאול זצ"ל (בס' אור לציון ח"ב עמ' קמא), שלכל הדעות יש לברך עליהם ברכת שהחיינו, הואיל ופירות אלה הם שונים זה מזה בשלשה דברים, בשמם, שלכל אחד שם פרטי, כגון תפוז, אשכולית, פומלה, קלמנטינה, אתרוג. והן מצד המראה, שלכל אחד ואחד מראה חיצוני שונה. והן מצד הטעם השונה בהחלט זה מזה. וכל שכן לדעת האומרים שאפילו על תאנים משני צבעים יש לברך ברכת שהחיינו על כל מין ומין, שבודאי שעל פירות ההדר יש לברך על כל פרי ופרי. ואפילו אם אוכל עתה מפרי שכבר אכל פרי אחר המורכב ממנו, גם כן רשאי לברך על כל אחד ואחד ברכת שהחיינו, כי סוף סוף עתה עומד לפניו פרי שונה בתכלית.

וכן פסק הגאון רבינו יוסף חיים בספר בן איש חי (פר' ראה), לגבי מלפפון וקישואים, שיש לברך על כל אחד ואחד מהם ברכת שהחיינו. וכוונתו למלפפון ולירק הנקרא "פאקוס", כלומר, מלפפון ערבי הנמכר בשווקים (ויש להזהר לבדקו שאינו נגוע בתולעים), שאף על פי שהם דומים מאד, מכל מקום הואיל ולכל אחד שם שונה, ומראה וטעם שונים, אפשר לברך על שניהם ברכת שהחיינו.

וכן פסק מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל (בס' הליכות עולם חלק שני עמוד ר), לגבי פירות ההדר, שכל שיש ביניהם שינוי במראה החיצוני, ובשם, ובטעם, יש לברך על כל אחד ואחד ברכת שהחיינו.

ולכן לסיכום: יש לברך ברכת שהחיינו כאשר אוכלים פרי חדש ממיני פירות ההדר,. ואם הובאו לפניו כבר אשכוליות, ועתה הובאו לפניו תפוזים, יוכל לברך ברכת שהחיינו בשנית, וכן על כל פרי ופרי ממיני פירות ההדר.

שאלות ותשובות על ההלכה

אם יש לפני כמה מני פרות שעוד לא אכלתי השנה, האם עליי לברך שהחיינו על כל פרי בנפרד, לא משנה כמה פעמים? או שברכת שהחיינו אחת פותרת את כולן ? י"א תמוז תשע"ז / 5 ביולי 2017

יש לברך רק פעם אחת על כל הפירות.

רציתי לדעת למה לא ציטט את השולחן ערוך בסימן רכ"ה סעיף ד'?
שמה גם הוא כותב שאם שניהם פירות מאותו מין מברכים עליהם שהחיינו? ג' תמוז תשע"ז / 27 ביוני 2017

לא הבאנו את דברי מרן השלחן ערוך בזה, מפני שיש מחלוקת הפוסקים בדעת מרן בענין זה. שיש אומרים שמרן סובר שיש לברך על שני מינים אפילו אם הם אינם שונים בשמותיהם. וכמו שהביא המגן אברהם (בס"ק י). ויש אומרים שלדעת מרן אין לברך אלא כשהם שונים בשמותיהם. ולהלכה אנו פוסקיקם שספק ברכות להקל, ולכן אין לברך אלא כשהם שונים גם בשמותיהם, וכמו פירות הדר כמו שכתבנו. אבל ענבים שחורים וענבים לבנים, וכן תאנים, אין לברך על כל מין ומין בפני עצמו.

האם על ענבים בצבעים שונים מברכים שהחיינו בנפרד? ותפוחים? ושזיפים? ג' תמוז תשע"ז / 27 ביוני 2017

על ענבים שחורים ולבנים, וכן שזיפים, אין לברך אלא פעם אחת. ואין לברך על כל מין ומין בפני עצמו.

מה הדין לגבי מין שהוא בא בשני סוגים כגון התאנה שהזכרתה או ענבים (לבנים או שחורים) צריך לברך על כל סוג שהחיינו? ג' תמוז תשע"ז / 27 ביוני 2017

לגבי תאנים לבנות וסגולות, וכן ענבים לבנים ושחורים, ודובדבנים אדומים ולבנים, וכן כל כיוצא בזה, אין לברך אלא פעם אחת על כל מין, מאחר ושמותיהם שוים, ורק במראה ניכר השינוי, והוא דבר צדדי, ולכן אין לברך.

מה דעת מרן זצוק"ל, בעניין ב' פירות הדומין, כגון תאנים שחורות ולבנות, או (למשל) תמרים ממינים שונים וכדו' ג' תמוז תשע"ז / 27 ביוני 2017

בדעת מרן יש מחלוקת בדבר. ולהלכה אין לברך אלא פעם אחת על כל מין, ולכן מי שאוכל תאנים ירוקות ובירך עליהם שהחיינו, לא יברך שוב כשאוכל תאנים סגולות.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"א

אתמול, ביום שבת קודש, חל ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום ראשון (ממוצאי שבת), יחול יום תשעה באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים שיש לנ......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"א), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים וְהָאֱמֶת וְהַשּׁ......

לקריאת ההלכה


אכילה בלא נטילת ידים

בהלכה הקודמת ביארנו שאין להקל לבטל נטילת ידים שקודם אכילת לחם, ואפילו אם אינו נוגע בידיו בפת, כגון שאוחז את הפת באמצעות כפפות או מפית וכדומה, גם כן אין להקל בזה לבטל תקנת רבותינו, והעושה כן מבטל תקנת נטילת ידים. ובסוף דברינו כתבנו שעדין ישנו אופן שבו יש להקל בזה לאכול על ידי מפית, וכמו שנבאר. בגמ......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

תשעה באב במוצאי שבת – בגדים לתשעה באב

בברייתא במסכת תענית, (דף ל.), מבואר שגזרו רבותינו על חמשה עינויים שחייב כל אדם לנהוג בהם ביום תשעה באב, ואלו הם: אכילה ושתיה, רחיצה, סיכה (שהיו סכין את הגוף בשמן וכדומה), נעילת הסנדל (כלומר, נעילת נעליים העשויים מעור), ותשמיש המטה. ואמרו רבותינו (תענית ל ע"ב), כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה......

לקריאת ההלכה

שאלה: האם מותר לאכול דגים בחלב או בחמאה

תשובה: שנינו במסכת חולין (דף קג:) כל בשר אסור לבשל בחלב, חוץ מבשר דגים וחגבים. ומבואר אם כן שמעיקר הדין אין בכלל האיסור של בישול ואכילת בשר וחלב, איסור לבשל דגים עם חלב, משום שבשר דגים אינו בכלל "בשר" שאסרה תורה, ואף אינו אסור מגזירת חכמים. אולם מרן הבית יוסף (בסימן פז), כתב, שמכל ......

לקריאת ההלכה