הלכה ליום רביעי ח' אדר תשפ"ב 9 בפברואר 2022

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

מאיר ברוך בן שרון מזל

הוקדש על ידי

המשפחה

מחיקת שם שמים מקבצי מחשב

שאלה: האם מותר למחוק במחשב קבצים שמוזכר בהם שם שמים, כגון, קובץ של סידור תפלה וכדומה?

תשובה: הנה ביסוד השאלה, עלינו לדון, האם יש להקל בכיבוי המחשב, או במעבר לחלון אחר במחשב, כאשר מופיע עליו שם ה', שהרי לכאורה נמצאנו מוחקים את השם, וכתב הרמב"ם (בפ"ו מהלכות יסודי התורה):
כל המוחק שם מן השמות הקדושים, עובר בלא תעשה, שנאמר בענין עבודה זרה "ואבדתם את שמם מן המקום ההוא, לא תעשון כן לה' אלהיכם". וכן נפסק בטור ובשלחן ערוך יורה דעה (סימן רעו ס"ט).

והנה כעין זה יש לדון בדבר מחיקת שם שמים המוקלט על גבי סרט רשם – קול, האם יש לאסור את הדבר מטעם איסור מחיקת השם.

ומרן רבינו הגדול רבי עובדיה יוסף זצ"ל, בספרו שו"ת יחוה דעת חלק רביעי (סימן נ) דן בזה, ואחר שהביא את דברי הרמב"ם, כתב שבאמת נראה יותר שמאחר שאין בסרט צורת אותיות בכלל, אלא שגלי הקול נקלטים על גבי הסרט בצורה אלקטרונית שאי אפשר להבחין בה למראה עיניו של אדם, לפיכך אין מקום לאסור מחיקתם על ידי הקלטה אחרת, אף על פי שיש שם שמות הקודש שנשמעים היטב באמצעות החשמל.

והביא כמה ראיות לדבריו, ומהם, על פי מה שלמדנו בגמרא במסכת גיטין (דף יט:), שגט שנכתב ב"מי מילין" (שהוא כמין דיו, שנעלם כעבור זמן, ואם רוצים לראותו שוב, מעבירים עליו מים היוצאים מקליפת רימון, ואז הכתב חוזר ונראה היטב. כך פירשו התוספות בשם ר"ח.) אינו גט כלל ועיקר, אף על פי שאחר כך על ידי מי קליפת הרימון ניתן לראות את הכתב, מכל מקום, בשעה שאינו נראה בעיניים, אין זה "כתב" הראוי להכשיר גט. ומכאן שגם אין זה "כתב" הראוי להחשב "שם קדוש" שאסור למוחקו.

ומכאן, לנושא שם שמים הנכתב על גבי סרט הקלטה, שאף שאחר כך ניתן לשומעו על ידי פעולה חשמלית, אינו נחשב "כתב" שיהיה אסור למוחקו. ומכאן נוכל אף אנו ללמוד לגבי שם שמים הצרוב בקובץ על גבי דיסק, שמותר למוחקו ללא חשש, הואיל ואינו נראה בעינים כלל.

אולם באמת שאין זה מספיק בכדי להקל במחיקת שם שמים המופיע כעת על גבי מסך המחשב, ולכאורה יש לומר שכל מה שהיקל מרן הרב זצ"ל במחיקת שם השם, היינו דוקא באופן שאין השם נראה בעינים, אבל אם כעת הוא נראה בעינים יש להחמיר בזה.

אולם יש לנו סברא נוספת להקל בדבר, והיא על פי מה שהוסיף מרן זצ"ל, שיש מחלוקת הפוסקים אם מותר למחוק שם השם שלא נכתב לשם קדושתו (כשכותבים שם השם בספר תורה, אומר הסופר שהשם נכתב לשם קדושת השם, אבל סתם אדם שכותב שם ה', אינו מתכוין לקדש את השם), ורבים הפוסקים הסוברים שמן הדין מותר למחוק שם שלא נכתב לשם קדושתו.

ובפרט לגבי שם הנכתב על גבי מחשב, שאין כאן כתב ממש, אלא אורות מצטרפים וכיוצא בזה מדברים שלא שייך שתחול עליהם קדושה, כיון שאינם דברים ממשיים, נראה שבודאי יש מקום לומר שלא חלה קדושה על שמות אלה לכל הדעות.

ובאמת שיש לצדד בזה לכאן ולכאן, אך עיקרן של דברים, שכל כתב שאינו כתב ממש, לא שייך לומר שתחול עליו קדושת השם, ולפיכך מה שנהגו למחוק שם שמים על ידי כיבוי המחשב, או מעבר לחלון אחר וכדומה, אין בדבר איסור כלל. וכן שאלנו בזה את מרן פוסק הדור רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, והשיב שלמעשה אין לחוש בזה לאיסור, ומותר, הן למחוק קבצי מחשב שיש בהם שמות הקודש, והן לכבות את המחשב בשעה שמופיע על גבי המסך שם שמים.

ולסיכום: אין איסור מחיקת שמות הקודש בכתיבה על גבי מחשב, אלא בכתב ממשי בלבד.

שאלות ותשובות על ההלכה

אם כתב במחשב לא נחשב לכתב ממש האם יהיה אפשר להקל לכתוב על מחשב בחול המועד? ח' אדר תשפ"ב / 9 בפברואר 2022

דן בזה בשו"ת יביע אומר, והעלה שבאמת אינו נחשב כתב. 

שלום כבוד הרב.

רק רציתי ליידע את כבוד הרב, שישנם שני סוגי מסכים, ובסוג השני, לכאורה, ההיתר צריך עיון :

1. הסוג הנפוץ, מסוג lcd ו amoled. בסוג זה נדרש זרם חשמל בכל רגע להצגת האשליה.

2. הסוג השני, שכבוד הרב לא התייחס אליו, הוא מסכי e-reader.

הסבר יותר ארוך :

1. הסוג הראשון עובד כך: בתחתית המסך יש אור, שכבה של אור. את השכבה הזו מכסה שכבה של פיקסלים - וילונות קטנים (שמסננים כל אחד את כמות האור שעוברת דרכו).

2. הסוג השני נפוץ בטאבלטים שמשמשים לקריאה בלבד (ולא לצפייה בסרטים).
כגון amazon kindle. המסך הוא סטאטי לחלוטין! כמו נייר רגיל ממש. לא צריך לא חשמל ולא בטריה.


זהו. זה כל מה שרציתי לומר לכבוד הרב.

2. ההסברים המדעיים, לעיל, הם מופשטים. עם זאת, לכאורה, צריך עיון אם הדימיון למי רימון (בסיס להיתר מחיקת שמות קדושים) קיים כאן.

תודה, וישר כח לכבוד הרב.

  ח' אדר תשפ"ב / 9 בפברואר 2022

באמת שלגבי המסך שכתבת שמדובר ממש בדיו, אם נאמר שיש קדושה באותיות, הרי שלא נוכל להשתמש בו לשמות הקודש. כי אם פעם אחת יעלה שם שם שמים, יהיה אסור לעבור לדף אחר. 

והסברא היחידה שעולה בדעתי להקל, על פי מה שאמרו בגיטין כ. שגט שכתבו בכתב שעל גבי כיפה פסול, ופירש רש"י שהוא משום שאין הכתב נחשב לכתב "לפי שאינו כתוב וקבוע אלא מוטל על הבגד", כלומר, כיון שלא היתה מעולם כוונה שהכתב יהיה מונח לעולם, אין זה נחשב כתב. ואף שלענין שבת  אנו אוסרים כתיבה כזו על כל פנים מדרבנן, מכל מקום לגבי מחיקה יש מקום להקל בזה מאחר ואין בו גנאי כלל שלא היה כתב העשוי להתקיים. ועדיין צריך עיון. (ויש לפרש שם בגמרא דהטעם דלא חשיב כתב היינו משום דאין שם אותיות, אלא שהם מגוף הדבר שמתגרשת בו, וכן פירשו כמה מפרשים, אך מלשון רש"י משמע כמו שכתבתי. ומכל מקום המחצית השקל סימן שמ על דברי המג"א שם, הסביר בשיטת רש"י דהטעם שאינו כתב, משום דהוא מגוף הגט, וא"כ ליכא ראיה לנד"ד, ועיין שם היטב, ולענ"ד נראה כמש"כ). ומתאים שישלחו שאלה זו לגדולי הרבנים שיחוו דעתם בזה. 

שלום לרב האם דיסק או קלטת עם דברי תורה
צריכים גינזה?
תודה רבה ח' אדר תשפ"ב / 9 בפברואר 2022

אינו צריך גניזה. 

היום שיש דיסקים, האם יש איסור לזרוק דיסקים עם הרצאות לפח וכדו'? ב' אדר תשע"א / 6 בפברואר 2011

שלום רב!

מותר לזרוק דיסקים עם דברי תורה.
 
בברכת התורה,
הלכה יומית.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"ב

ביום שישי הבא עלינו לטובה, יחול ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום שבת, יחול יום תשעה באב, ומאחר ואין להתענות בשבת (מלבד ביום הכיפורים), לכן התענית נדחית ליום ראשון (ממוצאי שבת הבאה), עשירי באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנה......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"ב), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". שבעה עשר בתמוז חל אתמול, בשבת, ומחמת קדושת השבת התענית נדחית להיום. תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהו......

לקריאת ההלכה


שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

דין סעודה מפסקת בשבת

בכל שנה, בערב תשעה באב, אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, (היא הסעודה שאוכלים לפני תחילת הצום, אחרי חצות היום). וכן אסרו לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת. וישנם כמה פרטי דינים בזה. אולם בשנה זו (תשפ"ב) שתענית תשעה באב תחול ביום ראשון, נמצא ש"ערב תשעה באב" חל ביום השבת,......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה

דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תשפ"ב

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, וכן פסקו הרמב&q......

לקריאת ההלכה