הלכה ליום שני כ"ז אב תש"פ 17 באוגוסט 2020

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור הגאון

רבי זלמן נחמיה בן פריידל (גולדברג) שליט"א

בתוך שאר חולי ישראל

הוקדש על ידי

תלמידיו שומעי לקחו

דין הנשים בברכת הגומל

באחת ההלכות הקודמות ביארנו באופן כללי כי ארבעה חייבים בברכת הגומל, ואלו הם: יורדי הים כשיעלו ממנו, והולכי מדברות כשיגיעו לישוב, ומי שהיה חולה ונתרפא, ומי שהיה חבוש בבית האסורים ויצא. וסימן לדבר (לזכרון אלו הארבעה), וכל החיי"ם יודוך סלה. ראשי תיבות, ח'בוש, י'ם, י'סורין, מ'דבר. וחבוש הוא החבוש בבית האסורין ויצא משם, ים אלו יורדי הים באניות ששבו, יסורין הם הייסורים שבאו על החולה שנתרפא, ומדבר אלו הולכי המדברות שבאו אל עיר מושב.

נשים, אף הן חייבות בברכת הגומל, שהרי דבר פשוט הוא שאין שום חילוק בין אנשים לנשים, שהכל חייבים להודות לה' על הטוב אשר גמלם. וכן פסק גם הגאון רבי משה פיינשטיין, ועוד.

וכתב הרב בעל כנסת הגדולה, (הוא הגאון רבינו חיים בנבינשתי, תלמיד מהרימ"ט, מגדולי האחרונים לפני כארבע מאות שנה,) תמה אני על מנהג העולם שנהגו שאין נשים מברכות ברכת הגומל. ויראה לי, שמנהג בטעות הוא, שכיון שברכת הודאה היא זו, מי פטר את הנשים מברכה זו, ואף שצריך לברך בפני עשרה (כמו שביארנו), ואין כבודה של אשה לעמוד בפני עשרה אנשים, שכל כבודה בת מלך פנימה, אין טענה זו פוטרת את הנשים מברכה שנתחייבו בה. ועוד שהרי אפשר לאשה שתעמוד בעזרת הנשים ותברך הגומל וישמעו האנשים שבבית הכנסת שלהם.

ועל פי זה כתבו כמה פוסקים, שהמנהג הנכון הוא שתלך האשה לבית הכנסת ותבקש על ידי בעלה או שלוחה, להודיע לגבאי בית הכנסת שיאפשרו לה לברך ברכת הגומל בזמן העליה לתורה, ועונים הקהל לברכתה. אך שלא בפני עשרה, כתב מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל, שמכיון שלדעת מרן השלחן ערוך אין לברך ברכת הגומל אלא בפני עשרה מישראל, אין לברך אלא בפני עשרה, וכאמור. 

היולדת, אחר שבעה ימים ללידתה, הרי היא ככל חולה שנתרפא שחייב בברכת הגומל, ועל כן כל יולדת צריכה שתברך ברכה זו בפני עשרה מישראל. ורשאית לברך בביתה כאשר יש שם עשרה אנשים, או אם נולד לה בן, תוכל לברך בזמן סעודת ברית המילה, וכן אם נולדה לה בת ועשו לכבודה "זבד הבת" וכדומה, תברך שם, ויענו כל הקהל לברכתה. (ואין לאשה למנוע עצמה מלברך ומלהתפלל ומלקיים את המצוות שלא בזמן טהרתה).

דנו הפוסקים אם יש לברך ברכת הגומל בלילה, כי יש אומרים שכיון שהמנהג לברך אחר קריאת התורה, אף לנשים אין לברך בלילה אלא ביום. ומרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל כתב, כי המנהג פשוט אצלינו שנשים מברכות ברכת הגומל בליל ברית יצחק (לילה שקודם המילה), שעורכים מסיבה קטנה בבית היולדת לעשרה מישראל המקורבים למשפחה, והאשה נצבת לפניהם ומברכת ברכת הגומל. לפיכך במקום צורך, יש להקל לברך ברכת הגומל אף בלילה.

שאלות ותשובות על ההלכה

ילדתי לפני 50 ימים בניתוח חירות את בכורתי לא עשיתי עדיין ברכת הגומל ואין באפשרותי ללכת לבית הכנסת או להביא מניין לביתי.
האם יש דרך לומר לבד ברכה זו? י"א כסלו תשפ"א / 27 בנובמבר 2020

מזל טוב, יהי רצון שתזכי לרוות ממנה ומאחיה רוב נחת דקדושה,

לגבי השאלה, אין אפשרות לברך הגומל בלי מנין. אולם בודאי שביום מן הימים יזדמן לך להיות בבית הכנסת, ואז תוכלי לברך הגומל. תבורכי מפי עליון, שבת שלום,

אם איני לא יכולה ללכת לברך הגומל בבית כנסת בגלל הקורונה ואיני יכולה לעשות את זה בבית כי אסור התקהלות מה עלי לעשות ז' חשון תשפ"א / 25 באוקטובר 2020

מתי שתוכלי, תברכי. והאל שגמלך כל טוב, הוא יגמלך כל טוב לעד. אמן. 

אם אני ואשתי נסענו מעל לשעתים והתחייבתי הגומל האם מספיק שאני אברך ואכוון עליה וכך היא תצא ידיחובה אף עלפי שהיא לא נמצאת בבית הכנסת? כ"ז אב תש"פ / 17 באוגוסט 2020

לא. אתה יכול להוציא גם אותה ידי חובה, אבל עליה לשמוע מפיך את הברכה, לכוין לצאת ידי חובה ולענות אמן. תבורכו מפי עליון,

הסיבה שלא מברכים בלילה היא לא משום שזה כנגד קורבן תודה ,ואין קורבן תודה בלילה? כ"ז אב תש"פ / 17 באוגוסט 2020

כדבריך כתב בשו"ת חתם סופר סימן נא ועוד. ויש שכתבו באופן אחר כפי שהבאנו.  

שלום וברכה לכבוד הרב
כתבתם בהלכה וגם בתשובה לשאלה, שאשה יכולה לברך הגומל מעזרת נשים.
בשיעורו השבועי במוצ"ש לפני שנים אמר מרן זצוק"ל שעזרת הנשים היא רשות אחרת ולא נחשב שמברכת בפני עשרה, אלא יש להורות שתעמוד בפתח בית הכנסת ותברך.
אשמח לשמוע תשובתכם בנושא, שהרי המנהג הפשוט אכן כפי שכתבתם בהלכה.
בברכה ובהוקרה רבה על עבודת הקודש שלכם. כ"ז אב תש"פ / 17 באוגוסט 2020

כמה פוסקים כתבו כמו שכתבנו, שתברך בעזרת הנשים. וכן המנהג פשוט. וכמו שכתב בהלכה ברורה סימן ריט. ואם שמעת אחרת ממרן זצ"ל, בודאי שיש לעשות כדבריו. 

האם נחשב בפני עשרה מישראל כשהאישה מברכת מעזרת הנשים? כ"ז אב תש"פ / 17 באוגוסט 2020

בהחלט, כן.

מה הדין לגבי ברכת הגומל על אישה שיצאה מהכלא, אישה שטסה לחו"ל וחזרה? כ"ט סיון תשע"ט / 2 ביולי 2019

אין חילוק בין איש לאשה לגבי ברכת הגומל.

יולדת שאמרה ברכת הגומל במילותיה הודתה לבורא עולם על לידתה ובריאות בנה מיד לאחר הלידה. האם היא חייבת בברכת הגומל בפני 10 אנשים בבית הכנסת או בביתה? י"ב ניסן תשע"ט / 17 באפריל 2019

אכן, עדיין היא צריכה להודות בברכת הגומל כפי שתיקנו רבותינו. והאל שגמלה כל טוב, הוא יגמלה כל טוב סלה.

ילדתי ולא עשיתי ברכת הגומל, בעלי יכול לעשות במקומי כי אין לי אפשרות להגיע לבית הכנסת, איך ניתן לעשות את הברכה, האם יש עוד דרכים חוץ מבית כנסת? כ"א שבט תשע"ח / 6 בפברואר 2018

מזל טוב. יהי רצון שתזכו לרוות רוב נחת דקדושה מכל יוצאי חלציכם.

אפשר לברך הגומל בכל מקום שיש שם עשרה אנשים (גברים) מישראל. או שהבעל יתחייב בעצמו בברכת הגומל, כגון שיסע מעיר לעיר מרחק של יותר משבעים ושתים דקות, ואז אשתו תבוא לבית הכנסת, והבעל יברך הגומל ויכוין להוציא גם את אשתו ששומעת את הברכה ידי חובה, ואף היא תכוין לצאת ידי חובה.

האם אבא יכול לעשות ברכת הגומל, במקום הבת, שהייתה בחו"ל וחזרה ברוך השם בשלום? כ"ה סיון תשע"ז / 19 ביוני 2017

האב אינו יכול לברך הגומל במקום בתו. אבל אם הוא חייב גם כן בברכת הגומל, מסיבה אחרת, כגון שנסע מעיר לעיר וכדומה, יוכל לברך, ובתו תשמע את הברכה, ויכוונו להוציאה ידי חובה.

ברכת הגומל, כמה זמן יכול לעבור שעדיין אפשר לברך אחריי?
אם טסתי לכמה ימים או חודש וחזרתי. אני מחוייב לברך אחריי כל כיוון או רק שאחזור לביתי?  כ"ג אב תשע"ו / 27 באוגוסט 2016

יש לברך כמה שיותר סמוך למועד שהתחייב בברכה, ובדיעבד יברך מתי שיוכל, אפילו לאחר זמן רב ביותר. אם טס לחודש, יברך פעמיים, פעם אחת לאחר נסיעתו, ופעם אחת לאחר חזרתו.

למה דווקא צריך עשרה אנשים לברכת הגומל? הרי כל בירכת הודאה אפשר לברך לבד. כ"ג אב תשע"ו / 27 באוגוסט 2016

נאמר אודה ה' בכל לבב בסוד ישרים "ועדה", ואין עדה בפחות מעשרה מישראל.

שלום לכם. 
אם כבר השוותם בין נשים לגברים לעניין אמירת הגומל,  אז למה הסתפקתם בדוגמה הידועה שבה אישה מודה, קרי אחרי לידה ?
ראיתם פעם אישה אומרת הגומל על שהיתה חולה בשפעת או שטסה לחו"ל ?
אני לא ראיתי.  מה גם שאני יודע כי יש פוסקים המתירים לאשה בכל מקרה לעשות את בעלה שליח 
לומר הגומל במקומה, גם אחרי לידה, שוב משום צניעות.  ב' אדר תשע"א / 6 בפברואר 2011

שלום רב!

אין אנו פוסקים כדעת האומרים שמותר למנות את הבעל שליח. ונשים מברכות אף אחר חולי. ואף שבכמה מקומות נתרשלו בזה, אין בכך כלום.

בברכת התורה,
הלכה יומית.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"א

אתמול, ביום שבת קודש, חל ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום ראשון (ממוצאי שבת), יחול יום תשעה באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים שיש לנ......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"א), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים וְהָאֱמֶת וְהַשּׁ......

לקריאת ההלכה


אכילה בלא נטילת ידים

בהלכה הקודמת ביארנו שאין להקל לבטל נטילת ידים שקודם אכילת לחם, ואפילו אם אינו נוגע בידיו בפת, כגון שאוחז את הפת באמצעות כפפות או מפית וכדומה, גם כן אין להקל בזה לבטל תקנת רבותינו, והעושה כן מבטל תקנת נטילת ידים. ובסוף דברינו כתבנו שעדין ישנו אופן שבו יש להקל בזה לאכול על ידי מפית, וכמו שנבאר. בגמ......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

תשעה באב במוצאי שבת – בגדים לתשעה באב

בברייתא במסכת תענית, (דף ל.), מבואר שגזרו רבותינו על חמשה עינויים שחייב כל אדם לנהוג בהם ביום תשעה באב, ואלו הם: אכילה ושתיה, רחיצה, סיכה (שהיו סכין את הגוף בשמן וכדומה), נעילת הסנדל (כלומר, נעילת נעליים העשויים מעור), ותשמיש המטה. ואמרו רבותינו (תענית ל ע"ב), כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה......

לקריאת ההלכה

שאלה: האם מותר לאכול דגים בחלב או בחמאה

תשובה: שנינו במסכת חולין (דף קג:) כל בשר אסור לבשל בחלב, חוץ מבשר דגים וחגבים. ומבואר אם כן שמעיקר הדין אין בכלל האיסור של בישול ואכילת בשר וחלב, איסור לבשל דגים עם חלב, משום שבשר דגים אינו בכלל "בשר" שאסרה תורה, ואף אינו אסור מגזירת חכמים. אולם מרן הבית יוסף (בסימן פז), כתב, שמכל ......

לקריאת ההלכה