הלכה ליום שני כ"ז אב תש"פ 17 באוגוסט 2020

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור הגאון

רבי זלמן נחמיה בן פריידל (גולדברג) שליט"א

בתוך שאר חולי ישראל

הוקדש על ידי

תלמידיו שומעי לקחו

דין הנשים בברכת הגומל

באחת ההלכות הקודמות ביארנו באופן כללי כי ארבעה חייבים בברכת הגומל, ואלו הם: יורדי הים כשיעלו ממנו, והולכי מדברות כשיגיעו לישוב, ומי שהיה חולה ונתרפא, ומי שהיה חבוש בבית האסורים ויצא. וסימן לדבר (לזכרון אלו הארבעה), וכל החיי"ם יודוך סלה. ראשי תיבות, ח'בוש, י'ם, י'סורין, מ'דבר. וחבוש הוא החבוש בבית האסורין ויצא משם, ים אלו יורדי הים באניות ששבו, יסורין הם הייסורים שבאו על החולה שנתרפא, ומדבר אלו הולכי המדברות שבאו אל עיר מושב.

נשים, אף הן חייבות בברכת הגומל, שהרי דבר פשוט הוא שאין שום חילוק בין אנשים לנשים, שהכל חייבים להודות לה' על הטוב אשר גמלם. וכן פסק גם הגאון רבי משה פיינשטיין, ועוד.

וכתב הרב בעל כנסת הגדולה, (הוא הגאון רבינו חיים בנבינשתי, תלמיד מהרימ"ט, מגדולי האחרונים לפני כארבע מאות שנה,) תמה אני על מנהג העולם שנהגו שאין נשים מברכות ברכת הגומל. ויראה לי, שמנהג בטעות הוא, שכיון שברכת הודאה היא זו, מי פטר את הנשים מברכה זו, ואף שצריך לברך בפני עשרה (כמו שביארנו), ואין כבודה של אשה לעמוד בפני עשרה אנשים, שכל כבודה בת מלך פנימה, אין טענה זו פוטרת את הנשים מברכה שנתחייבו בה. ועוד שהרי אפשר לאשה שתעמוד בעזרת הנשים ותברך הגומל וישמעו האנשים שבבית הכנסת שלהם.

ועל פי זה כתבו כמה פוסקים, שהמנהג הנכון הוא שתלך האשה לבית הכנסת ותבקש על ידי בעלה או שלוחה, להודיע לגבאי בית הכנסת שיאפשרו לה לברך ברכת הגומל בזמן העליה לתורה, ועונים הקהל לברכתה. אך שלא בפני עשרה, כתב מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל, שמכיון שלדעת מרן השלחן ערוך אין לברך ברכת הגומל אלא בפני עשרה מישראל, אין לברך אלא בפני עשרה, וכאמור. 

היולדת, אחר שבעה ימים ללידתה, הרי היא ככל חולה שנתרפא שחייב בברכת הגומל, ועל כן כל יולדת צריכה שתברך ברכה זו בפני עשרה מישראל. ורשאית לברך בביתה כאשר יש שם עשרה אנשים, או אם נולד לה בן, תוכל לברך בזמן סעודת ברית המילה, וכן אם נולדה לה בת ועשו לכבודה "זבד הבת" וכדומה, תברך שם, ויענו כל הקהל לברכתה. (ואין לאשה למנוע עצמה מלברך ומלהתפלל ומלקיים את המצוות שלא בזמן טהרתה).

דנו הפוסקים אם יש לברך ברכת הגומל בלילה, כי יש אומרים שכיון שהמנהג לברך אחר קריאת התורה, אף לנשים אין לברך בלילה אלא ביום. ומרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל כתב, כי המנהג פשוט אצלינו שנשים מברכות ברכת הגומל בליל ברית יצחק (לילה שקודם המילה), שעורכים מסיבה קטנה בבית היולדת לעשרה מישראל המקורבים למשפחה, והאשה נצבת לפניהם ומברכת ברכת הגומל. לפיכך במקום צורך, יש להקל לברך ברכת הגומל אף בלילה.

שאלות ותשובות על ההלכה

ילדתי לפני 50 ימים בניתוח חירות את בכורתי לא עשיתי עדיין ברכת הגומל ואין באפשרותי ללכת לבית הכנסת או להביא מניין לביתי.
האם יש דרך לומר לבד ברכה זו? י"א כסלו תשפ"א / 27 בנובמבר 2020

מזל טוב, יהי רצון שתזכי לרוות ממנה ומאחיה רוב נחת דקדושה,

לגבי השאלה, אין אפשרות לברך הגומל בלי מנין. אולם בודאי שביום מן הימים יזדמן לך להיות בבית הכנסת, ואז תוכלי לברך הגומל. תבורכי מפי עליון, שבת שלום,

אם איני לא יכולה ללכת לברך הגומל בבית כנסת בגלל הקורונה ואיני יכולה לעשות את זה בבית כי אסור התקהלות מה עלי לעשות ז' חשון תשפ"א / 25 באוקטובר 2020

מתי שתוכלי, תברכי. והאל שגמלך כל טוב, הוא יגמלך כל טוב לעד. אמן. 

אם אני ואשתי נסענו מעל לשעתים והתחייבתי הגומל האם מספיק שאני אברך ואכוון עליה וכך היא תצא ידיחובה אף עלפי שהיא לא נמצאת בבית הכנסת? כ"ז אב תש"פ / 17 באוגוסט 2020

לא. אתה יכול להוציא גם אותה ידי חובה, אבל עליה לשמוע מפיך את הברכה, לכוין לצאת ידי חובה ולענות אמן. תבורכו מפי עליון,

הסיבה שלא מברכים בלילה היא לא משום שזה כנגד קורבן תודה ,ואין קורבן תודה בלילה? כ"ז אב תש"פ / 17 באוגוסט 2020

כדבריך כתב בשו"ת חתם סופר סימן נא ועוד. ויש שכתבו באופן אחר כפי שהבאנו.  

שלום וברכה לכבוד הרב
כתבתם בהלכה וגם בתשובה לשאלה, שאשה יכולה לברך הגומל מעזרת נשים.
בשיעורו השבועי במוצ"ש לפני שנים אמר מרן זצוק"ל שעזרת הנשים היא רשות אחרת ולא נחשב שמברכת בפני עשרה, אלא יש להורות שתעמוד בפתח בית הכנסת ותברך.
אשמח לשמוע תשובתכם בנושא, שהרי המנהג הפשוט אכן כפי שכתבתם בהלכה.
בברכה ובהוקרה רבה על עבודת הקודש שלכם. כ"ז אב תש"פ / 17 באוגוסט 2020

כמה פוסקים כתבו כמו שכתבנו, שתברך בעזרת הנשים. וכן המנהג פשוט. וכמו שכתב בהלכה ברורה סימן ריט. ואם שמעת אחרת ממרן זצ"ל, בודאי שיש לעשות כדבריו. 

האם נחשב בפני עשרה מישראל כשהאישה מברכת מעזרת הנשים? כ"ז אב תש"פ / 17 באוגוסט 2020

בהחלט, כן.

מה הדין לגבי ברכת הגומל על אישה שיצאה מהכלא, אישה שטסה לחו"ל וחזרה? כ"ט סיון תשע"ט / 2 ביולי 2019

אין חילוק בין איש לאשה לגבי ברכת הגומל.

יולדת שאמרה ברכת הגומל במילותיה הודתה לבורא עולם על לידתה ובריאות בנה מיד לאחר הלידה. האם היא חייבת בברכת הגומל בפני 10 אנשים בבית הכנסת או בביתה? י"ב ניסן תשע"ט / 17 באפריל 2019

אכן, עדיין היא צריכה להודות בברכת הגומל כפי שתיקנו רבותינו. והאל שגמלה כל טוב, הוא יגמלה כל טוב סלה.

ילדתי ולא עשיתי ברכת הגומל, בעלי יכול לעשות במקומי כי אין לי אפשרות להגיע לבית הכנסת, איך ניתן לעשות את הברכה, האם יש עוד דרכים חוץ מבית כנסת? כ"א שבט תשע"ח / 6 בפברואר 2018

מזל טוב. יהי רצון שתזכו לרוות רוב נחת דקדושה מכל יוצאי חלציכם.

אפשר לברך הגומל בכל מקום שיש שם עשרה אנשים (גברים) מישראל. או שהבעל יתחייב בעצמו בברכת הגומל, כגון שיסע מעיר לעיר מרחק של יותר משבעים ושתים דקות, ואז אשתו תבוא לבית הכנסת, והבעל יברך הגומל ויכוין להוציא גם את אשתו ששומעת את הברכה ידי חובה, ואף היא תכוין לצאת ידי חובה.

האם אבא יכול לעשות ברכת הגומל, במקום הבת, שהייתה בחו"ל וחזרה ברוך השם בשלום? כ"ה סיון תשע"ז / 19 ביוני 2017

האב אינו יכול לברך הגומל במקום בתו. אבל אם הוא חייב גם כן בברכת הגומל, מסיבה אחרת, כגון שנסע מעיר לעיר וכדומה, יוכל לברך, ובתו תשמע את הברכה, ויכוונו להוציאה ידי חובה.

ברכת הגומל, כמה זמן יכול לעבור שעדיין אפשר לברך אחריי?
אם טסתי לכמה ימים או חודש וחזרתי. אני מחוייב לברך אחריי כל כיוון או רק שאחזור לביתי?  כ"ג אב תשע"ו / 27 באוגוסט 2016

יש לברך כמה שיותר סמוך למועד שהתחייב בברכה, ובדיעבד יברך מתי שיוכל, אפילו לאחר זמן רב ביותר. אם טס לחודש, יברך פעמיים, פעם אחת לאחר נסיעתו, ופעם אחת לאחר חזרתו.

למה דווקא צריך עשרה אנשים לברכת הגומל? הרי כל בירכת הודאה אפשר לברך לבד. כ"ג אב תשע"ו / 27 באוגוסט 2016

נאמר אודה ה' בכל לבב בסוד ישרים "ועדה", ואין עדה בפחות מעשרה מישראל.

שלום לכם. 
אם כבר השוותם בין נשים לגברים לעניין אמירת הגומל,  אז למה הסתפקתם בדוגמה הידועה שבה אישה מודה, קרי אחרי לידה ?
ראיתם פעם אישה אומרת הגומל על שהיתה חולה בשפעת או שטסה לחו"ל ?
אני לא ראיתי.  מה גם שאני יודע כי יש פוסקים המתירים לאשה בכל מקרה לעשות את בעלה שליח 
לומר הגומל במקומה, גם אחרי לידה, שוב משום צניעות.  ב' אדר תשע"א / 6 בפברואר 2011

שלום רב!

אין אנו פוסקים כדעת האומרים שמותר למנות את הבעל שליח. ונשים מברכות אף אחר חולי. ואף שבכמה מקומות נתרשלו בזה, אין בכך כלום.

בברכת התורה,
הלכה יומית.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מקום ספרי "הגדה של פסח" מתוקנים שבהם מפורט היטב כיצד......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים - קורונה

הזכרנו אתמול באופן כללי את מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים, והוא חיוב על כל איש ואשה. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא ש......

לקריאת ההלכה

דיני ברכת האילנות – מנהג חכמי "פורת יוסף"

זמן ברכת האילנות בדברי חכמינו שתיקנו את ברכת האילנות, וכן בדברי הפוסקים, נזכר כי הזמן הראוי לברכת האילנות הוא בימי ניסן שאז דרך האילנות ללבלב ולהוציא ניצנים. ובפשיטות נראה שדוקא בימי ניסן, תיקנו רבותינו לברך ברכה זו, אבל בזמנים אחרים, אין לברכה. מדינות בהן האילנות פורחות בזמנים אחרים אך בארצות......

לקריאת ההלכה


כלי פסח

בימי הפסח אין להשתמש בכלים שהשתמשו בהם בכל ימות השנה, משום שכלים שבישלו בהם, או שמו בתוכם מאכלים רותחים, הרי דפנות הכלים "בלעו" טעם מהמאכל שהיה בהם, ולכן, כשם שאנו מפרידים בכל השנה בין כלים של בשר לכלים של חלב, כמו כן יש להבדיל בין הכלים שמשתמשים בהם בכל השנה לכלים של פסח. והנה דיני הכ......

לקריאת ההלכה

שבת זכור - קורונה

"זכור את אשר לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשפ"א, נקרא בפרשת תרומה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרשת......

לקריאת ההלכה

חג הפסח התשפ"א

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבשבועות הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. אולם השנ......

לקריאת ההלכה

מנהג תיקון ליל שבועות

מנהג תיקון ליל שבועות פשט המנהג בכל תפוצות ישראל, להיות נעורים בליל חג השבועות ולעסוק בתורה, עד עלות השחר, וכמו שכתוב בזוהר הקדוש; חסידים הראשונים לא היו ישנים בלילה הזאת, והיו עוסקים בתורה, ואומרים: בואו לנחול מורשה קדושה לנו ולבנינו בשני העולמות. וכן אמרו עוד בזהר הקדוש: כל אלו שמתקנים התיקון בלי......

לקריאת ההלכה