הלכה ליום שני ה' שבט תשפ"א 18 בינואר 2021

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

סילבי מזל אסתר בת רג'ין חיה שמחה (פיטון)

בתוך שאר חולי ישראל

הוקדש על ידי

בעלה

הכנת צנימים על גבי פלאטה בשבת

שאלה: האם מותר להניח בשבת פת, פיתה או פרוסת לחם, על גבי "פלאטה" רותחת, בכדי שיהפכו לצנימים קשים ופריכים?

תשובה: בנדון השאלה, אם מותר להכין בשבת צנימים מפת שנאפתה כבר לפני שבת, יש לדון מצד שני איסורים.

האחד, מצד איסור אפייה בשבת, שכן המבשל תבשיל בשבת, או האופה פת בשבת, הרי זה מחלל את השבת, שאחת המלאכות האסורות מן התורה בשבת, היא מלאכת אופה. וכבר ביארנו את שורשי איסור מלאכת אופה בשבת בהלכה מיוחדת. וכאן בנדון שלנו, הפיתה הולכת ונאפית יותר ויותר על גבי הפלאטה, ויש לדון אם יש איסור בדבר.

והאיסור השני שיש לדון בו, הוא מצד איסור "מכה בפטיש" בשבת, כלומר, גמר מלאכה בשבת. וכגון, מי שהקשה בשבת שעווה או זפת שהיו נוזליים, הרי זה מחלל את השבת. ולכאורה יש לומר שהוא הדין לגבי עשיית צנימים בשבת, שבתחילה הפת (הפיתה) היא רכה, ועל ידי החום היא נעשית קשה.

ומרן רבינו הגדול רבי עובדיה יוסף זצ"ל האריך בנדון זה בכמה מקומות. ולגבי איסור אפייה בשבת, כתב, שמאחר וכלל גדול יש בידינו, שאין "בישול אחר בישול בשבת", כלומר, דבר שנתבשל כבר כל צרכו לפני שבת, לא שייך בו שוב איסור בישול ביום השבת. וכן, אין "אפייה אחר אפייה בשבת", ולכן, אם מניח פיתה שכבר נאפתה כראוי לפני שבת, על גבי פלאטה, לא שייך לומר שאופה שוב את הפת, ולפיכך אין לאסור בזה מצד איסור אפייה, אף על פי שניתן לאפות עוד ועוד את הפת, עד שתהפוך לצנימים.

ולגבי מה שכתבנו, שמקשה את הפיתה שהיתה רכה מתחילה, כתב מרן הרב זצ"ל, שלדעתו לא שייך איסור זה כלל וכלל בדברי מאכל, והביא כמה ראיות לדבריו. ולכן כתב שיש להקל גם להשתמש בשבת בשקדי מרק, ולטובלם במרק, אף על פי שעל ידי המרק הם נעשים רכים, מכל מקום לא שייך לאסור מצד "מכה בפטיש", כי איסור זה לא נאמר לגבי אוכלין. והביא שלהלכה כן הסכימו גדולי הדור, מרן הגאון רבי שלמה זלמן אוירבך ואחרים, שמותר להניח בשבת פת על גבי פלאטה, ולעשות ממנה צנימים בשבת.

ולסיכום: פת שנאפתה כל צרכה לפני שבת, מותר להניחה בשבת על גבי פלאטה, ולעשות ממנה צנימים.

שאלות ותשובות על ההלכה

שלום רב, האם באופן זה יהיה מותר לשים שמן זית וזעתר על הלחם? ח' שבט תשפ"א / 21 בינואר 2021

הנכון הוא להכין את התערובת לפני שבת. 

האם מותר לשים על גבי פרוסת הלחם שעל הפלטה, פרוסת גבינה צהובה? ואם כן, האם מותר לשים על גבי פרוסת הגבינה הצהובה ששמתי על הלחם, עוד פרוסת לחם, ועליהם סיר שיילחץ את הכול ויעשה מהכריך טוסט? ח' שבט תשפ"א / 21 בינואר 2021

הגאון רבי גולן אלוף שליט"א השיב בעבר, שהגבינה הצהובה היא כבר מבושלת, ולכן מותר לחממה ולהמיסה בשבת. וכן הדין לגבי כל מה ששאלת.

שלום רב
מי שמסופק אים אמר ברכות השחר מה יעשה? ה' שבט תשפ"א / 18 בינואר 2021

 

מי שמסתפק אם בירך ברכות השחר, אינו חוזר ומברך מספק, שהרי ברכות השחר אינן מן התורה, אלא מדברי חכמים בלבד, ובכל ספק שיפול בהן, הולכים להקל, ולא מברכים.

אבל לגבי ברכות התורה, מצאנו מחלוקת אם חיובה הוא מן התורה או מדרבנן, שלדעת רב יהודה בגמרא במסכת ברכות (כא.) ברכות התורה מן התורה. ועל כן לכאורה יש לחזור ולברך ברכות התורה במקום ספק. אלא שבגמרא שם הקשו על דברי רב יהודה, ולא נזכר בגמרא שום יישוב לדבריו, ולפיכך אף שיש אומרים שברכות התורה מן התורה, מכל מקום לדעת רוב הפוסקים ברכות התורה, אין חיובן אלא מדברי חכמים. וכן העיקר להלכה.

ועל כן, המסתפק אם בירך ברכות התורה, אינו חוזר לברך מספק, משום שהעיקר להלכה שברכות התורה דרבנן. אלא שכתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל, שהנכון לכתחילה, כדי לצאת מכל ספק, להשתדל לשמוע את ברכות התורה מאדם אחר שעדיין לא בירך, ויבקש ממנו שיכוין להוציאו ידי חובת הברכות, ובכך יצא מכל חשש. ואם אינו מוצא מי שיכול להוציאו ידי חובתו, יהרהר את ברכות התורה בלבו, מבלי לבטא את המילים בשפתיו, ודיו בכך. ולהבא יזהר לברך ברכות התורה היקרות בתשומת לב, ולא יבא לידי ספק כזה וכיוצא בזה.

שלום הרב
אני מתפלל בחוץ וממש קר , האם בשבת אני יכול לשים כפפות ?? (אני לא מטלטל אמנם במקום שנמצא ה"בית כנסת" אז זה מקום שיש בו ערוב, וכדי להגיע לשם אני עובר דרך רשות הרבים)
תודה רבהה ההה ה' שבט תשפ"א / 18 בינואר 2021

במקום שאין עירוב, נכון להחמיר שלא לצאת עם כפפות, אלא אם כן הם תפורים לשרוולים. אבל מעיקר הדין יש להקל בזה. (שלחן ערוך סימן שא סעיף לז, כף החיים פלאג'י סימן לא, ועיין ב"ח שבזה"ז אין לנו רשות הרבים מן התורה וכו'). לכן, אם יש לך צורך חיוני בדבר, אפשר להקל, כמו בארצות קרות, אבל במקום שאינו קר כל כך, נכון להחמיר. 

האם מותר לשים ג'חנון על הפלטה בשבת? כ"א אב תשע"א / 21 באוגוסט 2011

שלום רב!
ג'חנון שהוא כבר אפוי כל צרכו, מותר להניחו על גבי פלאטה בשבת, כיון שהוא יבש.
 
בברכת התורה,
הלכה יומית.

ברצוני לשאול על הפסק, בעניין הכנת צנימים בשבת, מדברי הרמב"ם: 
רמב"ם הלכות שבת פרק ט הלכה ו:
המתיך אחד ממיני מתכות כל שהוא או המחמם את המתכת עד שתעשה גחלת הרי זה תולדת מבשל, וכן הממסס את הדונג או את החלב או את הזפת והכופר והגפרית וכיוצא בהם הרי זה תולדת מבשל וחייב, וכן המבשל כלי אדמה עד שיעשו חרס חייב משום מבשל, כללו של דבר בין שריפה גוף קשה באש או שהקשה גוף רך הרי זה חייב משום מבשל. 
 
וגם פה זה אותו עניין. כ"א אב תשע"א / 21 באוגוסט 2011

שלום רב!

כבר עמדו הפוסקים על דברי הרמב"ם שציינת. ומרן רבינו עובדיה יוסף שליט"א כתב, שלא שייך איסור בישול בשינוי "מצב צבירה" של איזה דבר, אלא בדבר כגון מתכת או חול וכדומה, אבל בדברי מאכל, שיש בהם בישול אחר, שהוא הכשרתם לאכילה, לא שייך לאסור משום בישול כאשר הם כבר מבושלים, רק משום שמשנה אותם מדבר רך לדבר קשה. והאריך בנדון זה בכמה מקומות, ובפרט בספרו מאור ישראל על הרמב"ם.
 
בברכת התורה,
הלכה יומית.

8 ההלכות הפופולריות

שבת זכור – דרשה מיוחדת

"זכור את אשר עשה לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה (תשפ"ה), נקרא בפרשת תצווה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרש......

לקריאת ההלכה

תשעה באב במוצאי שבת

הבדלה בתשעה באב בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"ה), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדי......

לקריאת ההלכה

אכילה ורחיצה וצחצוח שיניים ביום הכפורים

מדיני יום הכפורים הכל חייבים להתענות ביום הכפורים, ובכלל החיוב גם נשים מעוברות ומניקות שחייבות להתענות בו. וכל אשה שיש חשש לבריאותה מחמת התענית, תעשה שאלת חכם הבקיא בדינים אלו, שיורה לה אם תתענה. ואסור לשום אדם להחמיר על עצמו, ולהתענות כאשר מצב בריאותו אינו מאפשר זאת. שהרי התורה הקדושה אמרה, "......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ה

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שחזרנו וקראנו לא מזמן גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, הי......

לקריאת ההלכה


ספק אם אמר משיב הרוח

מתחילין לומר "משיב הרוח" "משיב הרוח ומוריד הגשם", הוא שבח להשם יתברך, שאנו אומרים אותו בימות החורף, בתפלת העמידה, בברכת "מחיה המתים". וכפי שמופיע בכל הסידורים. מתחילין לומר "משיב הרוח ומוריד הגשם" החל מתפילת מוסף של חג שמחת תורה, והזכרה זו, אינה שאלה ובקשה......

לקריאת ההלכה

פרשת בא

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל נאמר בפרשת השבוע, כאשר עמד משה ודיבר עם פרעה מלך מצרים: "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, כֹּה אָמַר ה', כַּחֲצֹת הַלַּיְלָה אֲנִי יוֹצֵא בְּתוֹךְ מִצְרָיִם, וּמֵת כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכוֹר פַּרְעֹה הַיֹּשֵׁב עַל כִּסְאוֹ ע......

לקריאת ההלכה

כלי פסח - המשך

ביארנו, שיש להשתמש בפסח בכלים שלא נבלע בהם חמץ, כלומר,כלים חדשים (או מיוחדים לפסח), או כלים שהוכשרו לפסח. ובדרך כלל דרך ההכשר של הכלי הוא כדרך השימוש בו. צלחות וקערות ממתכת או פלסטיק, ששמים בהן מאכלים חמים, אבל לא משתמשים בהן ככלי ראשון ממש, דהיינו שהדרך היא שכששמים בהן מאכל, יוצקים אותו לתוכן מת......

לקריאת ההלכה

כלי פסח – הכנה לפסח

בימים הללו, שאנו עומדים בסמוך לחג הפסח, נהגו בכל תפוצות ישראל, ובפרט הנשים, לנקות את הבתים היטב היטב מכל חשש חמץ, ויש בזה שתי מעלות. המעלה הראשונה, שעל ידי הזהירות המופלגת בנקיון הבית, יצאו מחשש של חמץ ממש, ומעלה נוספת, שעל ידי זה יגיעו לחג הפסח לחוג אותו בשמחה, כשהבית ערוך ומוכן לכבוד החג. ומלב......

לקריאת ההלכה