תשובה: בגמרא במסכת חגיגה (דף טו.), הובא מעשה באלישע בן אבויה, רבו של רבי מאיר בעל הנס, שהיה מכונה "אחר".
ואותו "אחר", היה גאון עולם, שהלך והתדרדר מבחינה רוחנית עוד ועוד, עד שנעשה מופקר מחלל שבת ממש. ומכל מקום, מכיון שהיה בעל השגה גדול, מפני גודל חכמתו ועסקו בתורה, שמע בת קול שאומרת, "שובו בנים שובבים חוץ מאחר"! כלומר, שמע בפירוש איך שמכריזה בת קול מן השמים, שהקדוש ברוך הוא מזמין את כל הרשעים שיחזרו בתשובה, ואומר להם בחיבה, "שובו"!, "שובו אלי ואשובה אליכם"!, אבל את נשמתו של "אחר", אין הבת קול מזמינה! כיון שכל כך היה רשע בעיני ה', עד שמנעו ממנו את התשובה.
ושם בגמרא התבאר הענין באריכות, שרבי מאיר תלמידו של אחר, היה צריך לטרוח הרבה מאד בכדי להציל את נשמתו של רבו מהעונש שהיה מזומן לה בשמים. וכן רבי יוחנן טרח הרבה כדי להועיל לאחר. ולכאורה, אלישע בן אבויה היה באמת במצב שלא היה יכול לחזור עוד בתשובה, שהרי בת קול מכריזה ואומרת לו שלא יחזור, כי אין חפץ לה' באדם כזה. ואם כן, מה היה עליו לעשות?
אולם טעות היא לחשוב כן. ורבינו המהרימ"ט ז"ל (רבינו יוסף בן רבי משה מטראני), כתב בתשובה, שאלישע בן אבויה, הלא הוא "אחר", טעה בענין זה, שאף על פי ששמע בת קול אומרת שלא יחזור בתשובה, היה עליו לחזור בתשובה! וכמו שאמרו רבותינו: "כל מה שאומר לך בעל הבית עשה, חוץ מצא", כלומר, בעל הבית הוא הקדוש ברוך הוא, ולכל מה שאומר לאדם, האדם צריך לשמוע, מלבד דבר אחד, שאם אומרים לו ש"יצא", כלומר, שלא יחזור בתשובה, אסור לו לשמוע לדבר כזה, כי הקדוש ברוך הוא לא חפץ במות הרשע, כי אם בתשובה.
ועדיין עלינו להבין, אם כן מדוע כך אמרה הבת קול, שובו בנים שובבים "חוץ מאחר"?
והסביר זאת רבינו מרן החיד"א, בשם גדול הדור מהר"א יצחקי, שהיה אומר, שכוונת הבת קול היתה, שהיא מבקשת מכל פושעי ישראל לחזור בתשובה, חוץ מ"אחר", שממנו אינה מבקשת לחזור, מפני שהוא היה אדם גדול כל כך, וידע כמה מוטל עליו לשמור תורה ומצוות, ואף על פי כן הלך והתקלקל, אדם כזה, אין הבת קול קוראת לו לחזור בתשובה, כי גדול הכעס עליו מאד. אך עם כל זה, אילו היה שב אחר בתשובה בכוחות עצמו, בודאי שהיה מתקבל בתשובה, והיה חוזר להיות רצוי לפני המקום. וכמו שאמר לו רבי מאיר, אין לך דבר העומד בפני התשובה!
וכן מסבירים רבותינו המקובלים, לגבי מי שחטא בחטאים קשים מאד, שאמרו עליו שאינו יכול לחזור בתשובה, שאין הדברים חלילה כפשטן, אלא כוונת הדברים שתשובתו של אותו אדם היא קשה מאד. ועליו להתחזק בכל כחו לכוף את יצרו לחזור בתשובה שלימה. ואפילו אם נראה בעיניו שאינו יכול לחזור בתשובה באותו חטא, ידע כי אין זו אלא עצת היצר, ועליו לראות דרכים על כל פנים למעט בעוונות, כי השתדלות כל שהיא לפי כוחותיו, גם היא יקרה מאד בעיני ה'.
וממוצא הדברים אנו למדים, כי אפילו אדם שהגדיל פשע הרבה מאד, וחטא והחטיא אחרים, שאמרו עליו חז"ל שלא מסייעין לו לחזור בתשובה, מכל מקום, עליו לחתור בכל כחו, לכוף את יצרו, ולהתהלך נגד טבעו הרע, ולחזור בתשובה שלימה, ומובטח לו מן השמים, שהשם יתברך יקבל תשובתו ברצון.