בהלכה הקודמת כתבנו שמותר לסחוט לימונים בשבת ביד, לא על ידי כלי, משום שאין דין סחיטת הלימון כדין סחיטת שאר הפירות בשבת, גם הזכרנו מה שכתב מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל, שאף על פי שמותר מעיקר הדין לסחוט לימון בשבת, מכל מקום נכון לחוש לדברי המחמירים בסחיטת לימון לתוך כלי ריק, ולכן יש לשים בכוס ראשית כל את הסוכר, ואחר כך לסחוט את הלימון על הסוכר, ומיץ הלימון ייספג ויבלע בסוכר, שבאופן כזה לכל הדעות מותר לסחוט לימון בשבת. והסברנו את נימוקי הדברים כפי שניתן ללמוד שם.
אולם כתב מרן הרב זצ"ל, שאף על פי שמבחינת מלאכת סוחט אין איסור לסחוט לימונים ביום השבת, מכל מקום הבא לסחוט לימון על גבי תה או תבשיל אחר רותח בשבת, עלול להיכשל באיסור בישול בשבת, שהרי המשקה היוצא מן הלימון מתבשל כאשר הוא נוגע בתה או בתבשיל הרותח, ולפיכך הרוצה להכין בשבת תה עם לימון, נכון שינהג כך:
לפני הכנת התה, יערה (ישפוך) את המים הרותחים לתוך כלי אחר ריק, ואז יהיה למים דין "כלי שני", דהיינו שאין המים נמצאים ב"כלי ראשון" שבו הם רתחו, שאז הם בודאי גורמים לבישול מה שיתערב בהם, אלא הם נמצאים ב"כלי שני". ואחר כך יוכל לערות מים אלה לתוך הכלי השלישי שבו נמצאים כבר תמצית הלימון והתה.
ובאופן כזה, שמכין את התה על ידי עירוי מכלי שני לתוך הכוס שנמצא בה התה והסוכר והלימון, מותר להכין תה בשבת אפילו על ידי שקית תה שלא נתבשלה כבר מערב שבת, משום שעירוי מכלי שני אינו גורם לבישול עלי התה האסור בשבת. אולם לשים את עלי התה בתוך כלי שני ממש, אסור בשבת, לפי שכלי שני גורם לבישול עלי התה, אבל עירוי מכלי שני אינו גורם לבישול עלי התה, האסור בשבת, ואם ירצה ה' נאריך בדיני בישול בשבת בעתיד.
