מאמרו השבועי של הרב זבדיה כהן - ראש אבות בתי הדין בתל אביב, עבור "הלכה יומית".
השבת, נקרא על בקשתו של הקדוש ברוך הוא ממשה, שיגש אל פרעה מלך מצרים, ויבקש ממנו לשלוח את בני ישראל לזבוח לה'.
משה שהיה כבד פה וכבד לשון, משיב לה', כי בשל כך אין טעם לשלוח אותו לפרעה. וכדברי הפסוק: "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה לִפְנֵי ה', הֵן אֲנִי עֲרַל שְׂפָתַיִם וְאֵיךְ יִשְׁמַע אֵלַי פַּרְעֹה. (שמות ו, ל).
הקדוש ברוך הוא משיב למשה רבינו ואומר: "אַתָּה תְדַבֵּר אֵת כָּל אֲשֶׁר אֲצַוֶּךָּ, וְאַהֲרֹן אָחִיךָ יְדַבֵּר אֶל פַּרְעֹה וְשִׁלַּח אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאַרְצוֹ". (שמות, ז, ב).
כלומר, חלוקת תפקידים בין אהרן ומשה. משה ישמע מפי הקדוש ברוך הוא, ויאמר את הדברים פעם אחת בקצרה לפרעה, ואהרון יחזור על הדברים ויפרש אותם בהרחבה לפרעה. וכלשון רש"י "אהרון אחיך ימליצנו ויטעימנו לפרעה".
מסופר על רבי אברהם דוויק זצ"ל, שהיה דיין ומורה הוראה בעיר ארם צובא שבסוריה. הרב, היה נואם בחסד עליון, וכל דבריו בהלכה היו מתובלים באמרות שפר, מעשיות ומשלים, וכל הציבור היה מתמוגגים מנחת ונהנים וצוחקים מלוא פיהם מדרשותיו. דרך אגב, היו השומעים מוסיפים דעת בהלכה ואגדה.
ערב אחד יצא הרב מגדרו וסיפר מעשה נחמד שהיה משעשע מאוד, וכל הקהל שתה בצמא את דברי הרב ונהנה מהם. אחד השומעים שב לביתו, וכל הדרך היו עיניו בורקות ופיו מחייך. לשאלת אשתו ענה, כי הרב סיפר היום מעשה מאוד מצחיק ועד עכשיו הוא עליז ושמח ממה ששמע. אמרה לו אשתו, אם כך, ספר לי וגם אני אשמח ואצחק מדרשתו של הרב, והוא החל מספר וצוחק מספר וצוחק, ואשתו מקשיבה ולא מבינה מה מצחיק כל כך בדברי הרב.
מדוע אינך צוחקת? שאל הבעל, ואשתו משיבה: מה מצחיק פה?
הבעל ששמע את הרב וראה את כל הקהל מתפקע מצחוק, לא הבין את אשתו, והחל כועס עליה ואומר מנסה את להכעיסני! את בכוונה כובשת את צחוקך כדי להראות אותי כאדם טיפש ומגוחך! והיא עונה בכנות, איני מבינה מה מצחיק במה שאתה מספר!
וכך החלו במריבה גדולה, העלו זכרונות מן העבר זה על חסרונותיו של כל זה, העלו האשמות נשכחות, פתחו פצעים שהגלידו, עד שהחליטו להתגרש.
קמו מיד ועלו לבית דינו של הרב להתגרש.
הרב חקר את הבעל: מה ראית לגרש את אשת נעוריך? הבעל החל מספר את אשר אירע, נהניתי אתמול בערב מדרשת כבוד הרב, חזרתי לאשתי על המעשה שכבודו סיפר, אך היא כבשה צחוקה והפכה אותי לטיפש.
שמע זאת הרב, הבין את הענין ואמר לאשה, בואי ואחזור לך על דרשתי מאתמול. רק התחיל הרב לספר, וקול צחוקה המתרונן של האשה נשמע למרחוק. עתה נפגע הבעל פעמיים, אצלו לא צחקה, ואצל הרב היא צוחקת ללא הרף!
פנה הרב לבעל ואמר לו, דע לך! גם משה רבנו אמר לפרעה בקצרה, ואהרון הכהן הטעים את הדברים לפרעה!
כלומר, פרעה לא יכול היה להבין את הדברים ממשה, כפי שהבין זאת מאהרון.
לא כל בני האדם שווים, ולא לכל אחד יש את היכולות שיש לחבירו. לכל אחד יש את התכונות שלו, כפי שהקדוש ברוך הוא הטביע בו, ועלינו לקבל זאת באהבה, ולהבין שאין בני אדם מושלמים, ולנצל את יכולותינו כפי מה שאנו.
שבת שלום!
