הלכה ליום חמישי כ"ג אדר תשפ"ב 24 בפברואר 2022

הגבהת העקבים בשעת אמירת הקדושה

שאלה: כשאומרים הקהל עם החזן "קדושה" (נקדישך ונעריצך וכו') בשעת חזרת הש"ץ, האם יש לדלג בהגבהת העקבים בשעת אמירת "קדוש קדוש קדוש", ומה גובה הדילוג שיש לדלג, והאם יש לדלג גם באמירת "ברוך כבוד ה'", ו"ימלוך ה'"?
הגבהת העקבים בשעת אמירת "קדוש"

תשובה: לגבי הגבהת העקבים בשעת אמירת קדוש קדוש קדוש. נוהגים לדלג מעט בשעת אמירת קדוש קדוש קדוש, שבכל פעם שאומר "קדוש", מגביה את עקביו פעם אחת. שבשעת הגבהתו על ידי דילוג כל שהוא, הרי כאילו הוא נושא עצמו לשמים, כמו שנושא אדם את עיניו למעלה, ולכן נהגו לעשות כן בשעת אמירת הקדושה. ומנהג זה יסודתו בהררי קודש, ונהגו בו בכל תפוצות ישראל. ומקור המנהג במדרש שהובא בבית יוסף "שירימו עקביהם עם גופן בעת שמקדישים אותי". וכן בספר היכלות, שהובאו דבריו בשבלי הלקט ובטור, הובא מנהג זה. והמאירי כתב, שנוהגים כן כדי להדמות למלאכים שנאמר "מלאכי צבאות ידודון ידודון".

מה גובה הדילוג שיש לדלג?
ולענין כמה הוא גובה הדילוג שיש לדלג. כתב הגאון רבי יוסף חיים בספר בן איש חי, שבכל דילוג שמדלג באמירת "קדוש", יגביה עצמו מעט יותר ממה שעשה קודם לכן. שתהיה כל הגבהה בתוספת מעט מחברתה, שהרי מעלין בקודש. וכדבריו פסקו עוד מרבותינו המקובלים והפוסקים, ובהם הגאון רבי דוד עראמה בשם מהר"ר מנחם מריקאנטי ז"ל. אבל בספר כף החיים כתב, שאף על פי דברי המקובלים, אין לעשות כן, ושעל פי קבלת האר"י, "קדוש" הראשון, הוא מעולה מהשאר, ועל כן בודאי שלא נכון להגביה עצמו יותר באמירת קדוש השני והשלישי. וכן מנהג רוב ישראל, שאין אנו משנים בגובה הדילוג, אלא מגביהים העקב בצורה שוה פעם אחת בכל אמירת קדוש.

אותם שנהגו לדלג ולקפוץ יותר מדאי
וכתב מהרש"ל, רבינו שלמה לוריא, בספר ים של שלמה, וזו לשונו: ואני תמה, מאין להם לאותם שרוקדים וקופצים כלפי מעלה בעת הקדושה, ולדעתי מנהג בורים (טיפשים) הוא, כי לא מצינו בספר היכלות (שהוא המקור למנהג הדילוגים) שום ריקוד בקדושה, אלא נשיאת הגוף כלפי מעלה, דומה לנשיאת העינים כלפי מעלה, ולא אמר שרוקדים או קופצים למעלה, או שנושאים רגליהם, אלא שירימו עקביהם, והיינו שירימו מעט עקביהם עם התנשאות הגוף, ולא יותר. ומכאן שאין להגביה עצמו יותר מדאי כמנהג העושים כן.

דילוג בשעת אמירת "ברוך כבוד ה' ממקומו"
ונוהגים להגביה את העקבים מן הקרקע גם שעונים "ברוך כבוד ה' ממקומו", וכן כשאומרים "ימלוך ה' לעולם" וכו'. שכן כתב השל"ה הקדוש, והביאו דבריו גדולי האחרונים. ואף על פי שיש מרבותינו המקובלים שכתבו שאין לנהוג כן, מכל מקום מנהגינו להגביה את העקבים גם באמירת פסוקים אלה, ואין לזוז מהמנהג. וכן נהג מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל. ובספרו הליכות עולם (פרשת תרומה) הוסיף, שיש מקום לומר שאף לפי המקובלים אין חיסרון בדבר, רק שלדעתם אין צורך לנהוג כן.

ולסיכום: יש להגביה את העקבים פעם אחת בכל פעם שאומר "קדוש" בשעת הקדושה. ויש להגביה את העקבים רק מעט, ולא לקפוץ יותר מדאי. ויש להגביה את העקבים באופן שוה בכל פעם. ונהגו להגביה את העקבים גם בשעת אמירת "ברוך כבוד ה'", ו"ימלוך ה' לעולם".

שאלות ותשובות על ההלכה

האם גם נשים שמתפללות אמורות לבצע את זה? כ"ה אדר תשפ"ב / 26 בפברואר 2022

גם נשים עושות כן.

אני מתפלל בבית כנסת של מרוקאים ושמתי לב שמגיעים לתתברך ויש אמירת קדוש קדוש קדוש, יש הנוהגים שהם יושבים להגביהה את עקביהם. מהו מקור המנהג? ל' ניסן תשע"ח / 15 באפריל 2018

אנו לא נוהגים כן. אבל אם יש מנהג כזה, מן הסתם הוא משום שהדילוגים באמירת קדוש קדוש הן על פי מה שנאמר וינועו אמות הסיפים, שכולם מזדעזעים מפני המלך, וכן אנו עושים מעין זה שאנו זזים ממקומותינו בשעת אמירת הקדושה במילים קדוש קדוש קדוש, על ידי דילוג, ומאחר ולדעת כמה ראשונים הקדושה של ברכת יוצר אור גם היא קדושה ממש, לכן נוהגים גם אז לדלג. אך לא ראינו שנהגו כן, גם לא אצל בני מרוקו.

מה הדין בברכת הלבנה שגם בה יש הנוהגים לדלג כשאומרים "כשם שאנחנו מרקדים". י"ב שבט תשע"א / 17 בינואר 2011

שלום רב!
יש לדלג בשעת אמירת "רוקד כנגדך".
 
בברכת התורה,
הלכה יומית.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קַדֵּשׁ וּרְחַץ, כַּרְפַּס, יַחַץ, מגִּיד, רַחְצָה, מוֹצִיא מַצָּה, מָרוֹר, כּוֹרֵךְ, שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ, צָפוּן, בָּרֵךְ, הַלֵּל, נִרְצָה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מק......

לקריאת ההלכה

אכילת מאכלי חלב אחרי אכילת עוף

בהלכה הקודמת ביארנו באופן כללי שיש להמתין שש שעות בין אכילת מאכלי בשר לאכילת מאכלי חלב, משום שטבע הבשר שנשארות ממנו שאריות בין השיניים, וגם משום שהבשר נותן טעם בפה למשך זמן ארוך. כתב הרמב"ם (בסוף פ"ט מהלכות מאכלות אסורות), מי שאכל בשר, בין בשר בהמה ובין בשר עוף, לא יאכל אחריו (מאכל) חלב......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים

הזכרנו באופן כללי את מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים, והוא חיוב על כל איש ואשה. מה צריך לתת? מצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאים לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא שמים יתן מתנות לאב......

לקריאת ההלכה


אילו כלים טעונים טבילה

בהלכה הקודמת נתבאר שכלים הנקחים מן הגוי, כגון כלים שהיצרן שלהם אינו יהודי, חייבים טבילה במקוה טהרה לפני השימוש בהם. אולם יש לדעת שאין חיוב טבילה, אלא בכלים שהם "צרכי הסעודה", כגון כוסות וצלחות, קערות וקומקומים, וכיוצא בהם, שמשתמשים בהם לצורך אכילה ושתיה, אבל שאר כלים, כגון מספריים וכיוצא ב......

לקריאת ההלכה

כלי פסח

בימי הפסח אין להשתמש בכלים שהשתמשו בהם בכל ימות השנה, משום שכלים שבישלו בהם, או שמו בתוכם מאכלים רותחים, הרי דפנות הכלים "בלעו" טעם מהמאכל שהיה בהם, ולכן, כשם שאנו מפרידים בכל השנה בין כלים של בשר לכלים של חלב, כמו כן יש להבדיל בין הכלים שמשתמשים בהם בכל השנה לכלים של פסח. והנה דיני הכ......

לקריאת ההלכה

החמץ בפסח – שנת התשפ"ב – תקנת מרן זצ"ל

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבימים הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. מהות החימוץ......

לקריאת ההלכה

שבת זכור – דרשה מיוחדת

"זכור את אשר עשה לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשפ"ב, נקרא בפרשת ויקרא), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "......

לקריאת ההלכה