שנינו בפרקי אבות (פרק ד משנה יא), "רבי אליעזר בן יעקב אומר, העושה מצוה אחת, קונה לו פרקליט אחד, והעושה עברה אחת, קונה לו קטגור אחד".
ובפשוטו, כוונת דברי התנא, שהפרקליט, או הקטגור, הוא המלאך הנברא ממעשי האדם. וכמו שאמרו בפירוש בזוהר הקדוש (ח"ג דף שז ע"ב), שעל כל מצוה ומצוה יש מלאך. וכמו שאמרו במסכת סוטה (דף ג ע"ב) כל העושה מצוה אחת, אותה המצוה יוצאת לפניו כשיגיע לעולם הבא. שנאמר "והלך לפניך צדקך", וזהו המלאך שהולך לפניו ומכריז, "פנו מקום!".
וכתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, שמי שמטריח את עצמו לקיים את דברי הפוסקים הראשונים, ולפסוק הלכה כדבריהם, כשהוא נפטר ויוצא לעולם האמת, הפוסקים ההם יוצאים לקראתו. וכמו שאמרו בגמרא במסכת בבא קמא (דף קיא:), אמר רבא, כי שכיבנא רבי אושעיא נפק לוותי. כלומר, כאשר אפטר מן העולם, רבי אושעיא יצא לקראתי. ומדוע?, משום "דתריצנא מתניתין כוותיה", שיישב את דבר המשנה לפי שיטתו של רבי אושעיא.
וכתב עוד מרן הרב זצ"ל, שאין ספק, שמי שמיישב דעתו של מרן השלחן ערוך, ומעמיד הלכה כדבריו, יזכה שמרן יצא לראותו, והוא פרקליט גדול ונשגב מאין כמוהו. ויש להוסיף, שאין הכוונה דוקא על תלמיד חכם, שמעמיד את ההלכה כדעת מרן השלחן ערוך, אלא אפילו כל אדם, הזוכה ומזכה את הרבים שינהגו נכון על פי ההלכה, ועל פי דעת מרן הקדוש, בכל עניני ההלכה הידועים לו, הן ממה ששומע בשיעורי תורה, והן ממה שרואה בספרים, ובסדר לימודו הקבוע, הרי זה זוכה לפרקליטים גדולים שיבאו להמליץ עליו ביום הדין.
ומעשה בענין זה הובא בספר מגיני שלמה, שחיברו זקנו של בעל ספר פני יהושע, הרי הוא הגאון רבי יהושע, שהיה אב בית הדין בקראקא לפני כארבע מאות שנה, וכל ענינו של הספר, הוא ליישב את דברי רש"י הקדוש, מן הקושיות שהקשו עליו בעלי התוספות. וכתב נכד המחבר בהקדמת הספר, שסיפר הגאון המחבר לתלמידיו, שרש"י בא אליו בחלום בשמחה גדולה, ואמר לו, בשביל שאתה טורח להצילני מפי אריות הגבורים החריפים בעלי התוספות, אני אבוא לקבל את פניך לעולם הבא, יחד עם כל תלמידי. וכן היה, שביום פטירתו חצי שעה קודם שכבה נר ישראל, והיו אצלו גדולי ישראל, אמר לפניהם, פנו מקום לרבינו מאור עינינו רבינו שלמה יצחקי (רש"י) שבא אלי, וכל קדושיו עמו, וקיבל אותי בשמחה להראות לי את דרך עץ החיים, באשר עמדתי תמיד לימינו לתרץ מעליו קושיות בעלי התוספות.
