הלכה ליום רביעי ח' אדר תשפ"ב 9 בפברואר 2022

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

מאיר ברוך בן שרון מזל

הוקדש על ידי

המשפחה

מחיקת שם שמים מקבצי מחשב

שאלה: האם מותר למחוק במחשב קבצים שמוזכר בהם שם שמים, כגון, קובץ של סידור תפלה וכדומה?

תשובה: הנה ביסוד השאלה, עלינו לדון, האם יש להקל בכיבוי המחשב, או במעבר לחלון אחר במחשב, כאשר מופיע עליו שם ה', שהרי לכאורה נמצאנו מוחקים את השם, וכתב הרמב"ם (בפ"ו מהלכות יסודי התורה):
כל המוחק שם מן השמות הקדושים, עובר בלא תעשה, שנאמר בענין עבודה זרה "ואבדתם את שמם מן המקום ההוא, לא תעשון כן לה' אלהיכם". וכן נפסק בטור ובשלחן ערוך יורה דעה (סימן רעו ס"ט).

והנה כעין זה יש לדון בדבר מחיקת שם שמים המוקלט על גבי סרט רשם – קול, האם יש לאסור את הדבר מטעם איסור מחיקת השם.

ומרן רבינו הגדול רבי עובדיה יוסף זצ"ל, בספרו שו"ת יחוה דעת חלק רביעי (סימן נ) דן בזה, ואחר שהביא את דברי הרמב"ם, כתב שבאמת נראה יותר שמאחר שאין בסרט צורת אותיות בכלל, אלא שגלי הקול נקלטים על גבי הסרט בצורה אלקטרונית שאי אפשר להבחין בה למראה עיניו של אדם, לפיכך אין מקום לאסור מחיקתם על ידי הקלטה אחרת, אף על פי שיש שם שמות הקודש שנשמעים היטב באמצעות החשמל.

והביא כמה ראיות לדבריו, ומהם, על פי מה שלמדנו בגמרא במסכת גיטין (דף יט:), שגט שנכתב ב"מי מילין" (שהוא כמין דיו, שנעלם כעבור זמן, ואם רוצים לראותו שוב, מעבירים עליו מים היוצאים מקליפת רימון, ואז הכתב חוזר ונראה היטב. כך פירשו התוספות בשם ר"ח.) אינו גט כלל ועיקר, אף על פי שאחר כך על ידי מי קליפת הרימון ניתן לראות את הכתב, מכל מקום, בשעה שאינו נראה בעיניים, אין זה "כתב" הראוי להכשיר גט. ומכאן שגם אין זה "כתב" הראוי להחשב "שם קדוש" שאסור למוחקו.

ומכאן, לנושא שם שמים הנכתב על גבי סרט הקלטה, שאף שאחר כך ניתן לשומעו על ידי פעולה חשמלית, אינו נחשב "כתב" שיהיה אסור למוחקו. ומכאן נוכל אף אנו ללמוד לגבי שם שמים הצרוב בקובץ על גבי דיסק, שמותר למוחקו ללא חשש, הואיל ואינו נראה בעינים כלל.

אולם באמת שאין זה מספיק בכדי להקל במחיקת שם שמים המופיע כעת על גבי מסך המחשב, ולכאורה יש לומר שכל מה שהיקל מרן הרב זצ"ל במחיקת שם השם, היינו דוקא באופן שאין השם נראה בעינים, אבל אם כעת הוא נראה בעינים יש להחמיר בזה.

אולם יש לנו סברא נוספת להקל בדבר, והיא על פי מה שהוסיף מרן זצ"ל, שיש מחלוקת הפוסקים אם מותר למחוק שם השם שלא נכתב לשם קדושתו (כשכותבים שם השם בספר תורה, אומר הסופר שהשם נכתב לשם קדושת השם, אבל סתם אדם שכותב שם ה', אינו מתכוין לקדש את השם), ורבים הפוסקים הסוברים שמן הדין מותר למחוק שם שלא נכתב לשם קדושתו.

ובפרט לגבי שם הנכתב על גבי מחשב, שאין כאן כתב ממש, אלא אורות מצטרפים וכיוצא בזה מדברים שלא שייך שתחול עליהם קדושה, כיון שאינם דברים ממשיים, נראה שבודאי יש מקום לומר שלא חלה קדושה על שמות אלה לכל הדעות.

ובאמת שיש לצדד בזה לכאן ולכאן, אך עיקרן של דברים, שכל כתב שאינו כתב ממש, לא שייך לומר שתחול עליו קדושת השם, ולפיכך מה שנהגו למחוק שם שמים על ידי כיבוי המחשב, או מעבר לחלון אחר וכדומה, אין בדבר איסור כלל. וכן שאלנו בזה את מרן פוסק הדור רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, והשיב שלמעשה אין לחוש בזה לאיסור, ומותר, הן למחוק קבצי מחשב שיש בהם שמות הקודש, והן לכבות את המחשב בשעה שמופיע על גבי המסך שם שמים.

ולסיכום: אין איסור מחיקת שמות הקודש בכתיבה על גבי מחשב, אלא בכתב ממשי בלבד.

שאלות ותשובות על ההלכה

אם כתב במחשב לא נחשב לכתב ממש האם יהיה אפשר להקל לכתוב על מחשב בחול המועד? ח' אדר תשפ"ב / 9 בפברואר 2022

דן בזה בשו"ת יביע אומר, והעלה שבאמת אינו נחשב כתב. 

שלום כבוד הרב.

רק רציתי ליידע את כבוד הרב, שישנם שני סוגי מסכים, ובסוג השני, לכאורה, ההיתר צריך עיון :

1. הסוג הנפוץ, מסוג lcd ו amoled. בסוג זה נדרש זרם חשמל בכל רגע להצגת האשליה.

2. הסוג השני, שכבוד הרב לא התייחס אליו, הוא מסכי e-reader.

הסבר יותר ארוך :

1. הסוג הראשון עובד כך: בתחתית המסך יש אור, שכבה של אור. את השכבה הזו מכסה שכבה של פיקסלים - וילונות קטנים (שמסננים כל אחד את כמות האור שעוברת דרכו).

2. הסוג השני נפוץ בטאבלטים שמשמשים לקריאה בלבד (ולא לצפייה בסרטים).
כגון amazon kindle. המסך הוא סטאטי לחלוטין! כמו נייר רגיל ממש. לא צריך לא חשמל ולא בטריה.


זהו. זה כל מה שרציתי לומר לכבוד הרב.

2. ההסברים המדעיים, לעיל, הם מופשטים. עם זאת, לכאורה, צריך עיון אם הדימיון למי רימון (בסיס להיתר מחיקת שמות קדושים) קיים כאן.

תודה, וישר כח לכבוד הרב.

  ח' אדר תשפ"ב / 9 בפברואר 2022

באמת שלגבי המסך שכתבת שמדובר ממש בדיו, אם נאמר שיש קדושה באותיות, הרי שלא נוכל להשתמש בו לשמות הקודש. כי אם פעם אחת יעלה שם שם שמים, יהיה אסור לעבור לדף אחר. 

והסברא היחידה שעולה בדעתי להקל, על פי מה שאמרו בגיטין כ. שגט שכתבו בכתב שעל גבי כיפה פסול, ופירש רש"י שהוא משום שאין הכתב נחשב לכתב "לפי שאינו כתוב וקבוע אלא מוטל על הבגד", כלומר, כיון שלא היתה מעולם כוונה שהכתב יהיה מונח לעולם, אין זה נחשב כתב. ואף שלענין שבת  אנו אוסרים כתיבה כזו על כל פנים מדרבנן, מכל מקום לגבי מחיקה יש מקום להקל בזה מאחר ואין בו גנאי כלל שלא היה כתב העשוי להתקיים. ועדיין צריך עיון. (ויש לפרש שם בגמרא דהטעם דלא חשיב כתב היינו משום דאין שם אותיות, אלא שהם מגוף הדבר שמתגרשת בו, וכן פירשו כמה מפרשים, אך מלשון רש"י משמע כמו שכתבתי. ומכל מקום המחצית השקל סימן שמ על דברי המג"א שם, הסביר בשיטת רש"י דהטעם שאינו כתב, משום דהוא מגוף הגט, וא"כ ליכא ראיה לנד"ד, ועיין שם היטב, ולענ"ד נראה כמש"כ). ומתאים שישלחו שאלה זו לגדולי הרבנים שיחוו דעתם בזה. 

שלום לרב האם דיסק או קלטת עם דברי תורה
צריכים גינזה?
תודה רבה ח' אדר תשפ"ב / 9 בפברואר 2022

אינו צריך גניזה. 

היום שיש דיסקים, האם יש איסור לזרוק דיסקים עם הרצאות לפח וכדו'? ב' אדר תשע"א / 6 בפברואר 2011

שלום רב!

מותר לזרוק דיסקים עם דברי תורה.
 
בברכת התורה,
הלכה יומית.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קַדֵּשׁ וּרְחַץ, כַּרְפַּס, יַחַץ, מגִּיד, רַחְצָה, מוֹצִיא מַצָּה, מָרוֹר, כּוֹרֵךְ, שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ, צָפוּן, בָּרֵךְ, הַלֵּל, נִרְצָה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מק......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים

הזכרנו באופן כללי את מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים, והוא חיוב על כל איש ואשה. מה צריך לתת? מצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאים לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא שמים יתן מתנות לאב......

לקריאת ההלכה

אכילת מאכלי חלב אחרי אכילת עוף

בהלכה הקודמת ביארנו באופן כללי שיש להמתין שש שעות בין אכילת מאכלי בשר לאכילת מאכלי חלב, משום שטבע הבשר שנשארות ממנו שאריות בין השיניים, וגם משום שהבשר נותן טעם בפה למשך זמן ארוך. כתב הרמב"ם (בסוף פ"ט מהלכות מאכלות אסורות), מי שאכל בשר, בין בשר בהמה ובין בשר עוף, לא יאכל אחריו (מאכל) חלב......

לקריאת ההלכה


אילו כלים טעונים טבילה

בהלכה הקודמת נתבאר שכלים הנקחים מן הגוי, כגון כלים שהיצרן שלהם אינו יהודי, חייבים טבילה במקוה טהרה לפני השימוש בהם. אולם יש לדעת שאין חיוב טבילה, אלא בכלים שהם "צרכי הסעודה", כגון כוסות וצלחות, קערות וקומקומים, וכיוצא בהם, שמשתמשים בהם לצורך אכילה ושתיה, אבל שאר כלים, כגון מספריים וכיוצא ב......

לקריאת ההלכה

כלי פסח

בימי הפסח אין להשתמש בכלים שהשתמשו בהם בכל ימות השנה, משום שכלים שבישלו בהם, או שמו בתוכם מאכלים רותחים, הרי דפנות הכלים "בלעו" טעם מהמאכל שהיה בהם, ולכן, כשם שאנו מפרידים בכל השנה בין כלים של בשר לכלים של חלב, כמו כן יש להבדיל בין הכלים שמשתמשים בהם בכל השנה לכלים של פסח. והנה דיני הכ......

לקריאת ההלכה

החמץ בפסח – שנת התשפ"ב – תקנת מרן זצ"ל

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבימים הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. מהות החימוץ......

לקריאת ההלכה

שבת זכור – דרשה מיוחדת

"זכור את אשר עשה לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשפ"ב, נקרא בפרשת ויקרא), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "......

לקריאת ההלכה