הלכה ליום רביעי ט"ו טבת תשפ"א 30 בדצמבר 2020

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

חיה בת שמחה ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

המשפחה

זמן ברכות השחר

שאלה: מי שמסיבה כל שהיא לא בירך ברכות השחר בבוקר, ולא נזכר עד הצהריים, האם רשאי לברך ברכות אלו בצהריים?

תשובה: בהלכה הקודמת כתבנו שהנשים חייבות לברך ברכות השחר. והבאנו מה שכתבו בתשובות הגאונים, שהנשים חייבות בברכות אלה לפי שאינן בכלל "מצות עשה שהזמן גרמא" שהנשים פטורות ממנה, אלא היא מצות עשה שאינה תלויה דוקא בזמן מסויים.

ומכאן הוכיח מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל, שמצות ברכות השחר אינה מוגבלת בזמן, ואפילו אם לא בירך בבוקר, ונזכר רק בצהריים, אחר חצות היום, גם כן רשאי לברך, שאם לא נאמר כן, נמצא שברכות השחר הן בכלל מצות עשה "שהזמן גרמא", שהרי הן תלויות בזמן, וכדין קריאת שמע, שמכיון שיש זמן וגבול למצות קריאת שמע, "בשכבך ובקומך", הנשים פטורות מעיקר הדין מקריאת שמע, כמו שביארנו כבר. ואם כן, אחר שהגאונים כתבו שגם נשים חייבות בברכות השחר, על כרחינו לומר שזמנן כל היום, אפילו אחר חצות היום. ועל כן נראה שברכות השחר, אף שמצוה לברכן בבוקר, מכל מקום אם טעה ולא בירך, רשאי לברכן כל היום כולו.

אולם הגאון מליסא בסידור עץ החיים כתב, שברכות השחר שייכות דוקא ב"שחר", ואחר ארבע שעות (זמניות) מזריחת החמה אי אפשר לברכן. וכדין ברכות קריאת שמע, שאין לברכן אחר ארבע שעות מהזריחה. גם הגאון רבי שלמה קלוגר ז"ל בספר החיים כתב שאין לברך ברכות השחר אלא עד זמן חצות היום (כלומר, עד סוף שש שעות מזריחת החמה), אבל בשעות הצהריים אי אפשר לברכן.

ולפי דבריהם לכאורה הנשים פטורות מברכות השחר, שהרי הן תלויות בזמן מסויים.

אולם באמת שדעת רוב הפוסקים שזמן ברכות השחר נמשך כל היום כולו, וברכות אלה אינן תלויות בזמן כלל ועיקר, וכן דעת הגאון רבי אליהו מוילנא בספר מעשה רב, וכן כתב הגאון רבי ישמעאל הכהן בשו"ת זרע אמת, וכן דעת רבים מרבותינו האחרונים. (ובאמת שיש עוד טעמים לומר, שאפילו אם להלכה אין לברך ברכות אלו במשך כל היום, מכל מקום אין זו מצות עשה שהזמן גרמא ממש. ואין כאן המקום להאריך).

גם הגאון החפץ חיים, בספרו משנה ברורה כתב שאין לברך אחר חצות היום, ומכל מקום בספרו מחנה ישראל, שנכתב עבור חיילים יהודים שגויסו בעל כרחם לצבא הרוסי, כתב שבמקום צורך יש להקל בדבר, לברך ברכות אלה אפילו אחר חצות היום. ומבואר שגם הוא סובר להלכה שזמן הברכות הללו נמשך כל היום כולו.

לכן למעשה, יש להזהר לברך ברכות השחר בכל בוקר לפני תפלת שחרית, וגם הנשים צריכות להקפיד להזהר על ענין זה, שבכל בוקר תברכנה ברכות השחר. ומכל מקום אם אירע ששכח איש או אשה לברך ברכות אלה, רשאים לברכן במשך כל שעות היום.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"א

אתמול, ביום שבת קודש, חל ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום ראשון (ממוצאי שבת), יחול יום תשעה באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים שיש לנ......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"א), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים וְהָאֱמֶת וְהַשּׁ......

לקריאת ההלכה


שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

תשעה באב במוצאי שבת – בגדים לתשעה באב

בברייתא במסכת תענית, (דף ל.), מבואר שגזרו רבותינו על חמשה עינויים שחייב כל אדם לנהוג בהם ביום תשעה באב, ואלו הם: אכילה ושתיה, רחיצה, סיכה (שהיו סכין את הגוף בשמן וכדומה), נעילת הסנדל (כלומר, נעילת נעליים העשויים מעור), ותשמיש המטה. ואמרו רבותינו (תענית ל ע"ב), כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה......

לקריאת ההלכה

שאלה: האם מותר לאכול דגים בחלב או בחמאה

תשובה: שנינו במסכת חולין (דף קג:) כל בשר אסור לבשל בחלב, חוץ מבשר דגים וחגבים. ומבואר אם כן שמעיקר הדין אין בכלל האיסור של בישול ואכילת בשר וחלב, איסור לבשל דגים עם חלב, משום שבשר דגים אינו בכלל "בשר" שאסרה תורה, ואף אינו אסור מגזירת חכמים. אולם מרן הבית יוסף (בסימן פז), כתב, שמכל ......

לקריאת ההלכה

מנהגי ימי בין המצרים

הימים שבין שבעה עשר בתמוז לתשעה באב, נקראים ימי "בין המצרים", וכפי שהסברנו אתמול. ברכת שהחיינו טוב להזהר ולא לברך ברכת "שהחיינו" בימי בין המצרים, מליל שבעה עשר בתמוז ועד אחרי תשעה באב, על פרי חדש, או על בגד חדש. ויניח את הפרי או הבגד עד לאחר תשעה באב, ולא יאכלנו בלא לברך שהחי......

לקריאת ההלכה