הלכה ליום חמישי ט"ז סיון תשפ"ה 12 ביוני 2025

שטיפת הפנים והפה

שאלה: מנהגי בכל בוקר, שאני נוטלת ידיים, מתפללת שחרית, ואחר כך שוטפת פנים לקראת היציאה מהבית. האם אני נוהגת כשורה?

תשובה: במסכת שבת (דף נ עמוד ב) שנינו, "רוחץ אדם פניו ידיו ורגליו בכל יום בשביל קונו, משום שנאמר, כל פעל ה' למענהו". ופירש רבינו הרמב"ם (פ"ד מהל' תפלה), שלפני תפלת שחרית, צריך אדם לרחוץ את פניו ידיו ורגליו, לכבוד ה' יתברך.

אמנם, יש מרבותינו הראשונים שחלקו על פירוש הרמב"ם בזה. ולפי דבריהם, אין בזה חובה מיוחדת לפני התפלה דוקא. (ראה בבית הבחירה שם, ובהשגות הראב"ד ועוד). נמצא אם כן, לגבי השאלה, אם יש ענין לרחוץ את הפנים קודם התפלה דוקא, שלפי דברי הרמב"ם, יש להקדים את רחיצת הפנים לתפלה, ולפי דברי שאר הראשונים, אין צורך לעשות כן.

ומרן הבית יוסף (סימן צב) כתב, שהעולם לא נהגו כדברי הרמב"ם שכתב שיש "לרחוץ רגליו". וכתב שבודאי לפי מנהג העולם, אין אנו פוסקים כלל כפי פירוש הרמב"ם בזה. וכן כתבו עוד מגדולי הפוסקים (והביאם בספר הלכה ברורה, בסימן ד). אולם כל זה דוקא לגבי רחיצת הרגליים, שלא נהגו להזהר בזה קודם תפלת שחרית, בפרט במקומותינו, שבדרך כלל רגלי האנשים מכוסות, אבל לגבי רחיצת הפנים, נראה שיש להזהר לרחוץ את הפנים קודם תפלת שחרית, וכן ראוי לעשות על פי דברי המקובלים האמתיים.

ובפרט בזמן  הזה, שהורגלנו בעניני נקיות יותר מבדורות הקודמים, ולכן נכון להזהר לרחוץ את הפנים קודם התפלה, וכן לשטוף את הפה, או לצחצח השיניים, קודם התפלה, שלא להראות מגונה בשעת התפלה, ושלא להשתהות עם  דבר המפריע לתפלה. וכלשון מרן השלחן ערוך (בסימן צב ס"ג) שכתב: "צריך קודם התפלה להסיר כל דבר הטורדו". ובבית יוסף (סוף סימן ד) הביא בשם הרב רבינו דוד אבודרהם, "נהגו לרחוץ פיהם, מפני שצריך להזכיר את השם הגדול בקדושה ובטהרה".

לכן לסיכום: נכון להזהר לרחוץ את הפנים ואת הפה קודם תפלת שחרית, ולא להקדים את התפלה לרחיצת הפנים. (מלבד בימי התענית, ובפרט ביום הכפורים). ובדיעבד, מי שהתפלל קודם שרחץ את פניו וכדומה, בודאי שתפלתו תפלה.

שאלות ותשובות על ההלכה

האם מותר לאכול אורז חם בכלי בשרי שנשטף טוב ולאחר פחות מ-6 שעות לאכול משהו חלבי? כ"ט אדר תשפ"ב / 2 במרץ 2022

מותר בהחלט.

8 ההלכות הפופולריות

שבת זכור – דרשה מיוחדת

"זכור את אשר עשה לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה (תשפ"ה), נקרא בפרשת תצווה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרש......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ה

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שחזרנו וקראנו לא מזמן גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, הי......

לקריאת ההלכה

פרשת בא

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל נאמר בפרשת השבוע, כאשר עמד משה ודיבר עם פרעה מלך מצרים: "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, כֹּה אָמַר ה', כַּחֲצֹת הַלַּיְלָה אֲנִי יוֹצֵא בְּתוֹךְ מִצְרָיִם, וּמֵת כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכוֹר פַּרְעֹה הַיֹּשֵׁב עַל כִּסְאוֹ ע......

לקריאת ההלכה

כלי פסח - המשך

ביארנו, שיש להשתמש בפסח בכלים שלא נבלע בהם חמץ, כלומר,כלים חדשים (או מיוחדים לפסח), או כלים שהוכשרו לפסח. ובדרך כלל דרך ההכשר של הכלי הוא כדרך השימוש בו. צלחות וקערות ממתכת או פלסטיק, ששמים בהן מאכלים חמים, אבל לא משתמשים בהן ככלי ראשון ממש, דהיינו שהדרך היא שכששמים בהן מאכל, יוצקים אותו לתוכן מת......

לקריאת ההלכה


כלי פסח – הכנה לפסח

בימים הללו, שאנו עומדים בסמוך לחג הפסח, נהגו בכל תפוצות ישראל, ובפרט הנשים, לנקות את הבתים היטב היטב מכל חשש חמץ, ויש בזה שתי מעלות. המעלה הראשונה, שעל ידי הזהירות המופלגת בנקיון הבית, יצאו מחשש של חמץ ממש, ומעלה נוספת, שעל ידי זה יגיעו לחג הפסח לחוג אותו בשמחה, כשהבית ערוך ומוכן לכבוד החג. ומלב......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קַדֵּשׁ וּרְחַץ, כַּרְפַּס, יַחַץ, מגִּיד, רַחְצָה, מוֹצִיא מַצָּה, מָרוֹר, כּוֹרֵךְ, שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ, צָפוּן, בָּרֵךְ, הַלֵּל, נִרְצָה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מק......

לקריאת ההלכה

החמץ בפסח – שנת התשפ"ה

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבימים הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. מהות החימוץ......

לקריאת ההלכה