הלכה ליום שלישי ב' שבט תשפ"ב 4 בינואר 2022

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

אברהם מנשה בן רחל ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

ראובן

ההכנות לכבוד שבת – רבי יוסף ידיד הלוי

בגמרא במסכת שבת (כה:), אמרו: "מצוה לרחוץ בערב שבת במים חמים". וגם מי שתורתו אומנותו, כלומר, אדם שתמיד עסוק בתורה, כתבו הפוסקים, שעליו להתבטל מלימודו מעט, וללכת לרחוץ את עצמו בערב שבת, כדי שיכנס לשבת בנעימות כשהוא נקי. ויש להזהר כמה שאפשר שלא להתרחץ בסמוך מאד לכניסת השבת, כדי שלא יבאו לידי חילול שבת, וכן כדי שלא יכנסו לשבת בבהילות כשהם טרופים.

ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, היה רגיל בבחרותו, ללכת בימי שישי לבית הכנסת "צופיוף" בירושלים, כי שם שכנה ספרייתו העצומה והמיוחדת של הגאון רבי יוסף ידיד הלוי זצ"ל, שהגיע מחלאב לארץ ישראל, ונעשה עני מרוד. עד שקמו כמה אנשים נכבדים מעדת הבוכרים, ודאגו לו כראוי לכבודו, וקנו עבורו ספרים רבים שיוכל ללמוד בהם.

וסיפר מרן זצ"ל, שהוא היה רגיל לקחת איתו ביום שישי איזה פרי, כגון בננה וכדומה, או מעט ביסקויטים וכדומה, וכך היה לומד במשך כל היום בבית הכנסת "צופיוף". ושם היה לומד לעתים גם הגאון החסיד רבינו בן ציון אבא שאול זצ"ל. וסיפר הגאון רבי בן ציון זצ"ל, שמרן זצ"ל היה לומד, עד שהיה מתקרב זמן כניסת השבת, ואז היו רבי בן ציון ומרן זצ"ל הולכים לבתיהם כדי להתרחץ לכבוד שבת. וכמה פעמים אירע, שמרן זצ"ל היה ממשיך בלימודו "רק עוד כמה דקות", ולבסוף היה "מתעורר" משקיעותו בלימוד התורה רק כאשר היו הציבור מתחילים באמירת "מזמור לדוד" שלפני קבלת שבת...

נכון מאד להתרחץ ביום ששי דוקא, ולא ביום חמישי, כדי שיהיה ניכר הדבר, שרחיצה זו היא לכבוד שבת קודש. ומכל מקום כתב המרדכי, שאם אינו יכול לרחוץ ביום ששי, רשאי לרחוץ גם כן בליל ששי, כלומר, ביום חמישי בלילה, או אפילו ביום חמישי ממש, כל שאין לו אפשרות אחרת, כי כל מה שהוא סמוך יותר לשבת, ניכר יותר שהוא לכבוד שבת. והביאו דבריו רבותינו האחרונים, הבית חדש, ומרן החיד"א ועוד.

ומכאן שמי שהמים בביתו מתחממים על ידי דוד שמש וכדומה, ואין אפשרות שכל בני הבית ירחצו ביום שישי, הרי שהם רשאים לרחוץ את הילדים הקטנים ביום חמישי, ובני הבית המבוגרים ירחצו ביום ששי.

וכמו כן הדין לגבי תספורת, שמי ששערות ראשו ארוכות והוא צריך להסתפר, מצוה שיסתפר כמה שיותר סמוך לשבת. וכן מי שהוא מספר את שערות זקנו, מצוה שיסדר את זקנו סמוך לשבת כמה שניתן. ואם אינו יכול להסתפר ביום ששי, יסתפר בחמישי. וכן הדין לענין גזיזת הצפורניים, שיש לגזוז אותם בערב שבת לכבוד שבת.

ולענין גזיזת הצפורנים. כתב הרמ"א בשם האבודרהם, שכאשר גוזז את צפורניו לא יגזוז אותן כסידרן, אחת אחרי השנייה, כי יש סכנה בדבר, אלא יגזוז אותן כסדר "דבהג"א" בשמאלו, (האמצע הרביעית תחילה, ואחר כך השנייה וכו'), וכסדר "בדאג"ה" בימינו. וכן כתבו הרבה פוסקים לנהוג על כל פנים לכתחילה.

אולם למעשה, כתב מרן רבינו החיד"א, שרבינו האר"י ז"ל, שכל סודות התורה היו גלויים לפניו, לא היה נזהר בזה, והיה גוזז צפורניו כסדרן. אחת אחרי השנייה. וכן היה גוזז צפרני ידיו ורגליו באותו יום, אף על פי שיש מי שהזהיר על כך, שיש חשש סכנה בדבר. ואם רבינו האר"י לא חש לדברים אלו, בודאי שאין שום חשש סכנה בדבר.

ולכן מנהגינו לגזוז את הצפורניים כסדרן, אחת אחרי השנייה, וגם גוזזים צפורני הרגליים והידיים באותו יום.

ולסיכום: מצוה לרחוץ במים חמים בערב שבת. ויש להסמיך את הרחיצה כמה שניתן לשבת. כלומר, לרחוץ ביום ששי. ואם אי אפשר, ירחץ בחמישי בלילה, או בחמישי ביום. ומצוה להסתפר במקום הצורך בערב שבת. וכן מצוה לגזוז את הצפרניים בערב שבת. ומנהגינו לגזוז את הצפרניים אחת אחרי השנייה, ואין אנו חוששים למה שהזהירו בזה בכמה ספרים.

ואגב מה שהזכרנו את הגאון רבי יוסף ידיד הלוי זצ"ל. מספרים, שבבואו לירושלים, היה עני מרוד. ופגש את הגאון רבי אברהם חיים עדס זצ"ל, וסיפר לו על מצבו הקשה. אמר לו רבי אברהם, הנה אני מכיר כמה נדיבים נכבדים מהעדה הבוכרית, ואדבר עמהם בהקדם כדי שימנו אותך כרב עליהם וידאגו לך. אחרי כמה ימים, פנה רבי יוסף ידיד לרבי אברהם עדס, ושאל אותו, מה קרה עם אותם נדיבים שאמרת לי שתדבר איתם? השיב לו רבי אברהם, היו שלושה נדיבים שחשבתי לדבר איתם, האחד נפטר, השני חזר לבוכרה, והשלישי איבד את כל רכושו. ענה לו רבי יוסף ידיד, הנה נתקיים בי דברי הפסוק (תהלים, קמו): "אַל תִּבְטְחוּ בִנְדִיבִים, בְּבֶן אָדָם שֶׁאֵֽין לוֹ תְשׁוּעָה, תֵּצֵא רוּחוֹ יָשֻׁב לְאַדְמָתוֹ בַּיּוֹם הַהוּא אָבְדוּ עֶשְׁתֹּנֹתָיו". הנה אני בטחתי בנדיבים, וכל השלושה לשונות בפסוק התקיימו, האחד נפטר, "תצא רוחו", השני חזר לבוכרה, "ישוב לאדמתו", והשלישי ירד מנכסיו, "ביום ההוא אבדו עשתונותיו"...

שאלות ותשובות על ההלכה

אפשר לפרט לגבי גזיזת הצפורניים? מה הם הסיבות לכך שצריך לגזוז אותן כסדרן? ו' טבת תשע"א / 13 בדצמבר 2010

שלום רב!

אין סיבה לגזוז את הצפרניים כסדרן. אלא כוונתינו היא, שמותר לגזוז את הצפרניים כסדרן, אחת אחרי השנייה לפי סדר האצבעות, ואין צורך להקפיד על סדר מסויים.

בברכת התורה,
הלכה יומית.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קַדֵּשׁ וּרְחַץ, כַּרְפַּס, יַחַץ, מגִּיד, רַחְצָה, מוֹצִיא מַצָּה, מָרוֹר, כּוֹרֵךְ, שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ, צָפוּן, בָּרֵךְ, הַלֵּל, נִרְצָה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מק......

לקריאת ההלכה

אכילת מאכלי חלב אחרי אכילת עוף

בהלכה הקודמת ביארנו באופן כללי שיש להמתין שש שעות בין אכילת מאכלי בשר לאכילת מאכלי חלב, משום שטבע הבשר שנשארות ממנו שאריות בין השיניים, וגם משום שהבשר נותן טעם בפה למשך זמן ארוך. כתב הרמב"ם (בסוף פ"ט מהלכות מאכלות אסורות), מי שאכל בשר, בין בשר בהמה ובין בשר עוף, לא יאכל אחריו (מאכל) חלב......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים

הזכרנו באופן כללי את מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים, והוא חיוב על כל איש ואשה. מה צריך לתת? מצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאים לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא שמים יתן מתנות לאב......

לקריאת ההלכה


אילו כלים טעונים טבילה

בהלכה הקודמת נתבאר שכלים הנקחים מן הגוי, כגון כלים שהיצרן שלהם אינו יהודי, חייבים טבילה במקוה טהרה לפני השימוש בהם. אולם יש לדעת שאין חיוב טבילה, אלא בכלים שהם "צרכי הסעודה", כגון כוסות וצלחות, קערות וקומקומים, וכיוצא בהם, שמשתמשים בהם לצורך אכילה ושתיה, אבל שאר כלים, כגון מספריים וכיוצא ב......

לקריאת ההלכה

כלי פסח

בימי הפסח אין להשתמש בכלים שהשתמשו בהם בכל ימות השנה, משום שכלים שבישלו בהם, או שמו בתוכם מאכלים רותחים, הרי דפנות הכלים "בלעו" טעם מהמאכל שהיה בהם, ולכן, כשם שאנו מפרידים בכל השנה בין כלים של בשר לכלים של חלב, כמו כן יש להבדיל בין הכלים שמשתמשים בהם בכל השנה לכלים של פסח. והנה דיני הכ......

לקריאת ההלכה

החמץ בפסח – שנת התשפ"ב – תקנת מרן זצ"ל

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבימים הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. מהות החימוץ......

לקריאת ההלכה

שבת זכור – דרשה מיוחדת

"זכור את אשר עשה לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשפ"ב, נקרא בפרשת ויקרא), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "......

לקריאת ההלכה